‏הצגת רשומות עם תוויות הדו"ח הסודי של מבקר המדינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הדו"ח הסודי של מבקר המדינה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 בינואר 2014

"להציב פקחים 24 שעות ביממה בהר הבית"

בדיון של ועדת הפנים דרשה יו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב, להציב פקחים של רשות העתיקות בהר הבית 24 שעות ביממה.


מאת: חזקי עזרא/ ערוץ 7

מירי רגב
מירי רגב צילום: פלאש 90
ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, דנה היום (רביעי) בהרס העתיקות בהר הבית.
ח"כ רגב הדגישה בפתח הדיון כי אינה דנה בדו"ח סודי של הוועדה לביקורת המדינה המתייחס להר הבית שמקורות עיתונאיים זרים טוענים לקיומו. היא הדגישה כי עצם הדיון הוא בשימור המקומות הקדושים לכל בני הדתות.

ח"כ משה פייגלין טען כי "שלטונות ישראל לדורותיהם, עושים שימוש בעלה התאנה הביטחוני על מנת להעביר את הריבונות בלב ירושלים אל הירדנים. אין כאן שמץ של סיפור בטחוני. לא ביטחון ולא נעליים. שטויות במיץ עגבניות".

ח"כ אורית סטרוק אמרה כי "יש לדיון היום בשאלה – האם משקרים בכנסת?". עוד אמרה כי למדה מאינטרנט כי הטיעון שאין להתפלל בהר הבית נובע מהחלטת ממשלה בשנת 1967 אינו נכון וכי קיים פרוטוקול של החלטת ממשלה המבהירה בפירוש כי הממשלה לא אסרה על יהודים להתפלל בהר. היא הוסיפה ואמרה כי אם הפרוטוקול נכון, הרי שהממשלה הנוכחית צריכה להתכבד ולהחליט אם היא אוסרת על תפילת יהודים בהר הבית או לא? ח"כ סטרוק טענה גם כי מאז שנת 1996 קיים הרס שיטתי ומכוון של עתיקות על ידי הוואקף.

ח"כ ישראל חסון טען כי יש לברר בשנית האם החיסיון המוטל על עצם קיום דו"ח סודי על ההר הוא נכון והאם לא ראוי לשנות מדיניות זו. ח"כ רגב הסכימה לגמרי לדבריו ואמרה כי תפנה אל יו"ר הכנסת על מנת שיבחן בשנית את שאלת החיסיון והעובדה שחיסיון זה מקשה על עבודת וועדת הפנים של הכנסת.

ישראל כספי מהוועד למניעת הרס עתיקות, גוף שחברים בו בכירי הממסד לשעבר, סיפר כי הגוף קם על מנת לדאוג לארכיאולוגיה מתוך חשיבה אוניברסלית. הוא ציין את העובדה המצערת שבשנת 2002 נחפר בהר בור ענק בשטח של 2 דונם ועומק 12 מ' שלתוכו הושלכה תשפוכת עפר המכילה עתיקות רבות.

ח"כ מירי רגב שאלה בזעזוע את ד"ר יובל ברוך, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות, היכן הייתה הרשות? והוא ענה כי האלוף במיל. אמיר דרורי, ראש הרשות דאז אמר כי זה אכן "הפשע הארכיאולוגי הגדול ביותר בתולדות המדינה". ישראל כספי אמר כי קיים גורם אחד שאחראי באמת להר הבית – רה"מ. הוא הוסיף ואמר כי קיים כרגע פיקוח של המשטרה ושל רשות העתיקות אולם לרשות יש רק שני פקחים שתפקידם לוודא שימור העתיקות אולם אין איש מקצוע בתחום הארכיאולוגיה המסתובב על ההר לבוש במדי רשות העתיקות.

ד"ר יובל ברוך ציין כי נציגי הרשות נמצאים כמעט מידי יום בהר וככל שהם יודעים אין פגיעה בעתיקות המצויות בהר. עוד אמר כי כל הפרויקטים בהר מצריכים אישור ועדת שרים לעניין המקומות הקדושים וכי מרגע תחילת ביצוע פרויקט, מוצמד אליו פקח המפקח הן מההיבט ההנדסי והן מההיבט הארכיאולוגי. ד"ר ברוך אמר גם כי לדעתו יש להוציא את תשפוכת העפר מההר. "זו חירייה של הר הבית", אמר ד"ר ברוך.

