פרשת שופטים || שמואל בן חמו
פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.
↓ מאת: שמואל בן חמו
בתוך עם ישראל קיימות ארבע בחינות של הנהגה וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.
מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.
ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.
המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.
הסנהדרין מכוונת את חיי עם ישראל על פי התורה באה כנגד הרוח.
הכהנים האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.
ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.
עכשיו נתמקד בכהונה. ראשית ננסה להבין את מהות הנשמה הנמצאת בתוך האדם.
בניגוד לנפש ולרוח שנבראו על ידי הקב"ה, הנשמה הינה חלק אלוקי ממש. הנשמה באה מהקב"ה ושייכת לעולמות העליונים.
ה"חלבן" מתבסס על דברי הרמח"ל מתוך הספר "מסילת ישרים" כדי לפרש את ההבדל בין השכל והרצון. השכל הינו הופעת הרוח והרצון הוא התגלות הנשמה.
נביא דוגמא של אדם הלומד תורה כדי להמחיש את הדברים. לכאורה אין דבר גדול מזה!
בפועל ניתן לחלק לשתיים את השפעת הלימוד על האדם. ניתן ללמוד תורה ברמה השכלית בלבד, לחדש פילפולים יפים או ליישב סתירות. זהו גילוי של הרוח בתוך השכל.
קיימת מדרגה גבוהה יותר של לימוד תורה שהיא לימוד לשמה. לימוד לשמה בא מתוך הרצון הפנימי של האדם. זהו גילוי הנשמה בתוך שכל האדם.
" וסוד העניין הוא שהרצון הוא התנוצצות מאור הנשמה, ואילו השכל הוא הופעת הרוח......ונמצא שעיקר התקדשות האדם בתורה תלוי דווקא בהתגלות הנשמה ברוח, והיינו סוד הופעת הרצון בשכל, שיהיה הלימוד לשמה ובטהרה, ולא רק בחריפות שכל בלי טהרת הרצון." (טללי חיים, דבר דף תסט).
לאחר הקדמה זאת ניתן להבין את התפקיד של המקדש והכהנים המהווים את הנשמה של עם ישראל.
הכהנים חיים מנותקים מעולם החומרי ומחוברים באופן תמידי לשכינה.
לכן הם לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. כמו שכתוב: לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ, יֹאכֵלוּן.: וְנַחֲלָה לֹא-יִהְיֶה-לּוֹ, בְּקֶרֶב אֶחָיו: ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ. (דברים יח,א-ב).
הכהנים מצווים לשמור על טהרתם ולא להטמא. כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. (ויקרא כא,א).
הם הופכים את החומר לדבר של קדושה. לאחר שהם מקבלים את התרומה ואת המעשרות מהיבול של ישראל הוא נהפך לקדוש.
הכהנים והלווים מוסיפים אור הנובע מהנשמה לכל הסובבים אותם. המשמעות של המילה "תרומה" היא התרוממות והתעלות רוחנית. כאשר ישראל נותן את התרומה לכהן הוא מתחבר למדרגת הנשמה של הכהן ומתקרב לרמה הרוחנית שלו.
כמו שהאדם הפרטי משתדל להכניס את אור הנשמה במעשים הגשמיים שלו, גם ברמה הלאומית של עם ישראל מתרחש תהליך דומה.
מכאן ניתן להבין מדוע הסנהדרין הגדולה הוקמה בהר הבית.
הסנהדרין המסמלת את הרוח ישבה בלשכת הגזית בבית המקדש שהוא הנשמה של עם ישראל.
מצווה נוספת מבטאה את הכמיהה של ישראל לדביקות בכל דבר של קדושה.
החיבור לאור של בית המקדש הופך למציאות בזמן עלייה לרגל. שלוש פעמים בשנה אנחנו מצווים לעזוב את כל העיסוקים החומריים שלנו כדי לעלות לבית ה' ולהתחבר לקדושה, לנשמה של עם ישראל.
לאחר ההתעלות הרוחנית של ראיית פני ה' במקדש אנחנו מסתכלים בצורה שונה על העולם החומרי.
אנחנו ממלאים את עצמנו ברוחניות כדי להתמודד כראוי עם הגשמיות.
גם היום למרות העדר מזבח ובית מקדש בנוי, ניתן להרגיש במקצת את השכינה ולהתחבר אליה בזמן עלייה להר הבית.
הנשמה האלוקית שקיבלנו מהקב"ה מבדילה אותנו מהגויים. באופן דומה, כל זמן שבית המקדש אינו בנוי במקומו בירושלים הנשמה של עם ישראל חסרה.
בע"ה נתפלל ונפעול לקידום הגאולה בכל לבבנו וכך הקב"ה יעזור לנו למלא את החסר בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה