‏הצגת רשומות עם תוויות אריה אלדד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אריה אלדד. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 5 ביולי 2016

סטטוס קוו בהר הבית פירושו "מה שהערבים רוצים"

העיקרון הקדוש: סטטוס קוו פירושו: מה שהערבים רוצים || הר הבית

התביעות הערביות על ההר הופכות מחוצפות יותר ויותר, ומי שחושב שכניעה לתביעות הערבים תביא שקט להר הבית כנראה לא מכיר ערבים, לפחות לא את אלו המשתלטים על הר הבית.


↓ מאת: פרופ' אריה אלדד/ מעריב

אחד ממטבעות הלשון השגורים והשחוקים גורס "ירושלים קדושה לשלוש הדתות". גם אם נקבל את ההגדרה הזו - לכאורה יש בירושלים רק דבר אחד קדוש יותר מהקדושה המשולשת הזו: קדושת הסטטוס קוו הדתי בעיר הקדושה.


על קיר החזית ב"כנסיית הקבר" בעיר העתיקה נשען סולם. כבר יותר מ־150 שנה הוא שם. ואין להזיז אותו כי יש סכסוך בין שתי כתות נוצריות. וכיון שאין להפר את ה"סטטוס קוו", הסולם ניצב במקומו. מוסלמים מחזיקים במפתחות הכנסייה. פותחים בבוקר וסוגרים בערב את שעריה כבר מאות שנים. למה? כדי לבטא את שלטון המוסלמים ומתוך קידושו של ה"סטטוס קוו". יהודים אינם יכולים להתפלל בהר הבית. והם רשאים להיכנס להר רק דרך שער אחד. למה? כי כך קבע משה דיין מיד לאחר מלחמת ששת הימים ומאז זה חלק מה"סטטוס קוו". וזה קדוש.

האומנם?

מדינת ישראל נוטה להישען על הסטטוס קוו בייחוד כשהיא מנסה להתחמק מהחלטה. כך בהרבה מאוד נושאי דת ומדינה של יהודים בינם לבין עצמם ומול המדינה. כך מקפידה ישראל לשמר את יחסי הנוצרים־מוסלמים, ויחסי הגומלין בין הכתות הנוצריות השונות בירושלים. רק הסטטוס קוו בין יהודים ומוסלמים אינו יציב כלל. מי שחושב שהסטטוס קוו מימי משה דיין נשמר - אינו יודע דבר וחצי דבר על הר הבית.

***

סטטוס קוו בלטינית פירושו בעברית "המצב הקיים". בהר הבית ובעברית מדוברת פירושו "מה שהערבים רוצים". ואם אין "מצב קיים" שהם יכולים להישען עליו בתביעתם - הם ממציאים אחד כזה ומצרפים איום שאם לא תיענה תביעתם המחוצפת - הם ישתוללו. יתפרעו. ישליכו אבנים אל רחבת הכותל. יירו חזיזים בכוונון ישיר על ההר. יתבצרו במסגדים. המשטרה תפרוץ. יהיו רימוני גז והלם. יהיו פצועים ועצורים, תמונות יציפו את כל אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות. ישראל תינזק תדמיתית. ולפיכך עדיף לה שתיכנע מראש. ואז ייקבע "סטטוס קוו" חדש. שיחזיק מעמד בדיוק כמה זמן שיתחשק לערבים. וכשיעלה הרצון מלפניהם יעלו דרישה חדשה, איומים חדשים וחוזר חלילה.

השבוע שמענו על תביעה ערבית חדשה בהר הבית: יהודים לא יורשו להיכנס להר בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן "כי זה הסטטוס קוו". שקר וכזב. "סטטוס קוו חדש" נקבע בהר הבית בסוף 2015 במגעים בין נתניהו לעבדאללה מלך ירדן. שימו לב לסתירה הפנימית. אם זה "מצב קיים" אין צורך לנסח אותו מחדש מדי חודשים אחדים. לא "סטטוס קוו" ניסח נתניהו עם עבדאללה, אלא עוד כתב כניעה של ישראל לתביעות הערביות שהופכות מחוצפות יותר ויותר. שום הלכה דתית לא עומדת כמובן מאחוריהן, אלא קיבוע הולך ומעצים של מקומו של הר הבית במרכז תודעה לאומנית ערבית, שאינה זוכה לתגובה הולמת מצדנו. וכל "סטטוס קוו" חדש כזה מצר את צעדי היהודים ומשפר את זכויות הערבים.

משטרת ישראל דווקא לא נבהלה השבוע. כשהחלו הערבים להתפרע ולאיים, אמרה המשטרה כי היא יכולה לשלוט במצב בהר ולהמשיך לאפשר ביקורי יהודים בו. השב"כ מצדו דווקא המליץ לסגור את ההר ליהודים. נתניהו נכנע וקיבל את התכתיב הערבי. ההר נסגר ליהודים עד סוף הרמדאן. כי מי שנכנע לתביעות טרור סחטניות בפרשת גלעד שליט, ושב ונכנע השבוע סופית לתביעות הטורקיות בפרשת המרמרה, והסכים לפצות משפחות מחבלים רק כדי שטורקיה לא תגיש נגד מפקדי צה"ל תביעות בבית הדין בהאג - הוא נכנע סדרתי. ואין לו במה להיאחז כדי להפסיק את מסע הוויתורים והכניעה.

אני בטוח שלאחר מאמץ אינטלקטואלי קצר יצליח נתניהו (או אחד ממלחכי הפנכה שלו) להסביר איך סגירת ההר בפני יהודים תשפר באופן דרמטי את מצבה הכלכלי של ישראל ותפתח בפנינו שווקים לייצוא גז. יש הרבה יתרונות בהימנעות מעימות עם סחטנים ערבים. גז כבר אמרנו?

***

הילדים הערבים במזרח ירושלים אינם לומדים על פי תוכנית הלימודים של מדינת ישראל אלא על פי זו הירדנית־פלסטינית. למה? כי זה הסטטוס קוו. כך יכול נתניהו להתלונן על ההסתה והחינוך לשנאה בתחומי הרשות, אבל בירושלים הריבונית, באחריותם ובסמכותם של נתניהו ושר החינוך שלו נפתלי בנט, נמשכים לימודי השנאה מכיתה א' ועד כיתה י"ב. במימון שלנו.

כך יישאלו ילדי כיתה ו' בשיעור חשבון: אם שהיד הורג עשרה יהודים באוטובוס, כמה יהודים יצליחו שלושה שהידים להרוג ברכבת? כך ילמדו בכיתה ד' כי עיר הנמל החשובה ביותר של פלסטין היא חיפה. כך ילמדו כי אין שום קשר בין העם היהודי והיהדות להר הבית. כל זה נמשך בגלל "סטטוס קוו".

נתניהו אינו מכבד כמובן את הסטטוס קוו לגבי הבנייה במזרח ירושלים. קודמיו בנו רבבות יחידות דיור בשכונות היהודיות והוא הקפיא את הבנייה. הוא גם אינו מכבד את הסטטוס קוו הדתי בהר ציון, ויהודים נדרשים לפנות את מקום התפילה שלהם בקבר דוד כשבאים הנוצרים לערוך מיסות. מאז קום המדינה לא היה כדבר הזה. זה ההפך הגמור מ"סטטוס קוו". למה? כי נתניהו החליט שכדאי לו לרצות את הוותיקן או גורם נוצרי אחר.

מי שחושב שכניעה לתביעות הערבים תביא שקט להר הבית כנראה לא מכיר ערבים, לפחות לא את אלו המשתלטים על הר הבית. או שלא היה בארץ במאה השנים האחרונות. מי שנכנע לטרור - הטרור מציב בפניו מיד תביעות חדשות. מי שבורח מפני הטרור - הטרור רודף אחריו. מי שנכנע בפני הערבים בהר הבית - יהיה מוכן לחלוקת ירושלים ולנסיגה מיהודה ושומרון. ככה זה כשאין עמוד שדרה. ככה זה כשאתה שבשבת ולא מצפן. כשאין לקברניט יעד לאומי שאליו הוא מנווט.

ולכן כדאי לשוב ולהזדקק ללטינית: לא "סטטוס קוו" אלא "קוו ואדיס?". לא "המצב הקיים", אלא "לאן פניך מועדות?".


יום שישי, 16 בינואר 2015

ועדת השרים לענייני תרדמה - הוואקף קודח, הרשויות רצות לאשר/ פרופ' אריה אלדד

מעל החוק? || הואקף המוסלמי לא כפוף לחוקי המדינה

הצבת פיגומים על גבי אבן השתיה בכיפת הסלע
עתירת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי שאותה סוקר בעמוד זה פרופ' אלדד, חשפה את העובדה שוועדת השרים שעל פי חוק אמורה לדון בכל פעולת בניה או שיפוץ בהר הבית – ועדה בראשות שר/ת התרבות ובהשתתפות שרי המשפטים והדתות, התכנסה פעמים ספורות בלבד בכל 48 השנים שחלפו מאז שוחרר ההר. לבית המשפט נשלחו מסמכים המעידים על קיומם של ששה דיונים בלבד – כולם משש השנים האחרונות.

↓  כך זה נראה:


1967-2009 – במשך 42 שנים ועדת השרים אינה מתכנסת כלל. בתוך כך נבנות ברחבי ההר במות תפילה איסלמיות (בשנות ה-80 של המאה הקודמת), באורוות שלמה מוכשר המסגד הגדול ביותר במזרח התיכון ומסגד תת קרקעי נוסף נבנה מתחת למסגד אל אקצה (בשנות ה-90). בור עצום נחפר בשנת 1999 בתוך שלושה ימים בכסות של יצירת פתח חירום למסגד באורוות שלמה. מאות משאיות מפנות את שפכי העפר למזבלות סמוכות. העבודות האסורות נמשכות בהר גם במהלך העשור הראשון של האלף השלישי וכוללות חפירות עומק ברחבת כיפת הסלע – מקום המקדש היהודי. 

5.1.2009 – מתכנסת ישיבה – ראשונה אי פעם – של ועדת השרים, בעקבות דרישה לכך בדו"ח חריף של מבקר המדינה בעניין הר הבית (שנותר ברובו חסוי). בהזדמנות הזו הוועדה מאשרת ריצוף באתר כלשהו בהר. אין פירוט על מיקומו. 

8.9.2009 – דיון נוסף שבו מאושרות הקמת מערכת כיבוי אש בכניסה למסגד אל אקצה, שיפוץ דלת עץ לשוק הכותנה ועבודות נוספות. 

13.6.2010 – ישיבה שבה מאושרות עבודות חיפוי כיפת השלשלת הסמוכה לכיפת הסלע באריחי קרמיקה טורקיים. 

9.1.2011 – דיון שבו מתקבל אישור להצבת שני גנרטורים מצפון לרחבת כיפת הסלע וכן עבודות תחזוקה בכותל הדרומי של ההר. 

7.3.13 – ישיבה שבה מאושרת הקמת גדר היקפית סביב מתחם הגנראטורים בצפון ההר. 

6.4.2014 – ישיבה שישית שבה נידונות עבודות לשימור הקירות החיצוניים של כיפת הסלע, עבודות תחזוקה בקמרון הכניסה לאורות שלמה, ריצוף מתחם הגנראטורים והחלפת דלתות מסגד אל אקצה. לראשונה אי פעם בוועדה הזו, ככל הנראה, מחליט אחד השרים – נפתלי בנט – להימנע בהצבעה והעבודות מאושרות ברוב של שני שרים (לבנת ולבני) לעומת אחד.
על מה, למשל, לא דנה ועדת השרים? 
  • הצבת פיגומים על גבי אבן השתיה בכיפת הסלע. אלה מוצבים שם מזה כחמש שנים (חשיפה ראשונה של המקרה נעשתה במקור ראשון בגליון ה-29.6.12). 
  • קורות עץ עתיקות המוטלות תחת כיפת השמיים במתחם שער הרחמים ואינן מפונות למוזיאון כנדרש בחוק העתיקות.
  • נסיונות לפנות שפכי עפר ובהם עתיקות במזרח הר הבית בסוף שנת 2012. 


  • עבודות הנערכות, גם כיום ככל הנראה, בחלל המצוי בין השער הכפול לבין השער המשולש בדרום הר הבית.



↓  הוואקף קודח, הרשויות רצות לאשר/ פרופ' אריה אלדד


מדינת ישראל כבר ויתרה על אכיפת החוק בהר הבית * כעת היא מתאמצת לרפות גם את ידינו


תוך עצימת עין של ממשלת ישראל, חנך הוואקף המוסלמי לפני כעשרים שנה את המסגד התת קרקעי הענק בהר הבית בחלל "אורוות שלמה", ולאחר מכן מסגד נוסף מתחת למסגד אל אקצה. פעולות נרחבות של חפירה ושיפוצים בוצעו בחללים הללו תוך הרס עתיקות מכוון ונרחב. בשנת 1999 חפר הוואקף בור אדיר ממדים כדי להכשיר כניסה מונומנטאלית ל"אורוות שלמה". דחפורים וכלים מכאניים כבדים אחרים הופעלו ומאות משאיות טעונות עפר ושברי אבנים פונו מן ההר. מי שהיה אז מנכ"ל רשות העתיקות אמיר דרורי ע"ה הגדיר את הפעולות הללו "פשע ארכיאולוגי" ו"פגיעה ברברית בארכיאולוגיה".

מכיוון שפעולות החפירה וההרס בהר נמשכו תוך עצימת עין של הרשויות המופקדות על אכיפת החוק בו, פנתה בשנת 2007 הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת למבקר המדינה והטילה עליו להכין דו"ח על התנהלות הרשויות בהר. המבקר הכין דו"ח חמור ביותר, אך ועדת משנה לביטחון של הועדה לביקורת המדינה הטילה עליו חיסיון בשנת 2010. זאת על פי דרישת משרד ראש הממשלה והמשטרה. הנימוק: פרסום הדו"ח עלול לפגוע ביחסי החוץ של המדינה ועלול לחשוף את שיטות העבודה של המשטרה.

כך נמנע באופן מעשי פיקוח של הכנסת על הרשות המבצעת. הפגיעה בריבונות, ההפקרות והרס העתיקות בהר הבית, נמשכו באין מפריע. כשנקראו הרשויות לכנסת לדיון מעקב הן העידו שכל לקחי הדו"ח החסוי נלמדו ויושמו. מכיוון שהדו"ח עצמו היה חסוי – לא ניתן כמובן להעריך את הקשר בין דברי הרשויות והמציאות. מעניין שנציגי השב"כ שהופיעו בפני בג"צ אשר דן בעתירה לפרסום הדו"ח מסרו שאין בפרסומו משום פגיעה בביטחון המדינה. לא על הביטחון הגן החיסיון, כי אם על אזלת ידן של הרשויות בהנחיית ראש הממשלה.

קורות עץ עתיקות המוטלות תחת כיפת השמיים

במתחם שער הרחמים ואינן מפונות למוזיאון כנדרש בחוק העתיקות
אלא שלפני כשנה התפרסם באתר חדשות יהודי בניו יורק (jewishvoiceny.com) מסמך שנטען לגביו שהוא הדו"ח החסוי. הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס) סירבה לדון בנושא. מדינת ישראל התעלמה מהדו"ח שפורסם. מי שקורא בו – יכול בקלות להבין מדוע. בדו"ח נחשף קלונן של ממשלות ישראל לדורותיהן, שוויתרו למעשה על הריבונות בהר והניחו לוואקף לעשות בו כבתוך שלו. עיריית ירושלים לא אכפה את חוקי התכנון והבניה. רשות העתיקות לא פיקחה על עבודות בהר, כולל חפירות והריסות, המשטרה עצמה עין מכל מעשי הוונדליזם הערבי בהר, וכל אלו – בחיפוי ובגיבוי היועצים המשפטיים לממשלה וראשי הממשלה לדורותיהם.