במהלך הדיון הוקרן סרט המראה, בין השאר, קורות עצים שנטען כי הם מתקופת בית ראשון. הקורות מכוסות כרגע בברזנט אולם חלק מהם עובדו על ידי הוואקף לקורות עץ המיועדות לעבודה. בסרט נראתה גם משאית שופכת אבני בנין גדולות בהר ובסרטון אחר הוצגו עבודות קידוח.

נצ"מ אבי ביטון, ממ"ר דוד, טען כי מדובר בעבודות שאושרו על ידי ועדת השרים למקומות הקדושים בראשות השרה, ח"כ לימור לבנת. עוד טענה המשטרה כי להוצאת קורות העץ מההר נדרשת החלטת הדרג המדיני. ד"ר ברוך המליץ כי הקורות יוצאו מהר הבית ויקבלו טיפול המגן עליהם.

לקראת סיום הדיון, אמר ח"כ מוטי יוגב כי הר הבית הוא המקום הכי מקודש ליהודים והשלישי המקודש ביותר למוסלמים. הוא הדגיש כי רה"מ מתאם פעולות ביחס להר עם בית המלוכה הירדני ואמר כי "צריך לשוב ולהכריז: 'הר הבית בידינו' ". הוא דרש כי תהיה כניסה חופשית ליהודים להר הבית בהתאם לערכי חופש הפולחן המופיעים במגילת העצמאות. כמו כן דרש חפירות הצלה.

ח"כ שולי מועלם אמרה כי "צריך להחזיר לסדר היום את הדרישה לסייר בהר הבית. התחושה היא שמנסים למרוח אותנו. זו שערורייה לאומית".

ישראל כספי אמר כי ראיד סאלח והוואקף מעוניינים למחוק כל שריד היסטורי שמזכיר נוכחות יהודית על הר הבית. הוא דרש: נוכחות יהודית קבועה על ההר, פקח קבוע ותגובה מיידית של המשטרה לעבודות שאינן מורשות.

ח"כ מירי רגב סיכמה את הדיון ואמרה כי: "הוועדה תזמין את השרה לימור לבנת להציג את פעולות ועדת השרים לעניין המקומות הקדושים. השאלות עליהן תתבקש תשובה יהיו: אלו פעולות אישרה הוועדה בהר? מתוקף מה? מי מפקח על הפעולות וכיצד? מי בממשלה מקבל דיווח ?מתי אמורות הפעולות להסתיים? כמו כן השרה תתבקש להתייחס לאיסור תפילת יהודים בהר"

"הועד למניעת הרס עתיקות יפנה לשרה על מנת לבקש את פינוי קורות העץ העתיקות למקום מוגן. הנחת העבודה היא שרשות העתיקות תמליץ בחיוב".

"מוצע לשקול הוצאת תשפוכת העפר המכילה ממצאים ארכיאולוגיים למקום מסודר. הוועד יפנה אל ועדת השרים", אמרה ח"כ רגב והוסיפה "ועדת הפנים תפנה למשטרה ולשר לביטחון פנים לשקול להוציא מן ההר טרקטורים לאחר שעות העבודה? (כלומר לאחר השעה 14:00)".

בנוסף אמרה ח"כ רגב כי הודעה תפנה בדרישה להרחיב את שעות הביקור בהר. כמו כן הוועדה תדרוש מרשות העתיקות נוכחות של פקחים 24 שעות ביממה. הוועדה תבקש דיווח על הביצוע בדיון הבא.