כך, לדוגמא, ועדת השרים המיוחדת האמורה לפקח על הנעשה בהר ולאשר בו עבודות במידת הצורך – לא התכנסה במשך 42 שנים (1967-2009) ולו פעם אחת. מכיוון שהוואקף הוא גוף ירדני – ממומן ומופעל בידי משרד ההקדשים ברבת עמון – הרי שהתוצאה היא שהר הבית, דה פקטו, נתון בריבונות הממלכה ההאשמית ואיננו בריבונות ישראל. כך מתברר שמילותיו של מוטה גור, מפקד כוח הצנחנים שכבש את ההר בשנת 1967 – "הר הבית בידינו" – נותרו מילים ריקות.

במדינת ישראל התפתח מנהג שראש הממשלה קובע כל דבר בהר הבית, ובפועל עושה זאת המשטרה. מצב זה נוצר מכיוון שהוואקף המוסלמי "מכיר" רק במשטרה, בהיותה נציג "הכוח הכובש", בעוד שאין הוא מכיר ברשויות המדינה האזרחיות האמורות לפעול בהר הבית: רשות העתיקות ועיריית ירושלים. רשות העתיקות אמורה לאשר ולפקח על כל עבודה הנעשית בהר הבית, שכולו הוא אתר עתיקות מוכרז, אתר בעל חשיבות ראשונה במעלה בעולם כולו. עבודות הבניה העצומות שביצע הוואקף בהר שבוצעו ללא היתר וללא פיקוח, ועבודות ריצוף עצומות שבוצעו לאחר מכן בשטח הדרום-מזרחי של ההר גרמו כמעט להתמוטטות חומות הר הבית בגלל שינוי במשטר ניקוז מי הגשמים.

עיריית ירושלים אמורה לאשר כל פעולת בניה בעיר, ולפקח שהיא מתבצעת לפי הכללים, ללא חריגות. בפועל פקחי העיריה כמעט אינם נוכחים בהר הבית. רק לעתים נדירות הם נכנסים ללא מדים, ואינם מפעילים כלל את סמכותם. הגורם היחיד הנמצא בהר הבית כל העת הוא משטרת ישראל, אלא שהמשטרה נענית לכל גחמה של הוואקף המוסלמי כדי לשמר אתו "יחסי עבודה תקינים", והתוצאה היא שהוואקף הוא הקובע הכול בהר הבית, המשטרה מצייתת, ומוציאה אישורים ופקודות על פי רצון המוסלמים. 

הרי החושך

היועץ המשפטי לממשלה קבע לפני שנים אחדות נוהל שיש לדווח לו על כל הפרת חוק בהר הבית בטרם תתבצענה פעולות לאכיפת החוק. כל הרשויות, לרבות המשטרה, פירשו את ההנחיות הללו כאישור פתוח שלא לעשות את תפקידן. כך נוצר מצב שבין אם דווחו עבירות הוואקף ליועץ המשפטי ובין אם לאו, בפועל לא נעשה דבר נוכח הפרות החוק אשר חזרו ונשנו עשרות פעמים. ולפיכך ליועץ המשפטי עצמו חלק מהותי בכך שמערכת החוק בישראל לא הופעלה (ואיננה מופעלת) כלפי הוואקף המוסלמי בהר הבית, ולמעשה יש לו חסינות מפני החוק.

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי שזכיתי לעמוד בראשו החליט לפנות לרשויות ולדרוש פרסום הדו"ח, שעותק ממנו עלה כאמור לרשת האינטרנט. הרשויות סירבו או סתם התעלמו. לפיכך ביקשנו לדעת מה עשו הרשויות מאז הגשת הדו"ח. פנינו בכתב לעיריית ירושלים, לרשות העתיקות ולמשטרה בבקשה שיפרטו את פעולותיהן בהר לאחר 2010. פנינו מכוח חוק חופש המידע. זכינו רק לתשובות לקוניות ששוב הסתתרו מאחורי בטחון המדינה ופגיעה אפשרית ביחסי החוץ שלה.

ולפיכך כשאנו מיוצגים בידי עו"ד נדב העצני פנינו לפני כחצי שנה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ועל פי חוק חופש המידע, וביקשנו לקבל את פירוט הבקשות שהגיש הוואקף לביצוע עבודות בהר, את פירוט האישורים שניתנו ואת פעולות הפיקוח והאכיפה. נתונים שלא ניתנו לידינו לאחר שפנינו ישירות לרשויות.

לפני כחודשיים התקיים הדיון הראשון. הרשויות שבו והתחמקו בטענה שאי אפשר למסור לידינו את הנתונים על המתרחש בהר, בדיוק מאותן סיבות שהוטל חיסיון על דו"ח מבקר המדינה. שוב נישא שם ביטחון המדינה לשווא. שוב הסתתרו מאחורי פגיעה אפשרית ביחסי החוץ של ישראל. טיעון זה אגב, אפשר שיש בו ממש. כי אם יסתבר לעוד מדינות בעולם כי ממשלות ישראל ויתרו מרצונן על ריבונות בהר הבית אולי יבקשו שהמדינה תנהג כך גם ביחס לשטחים אחרים ולטובת מדינות אחרות. אם יצא לישראל שם של מדינה שאינה שומרת על ריבונותה – יהיו עד קופצים על השלל.

אלא שהפעם נתקלו עירית ירושלים, רשות העתיקות והמשטרה בשופט שלא היה מוכן לקבל אוטומטית כל טיעון בשם ביטחון המדינה. כבוד השופט סובל דרש מהרשויות להסביר לו מדוע, למשל, אם תמסור העיריה כמה בקשות להיתר ביצוע פעולות בניה הגיש הוואקף – ייפגעו ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. הוא שלח אותן הביתה עם "שיעורי בית" לבוא לדיון הבא עם נתונים.

הרשות היחידה שנענתה, לפחות חלקית, לאתגר, היתה רשות העתיקות. שם המציאו לידינו העתקי פרוטוקולים של ועדת השרים המיוחדת לענייני הר הבית שהתכנסה מספר פעמים לאישור עבודות שביקש הוואקף לבצע. מהפרוטוקולים למדנו שהוואקף, שאינו מכיר במדינת ישראל, מוכן להידבר רק עם המשטרה, את הבקשות מגישה רשות העתיקות ולא הוואקף. כביכול גונבה שמועה לאוזניה שהוואקף מבקש לחפור, לשפץ, לקדוח, לנסר, לרצף, להרוס, לבנות, להחליף – והיא מתנדבת לבקש בשמו. וועדת השרים אישרה לרשות להרשות לוואקף לבצע, תוך שהיא מעירה שהאישור שלה איננו מהווה תחליף לבקשת היתר בניה כדין מהעיריה – בקשות שככל הידוע לנו לא הוגשו מעולם.

העיריה והמשטרה שבו לדיון השני בלא להציג שום נתונים. שוב רוממות ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה בגרונם ואוזלת מעשים בידיהם. השופט לא נבהל גם הפעם. נציגי היועץ המשפטי למשטרה (שדבררו גם את העיריה) הסכימו להראות את הנתונים לשופט בלבד. לא לנו. נקבע לפיכך דיון שלישי, במעמד המשיבות בלבד. למרות הנציגות הנכבדה מאד של הרשויות שהתייצבו לדיון השלישי – עם קציני משטרה, פקידים גבוהים ויועצים ממשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ – כנראה שלא נחה דעתו של השופט גם הפעם ונקבע דיון רביעי לסוף החודש האזרחי הנוכחי, שוב בהעדרנו.

ראוי שרשויות המדינה ידעו שהר הבית אינו הפקר. ואם הוועדה לביקורת המדינה שותקת ומשותקת, ואם ועדת הפנים של הכנסת מנועה מלבקר בהר, יש יהודים בארץ ישראל שלא יניחו למדינה לוותר על ריבונותנו במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. 

  • הכותב הוא ח"כ לשעבר ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי שמטעמו הוגשה העתירה. 

יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

צפו: נציג השמאל מצדיק גזענות, נציג הימין מציג את ההיגיון הפשוט

עימות בערוץ הכנסת || פרופ' אריה אלדד מציג את הצד היהודי, נציג השמאל מציג את הצד הערבי

פרופ' אריה אלדד מציג את ההיגיון הפשוט. נציג עיר עמים מצדיק את האפליה הגזענית נגד יהודים בהר הבית. הוא טוען שאת ארגונו זכויות אדם אינם מעניינות.

↓ צפו בדיון בערוץ הכנסת

יום שישי, 23 במאי 2014

האזינו: פייגלין, אלדד ובן סימון משוחחים לקראת כנס הר הבית בכנסת

אין עוד מקומות פנויים בכנס הר הבית בכנסת

האזינו לשיחתם של הח"כים לשעבר - פרופ' אריה אלדד והעיתונאי דניאל בן סימון עם ח"כ משה פייגלין


תודה לכל הנרשמים לכנס שיערך ביום ראשון הקרוב באודיטוריום הכנסת.

נא לשים לב למספר פרטים:

1. האולם מלא והרישום נסגר כבר לפני כמה ימים. במידה ואין באפשרותכם להגיע אנא עדכנו אותנו בהקדם על מנת שנוכל להכניס אנשים שנמצאים ברשימות ההמתנה

2. יש להגיע עם תעודה מזהה לשער של הכנסת ושם יופקו תגי כניסה מתאימים

3. בכנס יוגש כיבוד קל. קפיטריה חלבית בתשלום צמודה לאודיטוריום הכנסת. למי שמעוניין ארוחת צהרים תימכר במזנון של הכנסת בעלות של כ 40-50 ש"ח (סדר גודל)

ושוב- תודה לכל הנרשמים ונפגש ביום ראשון

יום שני, 19 במאי 2014

"בלי זה ההוד, מה ביקום ערככם?"/פרופ' אריה אלדד

"טלו צפון מן עולם והיה – משולש.

טלו מזרח מן עולם והיה – לא עולם.

ישראל בלי ההר הוא – לא ישראל"

(אורי צבי גרינברג)

סוגיית ריבונות מדינת ישראל בהר הבית הוכרעה לכאורה בדיון במליאת הממשלה לאחר מלחמת ששת הימים (26.6.67) ויומיים לאחר מכן אושרה במליאת הכנסת, כחלק מההחלטה להרחיב את גבולותיה של ירושלים ולספח אליה את חלק העיר שהיה בשלטון ירדן ועוד כ-60,000 דונמים בסביבות העיר. אולם גם מעשה רב זה נעשה תוך גמגום, נסיונות להפחית את הסיקור התקשורתי סביבו, וחששות מפני "מה יאמרו". כך גם סולק דגל ישראל מן ההר והמפתחות נמסרו לידי הואקף בידי משה דיין.
גם "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל" שנחקק בכנסת 13 שנים אחר כך לא התייחס במפורש להר הבית, והסתפק בהתחייבות לשמור על המקומות הקדושים ולאפשר בהם חופש פולחן. דא עקא שהר הבית לא הוכרז עד היום "מקום קדוש" לעם ישראל. התחייבויות שונות (בדרך כלל בעל-פה) כלפי הוואקף המוסלמי, שימרו את מעמדו של הגוף הנבחר בידי משרד ההקדשים הירדני. בהסכם השלום עם ירדן הכירה ישראל במעמד המיוחד של הממלכה הירדנית כשומרת המקומות הקדושים לאיסלם בירושלים, ובהסכם בין אבו מאזן והמלך עבדאללה בשנת 2013 "הכירה" הרשות הפלשתינית במעמדה של ירדן והמלך עבדאללה "הכיר" בריבונות הרשות הפלשתינית על ירושלים... בין לבין נמשך המאבק בין ירדן לבין סעודיה על מעמד "שומר המקומות הקדושים". ורק ישראל איננה אומרת את דברה המפורש ואינה מסלקת מן המקום הקדוש ביותר לעם ישראל כל סממני ריבונות זרה, ואינה אוכפת את חוקי המדינה בהר.
מבקר המדינה, בדו"ח מפורט מתאר את ההפקרה וההפקרות, הרס העתיקות והבניה הבלתי חוקית, ואי אכיפת חוקי המדינה בהר. על הדו"ח הוטל חיסיון בידי ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה, והכנסת, אשר הטילה על המבקר לחקור את המצב בהר ולדווח לה – אינה יכולה לעיין בדו"ח, לקיים עליו דיון, ולכן אינה ממלאת את חובתה כרשות הפיקוח על הרשות המבצעת. לפני חודשים מספר התפרסם באתר חדשות יהודי בניו יורק מסמך שנטען כי זהו הדו"ח המלא של המבקר. למרות הפרסום סרב יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) לקיים דיון בפרסום זה, ובראיון ברדיו גלי ישראל שקיים עימו הח"מ הסתפק באיומים לחקור ולגלות מי הדליף את המסמך...
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי פנה לאחרונה לרשויות השונות וביקש מהן, על סמך חוק חופש המידע, לדעת מה עשו בפועל בהר כדי לקיים את הנחיות מבקר המדינה. בכוונת החוג לפנות לערכאות אם לא יקבל תשובות מספקות.
בכ"ה אייר, 25 במאי יקיים חוג הפרופסורים, בחסותו של סגן יו"ר הכנסת ח"כ משה פייגלין כנס, הפתוח לציבור הרחב, באודיטוריום הכנסת. הכנס ידון בכל ההיבטים של הריבונות בהר, בסוגיות הדין הבינלאומי, הרס הארכיאולוגיה והבניה הבלתי חוקית, אכיפת החוק, הריבונות המדינית והדתית ודו"ח מבקר המדינה. ניתן להירשם לכנס עד י"ח באייר (18.5) באתר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בכתובת: http://www.professorsforisrael.org/he/contact.

יום שני, 30 בדצמבר 2013

"הציבור האמוני אשם בהפקרת הר הבית"

יו"ר חוג הפרופסורים: דו"ח המבקר שנחשף בחו"ל מלמד שמסרנו את הריבונות בהר הבית לזרים. הציבור האמוני שותק ומחכה למשיח.

מאת: שמעון כהן/ ערוץ 7

להאזנה לראיון >>


פרופ' אריה אלדד
הפקרנו את הר הבית. פרופ' אריה אלדד פלאש 90
בראיון ליומן ערוץ 7 תוקף יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, פרופ' אריה אלדד, את התנהלות המדינה מאז ימי לוי אשכול ועד ימינו אלה בכל הנעשה בהר הבית.

את הדברים אומר פרופ' אלדד בעקבות הדיווחים בתקשורת הזרה על תוכנו של דו"ח מבקר המדינה שבחן את נהלי האכיפה והמדיניות הישראלי סביב המתרחש בהר הבית, דו"ח שהוקפד לשמור אותו בחשאי גם מפני חברי כנסת ואישים בולטים אחרים, אך לאחר שתוכנו נחשף תובע אלדד דיון פומבי במסקנות העולות ממנו.

אלדד קובע כי מפרטי הדו"ח כפי שפורסמו בחו"ל וכפי שיכול כל אדם לעיין בהם עולה עד כמה עמוק המחדל המדיני בו נקטה המדינה כאשר הפקירה את הר הבית לידיו של הוואקף הממונה מטעם ממשלת ירדן, דהיינו ויתור ריבוני של ישראל על המקום, כהגדרתו של אלדד.

מוסיף פרופ' אלדד ומציין כי מהדו"ח עולה שעיריית ירושלים, רשות העתיקות או גורמי אכיפה אחרים אינם פועלים במקום והגורם היחיד המתפקד במרחב ההר הוא המשטרה הנמנעת מעימותים עם אנשי הוואקף מתוך רצון לשמר על יחסיה הטובים עם אנשיו של הארגון. כאשר זהו המצב אך טבעי הוא שהבניה הבלתי חוקית במתחם ההר נמשכת באין מפריע.

אלדד מזכיר בדבריו כי היועץ המשפטי לממשלה הורה להעביר לו מידע על כל עבירה על החוק על מנת שהוא עצמו יורה למשטרה כיצד לנהוג, אך מאחר והוא אינו מורה לפעול ולעשות דבר המשטרה נמנעת מלהעביר לו את המידע כלל ועיקר.

כשנשאל פרופ' אלדד אם הוא אינו יכול להבין ולקבל שיקול דעת שלטוני המבקש לרכוש לו שקט תמורת העלמת עין, הוא מבהיר כי שיקול כזה יכול היה להתקבל, גם אם לא בשוויון נפש, אם לא היה מדובר במקום החשוב ביותר לעם היהודי. "אפשר להחליט שמעלימים עין ממעשה של בדואי בנגב, אבל כאן זו הסוגיה החשובה ביותר. לא סתם כינה זאת ראש הממשלה הנוכחי 'סלע קיומינו', ואם דבריו אינם צפצוף הזרזיר, פטפוט ריק מתוכן, אז צריך להתייחס לכך בהתאם ולא לאפשר לוואקף להרוס את שרידי בית המקדש הראשון והשני ולא לבנות בנייה בלתי חוקית במקום".