יום שלישי, 7 בינואר 2014

מי נותן יד להרס בהר הבית

המצב בהר הבית מאוד לא נוח לממשלת ישראל. הדבר היחיד שנוח לה אפילו פחות הוא הדיון בנושא, משום שהיא האחראית למחדל והיא זו שיכולה להפסיק אותו. אל תבנו על זה

מאת: קרני אלדד/

אני מתארת לעצמי שבדוח יש קריאה לפיקוח ולאכיפת החוק בהר.
צילום: מרק ישראל סלם
הערבים עושים בהר הבית כבשלהם. עם ציוד כבד הם משמידים כל שריד יהודי המעיד על בתי מקדשנו, כדי למנוע תביעות בעלות יהודיות על ההר ולהמשיך להדיר את רגלינו ממנו. איפה רשות העתיקות? איפה עיריית ירושלים על פקחיה, שמזדעקים בכל פעם שמישהו רוצה לסגור מרפסת, אבל נאלמים ונעלמים כשהערבים משתוללים בבנייה בלתי מרוסנת ובלתי מאושרת על ההר? איפה המשטרה האמונה על אכיפת החוק?

אלו בדיוק היו השאלות שהועלו בוועדה לביקורת המדינה שעסקה בהר הבית. זו התכנסה לפני כחמש שנים, לאחר שארכיאולוגים סיננו עפר שנפרק ממשאיות המוציאות אלפי קוב של שפוכת עפר ממקום בית הבחירה, וגילו ממצאים מבית שני וראשון. אז הזעקה על החורבן הגיעה עד לכנסת, הוועדה כונסה ודנה, והורתה למבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס לערוך דוח בנושא. הדוח הוגש כעבור זמן ארוך מאוד לוועדת המשנה, והיא גנזה אותו.

בדיון בוועדה הופיע מזכיר הממשלה דאז צבי האוזר, נציגי רשויות שונות ונציגי השב"כ, ואף שהאחרונים אמרו כי אין מניעה מפרסום הממצאים, מנע האוזר את פרסומו בטענה כי הוא עלול לפגוע בקשרי החוץ של ישראל ו"לחשוף את דרכי העבודה של המשטרה".

הטיעון הראשון נכון. משום שהוואקף הירדני משתולל בהר, ובגלל אוזלת ידה של ממשלת ישראל, הריבונות היא שלו ורק שלו. כלומר, בחסות ממשלת ישראל יש לגוף של מדינה זרה ריבונות בצנטרום הכי קדוש והכי חשוב בבירת ישראל. נציגי הוואקף מלווים כל יהודי העולה להר כדי לוודא שלא יתפלל חלילה. הוואקף הוא גם האחראי לבנייה ולהרס במקום. כשחפרו והרסו את אורוות שלמה, תוך התעלמות מהעובדה שהקשתות האדירות הללו תומכות בחלקים נרחבים מההר ואף מהוות חלק ממערכת הניקוז שלו, נוצרו סדקים ודליפות בכותל המזרחי והצפוני.

כדי לתקן את המעוות, הזעיק הוואקף משלחת מסעודיה ומירדן, הכל מתחת לאפן של המשטרה ושל עיריית ירושלים. לא ייאמן. למה נעדרים הפקחים של הגופים האמונים על שמירת החוק מההר? כי היועץ המשפטי לממשלה הוציא נוהל מקומם האומר שאם מתגלות הפרות חוק על הר הבית - על הרשויות הנ"ל לדווח לו על כך. לא לאכוף את החוק, רק "לדווח". 

ואכן, הרשויות דיווחו. ודיווחו שוב. ובשלישית, כשראו שהיועמ"ש מתעלם מדיווחיהם - הפסיקו אפילו לדווח. כיום בכל פעם שעולה טרקטור להר הבית (טרקטור בהר הבית?! דמיינו שופל נכנס לקולוסאום או לסטונהנג' - הרי זה לא יעלה על הדעת), עולה איתו איזה דחליל מעיריית ירושלים שרץ לספר ליועמ"ש, והוא מצדו מיד מתעלם מהדיווח.

אם הדוח יתפרסם הוא אכן יפגע בקשרי החוץ של ישראל. כי אם מדינות אחרות יראו שירדן, בעזרת ידה הארוכה, הוואקף, עושה בהר כבשלה - גם הן ירצו. ואם נגיד להן "לא", הן ייעלבו. ואם נגיד להן "כן", נוכל לתלות את המפתחות באופן סופי.