אלדד מציין כי היו תקופות בהן האכיפה במקום הייתה טובה יותר, אך ערביי ירושלים הבינו את גודל אוזלת ידה של ממשלת ישראל והחלו לכרסם בריבונותה במקום, למנוע מפקחי העירייה להיכנס להר ופקחי רשות העתיקות נמנעים גם הם מכניסה ובמקום להסדיר את המתרחש במקום שולחים פקח שרואה את המעשים הבלתי חוקיים שנעשים במקום אך מעבר ללראות אותם אינו עושה דבר כדי למנוע אותם.

אלדד אינו מקבל את ניסיונות ההרגעה לפיהן בתקופה האחרונה קיימת אכיפה טובה יותר מבעבר בכל הנוגע להר הבית. לדבריו בדברים אלא יש מילים ריקות מתוכן ותו לא. "המצב רע מאוד. הם עושים בהר כבתוך שלהם", הוא אומר ומזכיר את צילומי הפיגומים שהציבו אנשי הוואקף על אבן השתייה מבלי שזכו להתייחסות כלשהי של מערכת האכיפה הישראלית.

"הציבור האמוני שהיה צריך להילחם בדבר בסערה אדירה מחכה למשיח. לא איכפת לו. לא עולים למקום", קובל אלדד המזכיר את דבריו של המשורר אורי צבי גרינברג ולפיהם עם ישראל ללא הר הבית אינו ישראל.

יום שלישי, 16 ביולי 2013

סגן השר אלי בן דהן: משרד הדתות מכין תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר הבית

בעצרת הסיום של צעדת תשעה באב קראו סגני שרים לשיבה יהודית להר הבית. סגן שר הדתות חשף: אנחנו מכינים תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר.


צעדת נשים בירוק בערב תשעה באב
סגני השרים אלקין, דנון ובן דהן בעד תפילה יהודית בהר הבית
הצלחה מרשימה לצעדת תשעה באב הלילה בירושלים. אלפי צועדים מרחבי הארץ השתתפו באירוע שהפך מסורת ב-19 השנים האחרונות ביוזמת ובארגון יהודית קצובר ונדיה מטר, ראשי תנועת 'נשים בירוק'.

באירוע המרשים לקחו חלק סגן שר הביטחון חבר הכנסת דני דנון, סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, סגן שר החוץ זאב אלקין, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי פרופ' אריה אלדד, יו"ר תנועת 'ירושלים מאוחדת אריה קינג, הרב יוסף מנדלביץ' אישי ציבור ורבנים.

האירוע נפתח בקריאת מגילת איכה בגן העצמאות שבמרכז ירושלים. משם החלה הצעדה כשההמונים נושאי דגלי ישראל סביב חומות העיר העתיקה באבטחה ובליווי שוטרים ואנשי מג"ב.

הצעדה התנהלה בסדר מופתי על אף ניסיונות של קבוצות ערבים לייצר פרובוקציה תוך שהם קוראים קריאות גנאי ו'אללא אכבר'. כוחות הביטחון הרבים שהיו במקום הגיבו במהירות וביעילות.

סמוך לשעה אחת אחר חצות הגיעו המוני המשתתפים סמוך לשער האריות, שם התקיימה עצרת הסיכום ובה נאומי האישים שהובילו את הצעדה כולה.


קצובר: לא יתכן שבליל תשעה באב לא נורשה לעלות להר הבית ואילו למוסלמים כל ההר לרשותם

את הנאומים פתחה יהודית קצובר, מראשי 'נשים בירוק': "נמצאים אנו כאן בשער האריות דרכו נכנסו משחררי ירושלים והרימו את כבוד עם ישראל. "הר הבית בידינו!" צעק מוטה גור בקשר ופנה אל חייליו: "כאשר נכבש הר הבית ע"י היוונים-שחררוהו המכבים. במחריבי הבית השני נלחמו הקנאים ובר כוכבא. כאלפיים שנה היה הר הבית אסור ליהודים עד אשר באתם אתם, הצנחנים והחזרתם אותו לחיק האומה".

עוד הוסיפה קצובר ואמרה: "ירושלים אינה דומה לשום עיר אחרת בעולם, ירושלים היא הלב הפועם של ארץ ישראל, היא לבו הפועם של העם היהודי, כל הזיכרונות, כל המכאובים, כל התפילות של אלפי שנות היסטוריה יהודית, כולם מעוגנים בירושלים, אין עוד עיר שאלפי שנים אנשים מייחלים אליה, מתפללים אליה, מתגעגעים אליה, דומעים אליה, מקריבים את נפשם עליה. רק כשרואים את ירושלים  בפרספקטיבה הזאת מבינים את עומק המחויבות שלנו כלפיה, כך הרגישו הלוחמים,לשם כך הקריבו את חייהם".

"השמחה הייתה קצרה. הנסיגה הראשונה הייתה בהר הבית. לא בסיני, לא באופירה, לא בימית ולא בגוש קטיף, אלא בהר הבית כשמשה דיין הוריד ממנה את דגל ישראל והעביר את מפתחות הר הבית לוואקף כארבע שעות לאחר הניצחון. עברנו כברת דרך העיר המחוברת שוקקת חיים, אי אפשר שלא להתפעל מעוצמתה ויופייה של העיר עוצרת הנשימה, משכונותיה, ממוסדותיה, מקרית הלאום, אך חסרה לנו קריית מלך - הר הבית לא בידינו. לא יתכן שאפילו בליל ט' באב, לילה שבו אנו מבכים את חורבנם של שני בתי המקדש, של בית ה' בירושלים הריבונית, היהודים יכולים להגיע רק לכותל ואילו המוסלמים כל ההר לרשותם. למה העדיפות הזאת? למה בליל ט' באב לא יוכל עם ישראל לעלות להר הבית ולבכות על חורבנו?" שאלה קצובר לקול תשואות הקהל.

"לא נסתפק בניחומים מפי נפוליאון – 'עם שבוכה על חורבן מקדשו אחרי 2000 שנה הוא נצחי'. אנו צריכים לצעוד קדימה, אל ההר, שם התכלית", אמרה וקבעה כי "בעצם הימים האלו נדרשת ממשלת ישראל והעומד בראשה מידה לא פחותה של אומץ לב, של נחישות, של כושר עמידה, של מסירות עמוקה, של מחויבות לאותה היסטוריה ולאותם מאווים וכיסופים לירושלים כדי לאפשר חיים יהודיים על הר הבית. שם צריך להתקיים הלילה טקס ממלכתי עם ראש הממשלה, הנשיא, הסגל הדיפלומאטי. בשנה הבאה בע"ה נפעל לעלות בליל ט' באב להר. אנו מגישים בזאת למשטרת ישראל מכתב עם הבקשה כבר כעת".


מגישים כבר כעת למשטרה בקשה לצעדת השנה הבאה שתסתיים בעצרת על הר הבית

בשלב זה סיפרה נדיה מטר על בקשה שהועברה כבר כעת למשטרת ישראל לקיומה של הצעדה בשנה הבאה, צעדה שסיומה יהיה על הר הבית ותעבור בנתיב שחרור העיר בידי הצנחנים. לדבריה הבקשה מועברת כבר כעת על מנת למנוע "תירוצים", כלשונה למניעת האירוע בשנה הבאה בתואנה של חוסר זמן להיערכות.

מטר הקריאה את תוכן מסמך הבקשה: "לכבוד משטרת ישראל. נכבדי, הלילה ליל ט' באב תשע"ג אנו מגישים לכם בקשה לאישור צעדת ליל ט' באב תשע"ד. המסלול שבו אנו רוצים לעבור: מרחוב אגרון דרך השער החדש, שער שכם, שער הפרחים ושער האריות ומשם לעלות להר הבית בדרך הצנחנים משחררי העיר. ברחבת הר הבית נקיים טקס ונאומים ברוב עם, בהשתתפות שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. בברכה, תנועת נשים בירוק".