בנוגע לטענתו השנייה של האוזר - אין בה כלום. על פי מקורות זרים אין בדוח מאום מ"שיטת העבודה של המשטרה", פשוט משום שאין כזאת. אין בהר רובוטים או סוכנים חשאיים או אמצעים ביוניים של משטרת ישראל. כל מה שהמשטרה בעליבותה עושה על ההר הוא לחתום על בקשות הוואקף.

אז מבקר המדינה כתב דוח. אני מתארת לעצמי שיש בו קריאה לפיקוח ולאכיפת החוק בהר. אבל אין לוועדת ביקורת המדינה אפשרות לדון בו, כי הוא נגנז על ידי ועדת המשנה של אותה ועדה עצמה. בהעדר דיון בדוח נשאר המצב כפי שהוא, וכך גם יישאר. הוועדה, שנזעקה מהזוועות המתרחשות במקום הקדוש ביותר ליהודים, לא יכולה לדון בדוח שהיא עצמה הזמינה. חלמאות באקסטרים.

העניין הוא כזה: כל מי שמתעניין בהר הבית כבר מכיר את הדוח כי הוא פורסם באתר אינטרנט בארה"ב. אבל עדיין, הוועדה אינה יכולה לדון בו. יש מקרים שבהם העמימות משחקת לטובתנו. למשל, בנושא הגרעיני. אבל במקרה עסקינן, איזו תועלת צומחת לנו ממנה? המרוויח העיקרי (אם לא היחיד) מהשתקת הדוח הוא מזכיר הממשלה, בשליחות מעסיקתו.

המצב על ההר מאוד לא נוח לממשלת ישראל. הדבר היחיד שנוח לה אפילו פחות הוא הדיון בנושא, משום שהיא האחראית היחידה למחדל והיא יכולה להפסיק אותו. זה לא יהיה נעים, היא תצטרך למשול, אבל היי, זאת העבודה שלה.

מספיק. לא ייתכן שהממשלה תגנוז דוח שכל העולם יודע את תוכנו ובכך תמנע את שינוי המצב על הר הבית, רק כי לא נוח לה. יש להסיר לאלתר את הצו המורה על גניזת הממצאים, לקיים ישיבה דחופה בעניינם ולדאוג שהחלטות הוועדה אכן מתבצעות.


יום ראשון, 5 בינואר 2014

אף אחד לא ישלם מחיר

בינתיים, בשבוע שחלף, לא הורעו יחסינו עם ירדן מעבר לרמה המדשדשת הרגילה, וגם בהר הבית לא פרצו מהומות... למרות פרסום הדו"ח הסודי.