דנון: שום מנהיג לא יגיד לנו מתי לבנות ואיפה. צריך לאפשר גם ליהודים תפילה בהר הבית

לאחר דברים אלה נשא דברים סגן שר הביטחון, חבר הכנסת דני דנון, שבירך את מטר וקצובר על עקשנותן והתמדתן בארגון האירוע שהפך למסורת. בהמשך דבריו הזכיר את היות תשעה באב יום של חשבון נפש שגולת הכותרת שלו היא ההתרחקות משנאת חינם. הוא הזכיר את המתקפות הנשמעות כלפי מגזרים שונים בציבור – חרדים, מתנחלים ואחרים וקבע כי "לא זו הדרך. צריך לגייס, אבל מאהבה ולא משנאה".

עוד אמר סגן שר הביטחון כי בימים אלה הוא שומע קולות הקוראים להפסקת הבנייה בירושלים, אך המענה הוא "לא לפחד מאף אחד. שום מנהיג לא יאמר לנו איפה לבנות ומתי. אנחנו חלק מרצף ארוך של היסטוריה. יש לנו צבא חזק. לא לפחד. צריך להחיל את הריבונות ביהודה ושומרון ולאפשר חופש דת בירושלים. לאפשר לבני כל הדתות להתפלל מתוך כבוד. אם מוסלמים מתפללים בהר הבית יש לאפשר זאת גם ליהודים".


הרב בן דהן: להחזיר השלטון בהר הבית לידינו. אנחנו מכינים תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר

סגן שר הדתות פתח את דבריו בשאלה שמעלה הרב קוק בסידורו 'עולת ראי"ה": מדוע נפתחת התפילה בקורבנות ובעבודת הקטורת ולא בשמע ישראל או בתפילת שמונה עשרה. "הרב קוק מסביר שהתפילה מתחילה בקורבנות כדי להבהיר לך שזה מה שחסר לך. כשאתה מתפלל דע למה לשאוף. היינו צריכים להקריב קורבנות ולהקטיר קטורת ולכן בית הכנסת נקרא מקדש מעט, אבל כפי שהאדם הוא 'ותחסרהו מעט מאלוה' ועדיין יש מרחק עצום בינו לבין האלוה כך בית הכנסת הוא מעט מהמקדש ועדיין יש מרחק גדול מהמקדש".

הרב בן דהן הוסיף דברי ביקורת על ההחלטה למסור את הר הבית לידי הוואקף ואמר: "היינו רחוקים מארץ ישראל אלפי שנים. חזרנו והקמנו את מדינת ישראל מתוך קיבוץ גלויות גדול, מתוך חיזוק עולם התורה והישיבות, המדע והצבא. לפני 46 שנים חזרנו להר הבית ומקומות הקודש, אבל ברגע של שטות חמורה החזרנו את השלטון למוסלמים. הגיע הזמן להחזיר את השלטון בהר הבית לידינו".

הרב בן דהן חשף כי כבר כעת מכין משרדו תקנות שיאפשרו תפילה בהר הבית, תפילה שלדבריו תביא להקרבה קרובה של הקורבנות בבית המקדש עצמו.


אלקין: צעדה תשעה באב היא מסורת של אבותינו וכעת תורנו לקיים אותה

סגן שר החוץ, חבר הכנסת זאב אלקין ציין בדבריו כי מסלול הצעדה אינו חדש אלא מסורת ותיקה כפי שניתן ללמוד ממסמכים ותיעוד מלפני אלף שנים, 400 שנה ו-150 שנה. "כבר אז עברו כאן יהודים בסיבוב שערים וקוננו על המקדש שחרב. אני שומע קולות שאומרים שהאירוע הזה הוא אירוע של הימין ההזוי, אבל זהו אירוע של אבות אבותינו וכעת תורנו לקיים אותו".

חבר הכנסת אלקין הוסיף וסיפר כי מחדש מסורת סיבוב השערים היה דווקא ההיסטוריון פרופ' זאב וילנאי שאינו נמנה על מחנה הימין. "באותם ימים גם אנשי השמאל ראו בהר הבית ובעיר העתיקה דברים שבקודש הקודשים, והבינו כבר בימי המנדט שאין סיבה שלא תהיה צעדה. וילנאי מספר שכבר אז היו ערבים שהפגינו אבל המשטרה הבריטית ידעה לעצור אותם".

אלקין ציין כי המסורת הופסקה כשאבדה השליטה על העיר העתיקה עם קום המדינה, אך וילנאי עצמו חזר למסורת זו בשנת 67' עם החזרה למקומות הקדושים. את דבריו חתם אלקין בתקווה שבשנה הבאה לא תסתיים הצעדה בשער האריות אלא בכותל המערבי ובהר הבית עצמו.


אלדד: על הכנסת לחוקק את חוק יסוד הר הבית לעיגון מעמדו כקדוש לעם היהודי ורק לו

יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, פרופ' אריה אלדד, נשא דברים אותם פתח במשנתו המדינית של הרצל שנכתבה כאשר הרצל מזהה את החורבן המתקרב בניגוד לאחרים שלא זיהו זאת. "האדמה רעדה מתחת רגלי העם היהודי והרצל היה מהבודדים שהרגישו בכך", אמר אלדד והזכיר את מטבע הלשון שטבע הרצל כשאמר שלא האנטישמיות היא המחלה אלא הגלות, וחיסולה של הגלות יהיה המרפה.

"הגלות כבר אינה העונש אלא היא החטא. השהייה של העם היהודי בגלות היא חטא. העם יכול לקום ולעלות לארץ ללא מניעה. כך נכון לומר גם על מצבו של הר הבית, על מצבה של ירושלים ועל הבנייה ביהודה ושומרון. העובדה שאנחנו חוזים בהפקרת הר הבית ובהרס שרידי בית המקדש, באסור תפילת יהודים בהר הבית זה לא העונש אלא החטא שלנו ושל ממשלתנו. על החטא הזה אנחנו משלמים ואנחנו עלולים עוד לשלם אם לא נתקן אותו", אמר פרופ' אלדד שהזכיר את קביעתו של אורי צבי גרינברג, משורר ונביא כלשונו של אלדד, ולפיה מי שישלוט בהר ישלוט בארץ כולה. "אם לא נקריב את קורבנות חובותינו עלולים הערבים לשלוט בכל הארץ".

את דבריו חתם פרופ' אלדד בקריאה לכנסת לחוקק את חוק יסוד הר הבית, חוק שיקבע את מעמדו של המקום כקדוש ביותר לעם היהודי ורק לעם היהודי, חוק שיחייב ריבונות בהר הבית ויאסור את פעולת הוואקף או כל ריבון זר, חוק שימנע בינוי בהר הבית ויחייב תיקון של מה שהחריבו בימינו אלה, חוק שיאפשר תפילה יהודית בהר הבית, חוק שיהיה משוריין מגחמות של רוב מקרי בכנסת, חוק שתוקפו יפוג רק בחנוכת בית המקדש על ההר".


קינג: נתניהו מחלק את ירושלים ואנחנו מדחיקים. זה מזכיר לי את טרום העקירה מגוש קטיף

נאום תקיף נשא יו"ר תנועת 'ירושלים מאוחדת' אריה קינג שביקר בחריפות את ממשלת ישראל תוך שהוא פונה לסגני השרים שלצידו וקובע כי ממשלת ישראל מחלקת בפועל את ירושלים והציבור מדחיק את העובדות.

את דבריו פתח בקביעה הידועה לפיה כל דור שלא נבנה בו בית המקדש כאילו חרב בו. "לכן אנחנו אבלים לא על בית המקדש הראשון והשני אלא על כך שאנחנו לא ראויים שייבנה המקדש בימינו", אמר ופנה לקהל כמו גם לחברי הכנסת שלצידו בשאלה: "מה עשיתם, מעבר לדיבורים, כדי לבנות את בית המקדש?".

"יש לי תחושת דז'ה-וו לתקופת הדחקה, התקופה שלפני שמונה שנים, אסון הגירוש מגוש קטיף. שמענו אז ראש ממשלה שמצהיר על כוונות גירוש האחים שלנו לרחובות, והיום ראש הממשלה מצהיר שהוא מתכוון לחלק את ירושלים ואתם מדחיקים זאת. נתניהו חילק את ירושלים ואנחנו שותקים. לשמונה שכונות בירושלים אסור לנו להיכנס כי אנחנו יהודים. את הצעדה הזו היינו צריכים לצעוד לשם, לקלנדיה, לענתה, לשועפת והשכונות האחרות. אם לא נפתח את הפה היום הסוף יהיה כמו בגוש קטיף".

בהמשך דבריו הפנה קינג את תשומת ליבם של הצועדים לקיר הסמוך אליהם, קיר אבן המהווה כעין חומה סמוך לשער האריות ועליו הטבעת דגלה של תורכיה. הוא סיפר שהקיר המדובר הוא קיר שנבנה באופן בלתי חוקי, ללא אישורי מדינת ישראל ועיריית ירושלים, ביום בו אירעה תקרית המרמרה, ואף על פי כן איש אינו מעז להפגין ריבונות. עוד הזכיר את המציאות הקשה בשכונת הגבעה הצרפתית בה חוששים התושבים לצאת מהבתים מאימת התנכלויות הערבים. קינג הזכיר גם את המסגד הלא חוקי הנבנה בצמוד לקבריהם של מנחם בגין ואליעזר בן יהודה בהר הזיתים. "כל זה קורה בתקופת ממשלת ימין ואנחנו בהדחקה. יש אכיפה בירושלים אבל היא נגד יהודים", אמר קינג.

עוד הזכיר את האיסור להתפלל ואף למלמל תפילה בהר הבית בעוד לערבים מותר לשחק שם כדורגל. בהמשך תקף קינג את הממשלה וטען כי זו מקיימת מו"מ על מסירת מחלק ממקום קבורת דוד המלך "לידיהם של הגדולים שבשונאינו", כהגדרתו.


מנדלביץ': כשלנו במאבק למען פולארד

את העצרת חתמו דבריו של אסיר ציון בעבר, הרב יוסף מנדלביץ', שהתמקד בחובה לפעול למען יונתן פולארד. לדבריו אין עוד זכות לדבר על פולארד ויש לפעול באופן מעשי למענו. "צריך לעשות חשבון נפש. נכשלנו במאבק למען פולארד. מאבק אינו רק מילים ועד עכשיו עסקנו במילים", אמר והזכיר את העצרת המבישה, כהגדרתו, בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, עצרת בה ביקשו המוחים מנשיא המדינה פרס שיפעל לשחרורו.

את הדברים חתם בקריאת התפילה המיוחדת שחיבר הרב מרדכי אליהו זצ"ל למען שחרורו של יונתן.

לאחר העצרת המשיך חלק ניכר מהצועדים לעבר רחבת הכותל המערבי לאמירת קינות של תשעה באב.

יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

תמונות ממשמרת המחאה ליד הר הבית

 הר הבית: ח"כ אריה אלדד
במשמרת מחאה על השמדת שרידי בית המקדש

היום התקימה משמרת מחאה בסמוך לשער השבטים - השער הצפוני של הר הבית.  המשמרת נועדה למחות על ההרס השיטתי של שרידי המקדש על ידי הערבים בחסות ממשלת ישראל והעומר בראשה בנימין נתניהו.  במשמרת השתתף ח"כ פרופ' אריה אלדד מרשימת עוצמה לישראל. 

משתתפי המשמרת מדווחים שמשאיות שהגיעו במהלך המשמרת לשער האריות הסמוך, הוחזרו כלעומת שבאו ובכך נמנעה השחתה נוספת של שרידי המקדש.



 הר הבית: משמרת מחאה על השמדת שרידי בית המקדש

 הר הבית: משמרת מחאה על השמדת שרידי בית המקדש
 הר הבית: משמרת מחאה על השמדת שרידי בית המקדש


יום שני, 13 באוגוסט 2012

זלזול מוסלמי בדרישת היהודים לתפילה בהר הבית

בכיר בתנועה האסלאמית מגיב בזלזול להצעת אלדד להסדרת תפילה יהודית בהר הבית. אלדד: כיפת הסלע אינה מסגד, כך שיהיה קל יותר להעתיקה.


מאת: שמעון כהן / ערוץ 7


בוררות לפני שביתות. אלדד
אריה אלדד (פלאש 90)
בעקבות החלטתו של חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק להסדרת שעות תפילה ליהודים בהר הבית מגיב סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בישראל, השיח' כמאל אלח'טיב, לדברים בלגלוג וקובע כי "מרחק כוכבי השמים מאיתנו קצר יותר מאשר המרחק של ישראל מתפיסת מקום במסגד אל אקצה". ביומן  ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' אלדד על תגובתו הלגלגנית של השייח' אלחאטיב.
בראשית דבריו הזכיר אלדד כי תקופת הזוהר של המוסלמים התאפיינה במומחיות באסטרונומיה, ואולי משום כך בחר השייח' דווקא במינוחים אלה כדי לבטא את עמדתו...
לדבריו השייח' אומר את הדברים מתוך היכרותו עם התנהלותם של מקבלי ההחלטות בישראל מזה שנים ומתוך היכרותו את הססנותן של ממשלות ישראל לדורותיהן, בין אם מימין ובין אם משמאל, "אבל השייח' התבלבל כי לא ביקשתי לבקר אצלו באל אקצה, אלא ביקור בהר הבית הגדול הרבה יותר מאל אקצה", אומר אלדד ומציין כי אל אקצה לא יעניין את העם היהודי גם כאשר יבנה את בית המקדש, שכן המבנה המשמעותי יותר הוא כיפת הסלע, המבנה שעל אבן השתייה, מבנה שכלל אינו מסגד.
בהקשר זה הוא מזכיר כי המבנה המצולע שעל אבן השתייה פונה לעבר מכה והמתפללים בו מפנים את גבם לאבן השתייה ואת כריעתם לעבר מכה, ובכך מבהירים את יחסם האמיתי למקום.
אלדד מוסיף ומעריך כי עובדה זו שהמבנה המשמעותי אינו מסגד מפחיתה במעט את הקשיים במהלך יישום לקחי תכנית ניסור בתי האולפנה על המבנה שבהר הבית.
ובאשר לאלדד עצמו, גם הוא מכיר היטב את הססנותן של ממשלות ישראל, ובכל זאת הוא מאמין שניתן יהיה לנצל שעת כושר פוליטית כדי להעביר את החוק. הוא מזכיר בדבריו שבעבר כבר "הצלחנו בשעות רצון, בין השמשות שבין ממשלות, להעביר חוקים גם כאלה שהממשלה לא רוצה בהם". הבחירות המתקרבות מעניקות לאלדד תחושה שניתן יהיה לקדם את ההצעה בהצבעה טרומית וראשונה ולאחר הבחירות להשלים את המהלך.
באשר לתמיכה שהוא מקבל או לא מבין חברי הכנסת של הליכוד, אומר אלדד כי הוא שומע עמדות דומות לשלו מכיוונו של ח"כ אלקין, אולם במידה ותהיה משמעת קואליציונית הרי שעמדות שכאלה לא יניבו הצבעה ו"הליכוד ישכח את הר הבית". לעומת זאת אם לא תהיה משמעת שכזו הרי שניתן יהיה לצפות לתמיכתם של ח"כים בליכוד.

למקור בערוץ 7 >> 

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

"הר הבית בידינו"? - זהירות הסתה

המשטרה אסרה על מארגני הפגנת המחאה על חילול אבן השתיה, להניף כרזות עם הכיתוב "הר הבית בידינו".