עבודות חפירה באורוות שלמה בהר הבית. לאף אחד לא אכפת
זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נחשפים מסמכים מסווגים למורת רוח המדינה, אבל זה אחד המקרים המובהקים שבהם החשיפה מוצדקת. יותר ממוצדקת. קראתי השבוע בעיון את 67 עמודי דו"ח המבקר החסוי משנת 2010 בעניין הרס העתיקות בהר הבית, שנחשף ביום שישי שעבר באתר היהודי-אמריקני The Jewish Voice, ופתאום הבנתי למה נציגי ראש הממשלה התנגדו כל כך לפירסומו. הם טענו כמה פעמים בשנים האחרונות בדיוני הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שמתן פירסום לדו"ח ירע את יחסינו עם ירדן. נציגי המשרד לביטחון פנים הוסיפו לטעון שם שבהר הבית תפרוץ אלימות רבה כתוצאה מהפירסום.
בינתיים, בשבוע שחלף, לא הורעו יחסינו עם ירדן מעבר לרמה המדשדשת הרגילה, וגם בהר הבית לא פרצו מהומות. רק חגיגות נערכו השבוע במחוזות הפלשתינים לרגל שיחרור הרוצחים השפוטים מהכלא הישראלי. המחבל שובת הרעב עיסאווי, הגיע עוד בשבוע שעבר היישר מהכלא אל ההר כדי להודות לא-ל על שיחרורו בטרם עת.
מה שבעיני נציגי הרשויות עלול לחולל מהומות במתחם הקדוש, הבנתי לפתע השבוע לאחר קריאת הדו"ח, הוא שמירת החוק. מבלי לבצע את הפעולה (האסורה עדיין) של ציטוט מהדו"ח, נאמר רק בכלליות שהוא מתעד את הציפצוף המתמשך על החוק הישראלי מצד כל הרשויות שאמורות במצב תקין לשמור עליו, ומותח עליהן, על כולן – המשטרה, רשות העתיקות, עיריית ירושלים והיועץ המשפטי לממשלה – ביקורת קטלנית. לא ראיתי שם פרט שעלול לעורר את חמת העולם הערבי, אבל קראתי שם בלי סוף פרטים שבמצב תקין היו אמורים לעורר את חמת הציבור היהודי בישראל. זה, כמובן, לא יקרה לעולם.
אם לדבר ברור יותר, נציגי השלטון התכוונו בעצם לטעון שלוּ חלילה היו הרשויות מתחשבות בחוק – כפי שציפו מהן אנשי מבקר המדינה – היו עלולות לפרוץ בהר מהומות שסופן מי ישורנו. הסתרת הדו"ח מהציבור, וכעת מניעת דיון בפרטיו, נועדו להקל על השלטון הישראלי להמשיך להסוות את ההפקרות ובזיון החוק השולטים בהר כבר 46 שנים – מפני שבזמן האחרון מאמצי ההסתרה נתקלים בקשיים מרובים. האיפול, זה ברור לכל מי שקורא את הדו"ח בעין בלתי משוחדת, נועד למטרה אחת: למנוע ביקורת ציבורית על השלטון, וזה כשלעצמו צעד שערורייתי במדינה דמוקרטית.
אגב, מה שדווקא יכול לעורר את חמת העולם המוסלמי, ושוב, מבלי לצטט במדוייק, הוא קביעה בדו"ח של מבקר המדינה בעניין החלטת הממשלה שהיתה או לא היתה למנוע תפילת יהודים על הר הבית – קביעה שונה מאוד מהגירסה הרגילה של רשויות המדינה בעניין הזה.
מותר לנחש שאיש לא יועמד לדין בשל הפקרת עברנו למרמס דחפורי הוואקף, כפי שאיש לא עמד לדין בעניין הזה בעקבות שוד העתיקות הגדול באורוות שלמה בשנת 99'. חוסר העניין הציבורי עושה את שלו. זו גם הסיבה שכבר השבוע נצפו עבודות חדשות באזור שערי חולדה (שזכה לכינוי הגנאי הצלבני 'אורוות שלמה'). הרב חיים ריצ'מן מהמחלקה הבינלאומית של מכון המקדש ביקש לצלם את העבודות מקרוב, אבל השוטרים בסביבה, לגמרי כרגיל, מנעו ממנו להתקרב למקום. ייתכן שאלו עבודות תקינות, שרשות העתיקות כבר נמצאת בהר ושולטת בנעשה, שוועדת השרים אישרה ושכולם מעודכנים, אבל הצורך השלטוני הבלתי נשלט להסתיר, לחסום, לא להגיב, לערפל גם במקרה הזה – משדר שבתחילת 2014 בהר הבית עדיין אין דין ואין דיין.

יום שישי, 3 בינואר 2014

יורדי בור

איזו מסיבה מתקיימת מתחת להר הבית? (לא זו שאתם חושבים) * היכן המקווה ששימש להטבלת פרוכת המקדש שנטמאה ולטבילת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ואיזו מהמחילות היתה פעם מעבר המיועד לכהנים שנטמאו? * מלחמת החפירות בין הארכיאולוגים מתנהלת מתחת לפני הר הבית כבר 150 שנה 

המאה ה-19 הביאה עימה ימי עדנה וחסד על בורות המים שבהר הבית. קונרד שיק, צ'ארלס וורן, צ'ארלס וילסון, ארמטה פיירוטי ושלל חוקרי ההר התחרו ביניהם מי יזכה לזחול ביותר מחילות מתחת למתחם המקודש, ולהבקיע דרך אל הבורות החצובים בסלע. זה היה תור הזהב של חוקרי הבורוֹת. ירושלים עוד היתה אז עיר ספר נחשלת ורדומה, רחוקה מאוד מהתודעה העולמית ומהמאבקים המדממים שאפיינו את ההתנהלות בה החל מהמאה העשרים. ובקיצור – גן עדן לחלוצי המחקר.
ולכן באופן משונה, רוב המידע שבידינו, אנשי המאה ה-21, על בורות המים הללו מתבסס על שירטוטיהם של בני המאה ה-19. יש נקודות במתחם המקודש שמאז ימי קונרד שיק לא שזפה אותם עין אדם או לפחות מצלמה מודרנית. רוב מוחלט של בורות המים בהר, כחמישים במספר, נעולים וחתומים עד בוא גואל צדק. גם כוחות הביטחון לא מגיעים לשם. את הבורות עוד מכנים במספרים בדרך כלל, לפי חלוקתם של שני המְמפים החרוצים של המאה (ה-19, זאת אומרת), שיק וְ-וורן. אלא שלמרבה הבילבול אלו העניקו לבורות שמות-מספרים שונים זה מזה. לדוגמא, בור מספר 1 במפה של וורן, הוא בור 31 במפה של שיק. בור 20 של וורן ממוספר כבור 10 במפה של שיק ובור 37 במפת וורן הוא מספר 27 על-פי שיק.
מכאן, באופן טבעי, נפתחה הדרך למתיחת קו בין הבור המסויים שבשטח לבין מרכיבים במקדש ובעזרות המתוארים במסכת מידות במשנה ועשויים להתאים לבור שלפנינו. לשכת הגוּלה למשל. על פי המשנה (מידות ה,ד) על הלשכות שבדרום העזרה נימנו "לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית... לשכת הגולה – שם היה בור קבוע, והגלגל נתון עליו, ומשם מספיקים מים לכל העזרה". 'גוּלה' היא אגן לקיבול נוזלים, כיור, והלשכה המדוברת היתה הנקודה שממנה סופקו מים לכל צרכי המקדש.
היכן הוא בור המים המדובר? על פי אחד מבכירי חוקרי הר הבית בזמננו, הרב זלמן קורן, לשכת הגוּלה ניצבה בצפון מערב העזרה בדיוק במקום שכיום מצוי בו "ביר א-ג'ינה" – בור מים תת-קרקעי עצום (מס' 1 על פי וורן, מס' 31 על-פי שיק) שמימדיו 41X7 מטרים, ועומקו 12.5 מ'. לדבריו, "על פי ההנחה שהצאחרה [הסלע שמתחת לכיפת הסלע. א"ס] היא אבן השתיה – אין ספק שהבור שממנו נשאבו מים בלשכת הגולה אינו אלא ביר א-ג'ינה שמצפון לכיפת הסלע. קיימות דעות שבעבר קיבל בור זה מים מאמת המים שהגיעה מהר חברון ומאזור בית לחם".
הבעיה בזיהוי הזה הוא שביר א-ג'ינה נמצא דווקא מצפון לכיפת הסלע – מקום המקדש על-פי רוב הדעות והממצאים, ואילו הלשכה הזו אמורה להימצא דווקא מדרום לה. הרב קורן עצמו, יש לומר, מסתמך על גירסה שונה במשנה, שעל-פיה לשכת הגולה ניצבה דווקא בצפון העזרה, ואולם חוקרים אחרים העדיפו להשאיר את הגירסה המקורית על כנה וממילא חיפשו את בור הגולה מדרום לכיפת הסלע. הם מצאו שם את בור מס' 28 (מס' 5 על-פי וורן). זהו בור גדול מימדים אף יותר מביר א-ג'ינה. וורן, למשל, זיהה את בור 28 עם שער המים שניצב בימי הבית השני בדרום העזרה.