הר הבית בידינו?
המשטרה אוסרת על בנות מתנועת הנוער "בני עקיבא" לשאת שלטים הנושאים את הכיתוב "הר הבית בידינו", זאת במסגרת הפגנה המתוכננת על ידי גרעין הנוער להב"ה של סניף "בני עקיבא" בראשון לציון מרכז, נגד השיפוצים שמבצע הוואקף בהר הבית.
בני הנוער התארגנו להפגנה, המתכוננת מבנייני האומה לכותל המערבי, ופנו למשטרת ישראל בבקשה לקבל רישיון לקיימה.
ח"כ אריה אלדד סיפר היום כי "המשטרה אישרה עקרונית אך ביקשה לדעת אילו כרזות ישאו הצועדים. כרזה עם הכיתוב "הר הבית בידינו" נפסלה על ידי המשטרה בטענה כי מדובר בהסתה נגד ערבים העלולה לגרום אלימות".
אלדד ציין כי הוא פנה בשאלה לשר לביטחון פנים "האם גם לדעתו משפט זה הוא בגדר "הסתה" והאם הוא שוקל לאסור על הפצת ספרו של מוטה גור ז"ל" הר הבית בידינו" מאותו נימוק".


מתוך  דף הפייסבוק הרשמי של אריה אלדד

תמיכה בחוק הר הבית

 במערת המכפלה:
האם גם בהר הבית תונהג 
הפרדה בין יהודים לערבים
בתגובה לדו"ח משרד החוץ האמריקאי על הפליית יהודים בהר הבית, ובהמשך לקריאתו של יו"ר הקואליציה זאב אלקין לחלק את הר הבית ולהפריד במקום בין יהודים ומוסלמים בחגים ומועדים כנהוג במערת המכפלה, מצטרפים כעת השר הרשקוביץ וחברי הכנסת זבולון אורלב (מסיעת הבית היהודי) ועתניאל שנלר (קדימה) בתמיכתם ביוזמה. השר הרשקוביץ אף הודיע כי יתמוך בוועדת השרים בחקיקה בחוק שיוזם חה"כ אריה אלדד. כך מדווח היום העיתון מקור ראשון.

דו"ח חופש הדת הבינלאומי של משרד החוץ האמריקאי מותח ביקורת על הפליית יהודים בהר הבית על ידי המשטרה, למרות החלטות ביהמ"ש העליון בישראל. המשטרה מונעת באופן קבוע מיהודים להתפלל בהר בגלל "סיבות ביטחוניות", למרות שבג"ץ קבע שיש לאפשר ליהודים תפילה במקום.
לפי הדיווח בעיתון ישראל היום נכתב בדו"ח גם כי "בעוד הממשלה מאפשרת גישה מוגבלת להר הבית לכל אחד ללא קשר לאמונתו הדתית, בפועל רק המוסלמים מורשים להתפלל בהר. כאשר המשטרה שמווסתת את התנועה פנימה והחוצה מהמתחם, מפנה מבקרים לא-מוסלמים אם נראה שהם מתפללים. גם סמלים דתיים בלתי-מוסלמיים אינם מורשים להילבש בהר הבית." כשכוונה ככל הנראה לטליתות ודגלים וגם סמלים נוצריים.
בדו"ח נמתח ביקורת גם על כך שרק מוסלמים מורשים להיכנס לכיפת הסלע ולמסגד אל-אקצא, כאשר החל משנת 2000 הווקף, שמנהל את האתר, מגביל כניסה של לא מוסלמים לכיפת הסלע ולאל-אקצא".
בעקבות הפליות המשטרה בהר הבית יזם חבר הכנסת אריה אלדד את חוק הר הבית: מועדי תפילה קבועים ליהודים שיחייב את המשטרה להקצות את הר הבית לתפילות יהודים בימי חג מועד ושבת. על פי ההצעה, יונהג בהר הבית הסדר דומה לקיים כיום במערת המכפלה, לפיו ייקבעו ימי ביקור שונים ליהודים ולמוסלמים בהר הבית. 
שר המדע דניאל הרשקוביץ תומך בחוק, ובהודעה שמסר לארנון סגל ממקור ראשון הודיע שכחבר ועדת השרים לחקיקה יתמוך בהצעת החוק לחלוקת הר הבית.
חבר הכנסת זבולון אורלב מסר כי "הצעת החוק ראויה ובמקומה". "אני מצטער שיש צורך בחוק בעניין" הוסיף, ואמר שבמערת המכפלה הנוהל הקיים אינו פועל מכוח חוק אלא מכוח החלטה ממשלתית.
חבר הכנסת עתניאל שנלר (קדימה) אמר שהמצב בהר הבית שונה לחלוטין מהמצב במערת המכפלה, "אפשר וצריך להניח ליהודים להתפלל בהר הבית" אמר, אך "עדיף שהדבר ייעשה בהבנות ובהסכמות ולא בחקיקה, ויכריע בשאלת התמיכה בחוק לאחר שיקרא את פרטיו".

יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

חוק הר הבית: מועדי תפילה קבועים ליהודים

הר הבית: עולים להתפלל
על פי הצעת החוק של אריה אלדד, ייקבעו זמנים נפרדים למתפללים מוסלמים ויהודים על פי מועדי החגים. "המקום קדוש לשתי הדתות", הסביר
מאת: אריק בנדר
סוגיית ביקור ותפילה של יהודים בהר הבית הוא אחד ממוקדי המחלוקת החריפים ביותר בין יהודים לערבים המאיים מדי פעם להדליק את האזור כולו. כעת הנושא צפוי להגיע לכנסת, לאחר שח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) יזם הצעת חוק, לפיה יהודים יוכלו לבקר בהר הבית ולהתפלל שם במועדים קבועים.

על פי ההצעה, יונהג בהר הבית הסדר כדוגמת זה השורר עשרות שנים במערת המכפלה, לפיו ייקבעו ימי ביקור שונים ליהודים ולמוסלמים בהר הבית, מרביתם נפרדים וחלקם חופפים.
כדי לאפשר חופש פולחן וזכות ביקור בהר ייקבעו ימי ביקור ייחודיים ליהודים ולמוסלמים, ושעות בהם יהיה ההר פתוח רק  לבני אחת הדתות.
על פי ההצעה, ההר יהיה פתוח ליהודים בכל אחד מימות השבוע, למעט בימי שישי ובחגים מוסלמיים, בשעות 08:00-11:00, 14:00-18:00 ו21:00-23:00. בנוסף, בחגים ראש השנה, יום הכיפורים , א' סוכות, ז' סוכות, א' פסח, ז' פסח, שבועות וט' באב ההר יהיה פתוח ליהודים.
המוסלמים מנגד יוכלו לבקר בהר בכל אחד מימות השבוע, למעט שבת ומועדי ישראל, בשעות 04:00-07:00,  11:00-14:00,  ו-18:00-21:00. בנוסף, בחגים לילת אל קאדר, עיד אל פיטר, חג הקורבן, עשוראא, מוולד אל נבי ולילת אל מעראג' ההר יהיה פתוח למוסלמים.

"יש לאפשר חופש פולחן"
בשל אי חפיפה בין הלוח העברי והלוח המוסלמי, ייקבעו סידורי חלוקת שעות באותם מקרים בהם חל חג מוסלמי וחג יהודי באותו יום. על פי הצעת החוק, השר במשרד לענייני דתות מופקד על ביצועו של חוק זה והוא יתקין תקנות הדרושות לביצועו.
ח"כ אלדד הסביר כי "הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, בו ניצבו בית המקדש הראשון והשני.  הר הבית הוא מקום מקודש למוסלמים, ובו ניצב מסגד אלאקצה ויש לו מעמד מיוחד גם בנצרות. כדי לאפשר חופש פולחן וזכות ביקור בהר ייקבעו ימי ביקור ייחודיים ליהודים ולמוסלמים, ושעות בהם יהיה ההר פתוח רק ליהודים או רק למוסלמים".
יצויין כי כיום כל יהודי המבקש לעלות להר הבית, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, יכול לעשות זאת כתייר ולמשך שעות ספורות בבוקר בימים ראשון עד חמישי. אלא שבכניסה להר, הנמצא בריבונות ישראלית, מבהירים השוטרים כי אי אפשר להתפלל בשטחו, וכן אוסרים להכניס לביקור סידור תפילה או כל תשמיש קדושה אחר.
למשטרה יש סמכות לסגור את ההר למבקרים ולמתפללים אם קיים חשש לשלום הציבור. ח"כ אלדד מבקש לעגן בחוק את זכויות הביקור של יהודים בהר הבית כדי שלא ניתן יהיה למנוע מהם לעשות זאת.

פורסם לראשונה:  nrg מעריב יום ה', כ”א באב תשע”ב, 09/08/2012