לא משחקים בגוּלה
הראשון לזהות את בור 28 כ'בור הגולה' היה חוקר ארץ ישראל בן ציון לוריא המנוח: "בור הגולה נמצא בפינה הדרום מזרחית של המשטח העליון. צורתו דומה לעוגן שזרועו האחת נשברה. ארכו 54.50 מ' ורוחבו 4.60. שתי זרועותיו הצפוניות ארוכות. עומק הבור מפני העזרה העליונה [רמת כיפת הסלע. א"ס] – 15 מטרים ואצל החֵיל [האזור הנמוך מהרמה] – 11.80 מ'. לבור זה נכנסים מצד מזרח דרך פתח הקבור כמעט כולו בערימת עפר, וממנו יורדים במדרגות רחבות... משם יורדת עד קרקע הבור מסיבה החצובה בסלע. למסיבה מעקה חצוב בסלע. שני פתחי שאיבה לבור. האחד למעלה והשני מחוצה לו".
הזיהוי מתבסס על מיקומו של הבור בפינה הדרום מזרחית של רמת כיפת הסלע. גודלו העצום (בור 28 הוא הארוך ביותר ובעל הקיבולת הגבוהה ביותר מבין שבעת הבורות שבשטח הרמה המוגבהת) והעובדה שמצד אחד הוא חודר לתחומי העזרה (על פי זיהויה המקובל), ומהצד השני הוא יורד אל מתחת לרמה המוגבהת שעליה ניצבת כיפת הסלע, הביאו את החוקרים לשייך אליו גם מסורות נוספות הנזכרות במקורות.
למשל את הטבלת הפרוכת, אריג בד בגודל כעשרים מטרים על עשרה ובעובי טפח (כשמונה סנטימטרים), שחצץ בין הקודש לקודש הקדשים. על פי המשנה (שקלים ח,ד) היו מטבילים אותה במקרה שנטמאה במקווה שניצב בשטח העזרה או במקווה אחר הניצב בשטח הסמוך לו, החֵיל: "פרוכת שנטמאה בוולד הטומאה מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד, ואת שנטמא באב הטומאה – מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל... ושלוש מאות כהנים מטבילין אותה". גודלה של הפרוכת חייב מקווה עצום בכדי שכולה תצליח להיכנס לתוכו, והעברתה ממקום למקום הצריכה מספר גדול מאוד של כהנים. בור 28 מתאים מאוד מבחינה זו. כך למשל כותב ד"ר מיכאל בן ארי בעבודת הדוקטורט שלו:
"להטבלתה של פרוכת זו לא ניתן להסתפק במקווה סטנדרטי... נראה להציע את בור 28 כבור שבו הטבילו את הפרוכת. התאמתו של בור זה להטבלת הפרוכת באה משתי סיבות: צורתו המוארכת והזרועות שיוצאים ממנה מאפשרים הטבלת הפרוכת כולה כשהיא פרושה. זו לעתים הוטבלה במתחם העזרה והוחזרה למקומה, ולעתים הוטבלה ב'חֵיל' ונשארה שם עד הערב כדי שיתקיים בה דין 'הערב שמש' [דין בדיני הטהרה המחייב המתנה עד צאת הכוכבים כדי לבוא אל הקודש. א"ס]. את הכניסה לבור מתוך תחום החיל ניתן לזהות עם גרם המדרגות בצורת L שנמצא ממזרח לבור. פתח נוסף נמצא בזרוע המערבית שפונה לכיוון צפון, על גבי המשטח המוגבה בשטח המזוהה כעזרה".
בשנים האחרונות הציע פרופ' יוסף פטריך מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית לזהות גם את מקור המים של הכיור שניצב בעזרה עם חלקו הצפון מערבי של בור 28. ד"ר בן ארי תומך בהנחה הזו. על פי המשנה (תמיד א,ד ועוד) 'מוכני' – כלומר גלגל או מנוף, היה מביא לשיקועו של הכיור בכל לילה בתוך בור על מנת למנוע את פסילת מימיו לשימוש.
בן ארי מציע לשייך לבור הזה גם התרחשות נוספת הנזכרת במקורות חז"ל, את טבילתו הראשונה של הכהן הגדול במהלך יום הכיפורים, שנעשתה "בחול [כלומר לא בקודש, בשטח העזרה, אלא ב'חֵיל'. א"ס] על שער המים, ובצד לשכתו היתה" (תוספתא יומא א,כ). "שער המים שבדרום העזרה היה בוודאות סמוך ללשכת הגולה" מסכם בן ארי, "וסמוך לבור 28 – בור שיש לו פתח בחיל ופתח בתוך העזרה. נזהה את טבילתו הראשונה של הכהן בבור זה".
לין ריטמאייר, ארכיאולוג בן ימינו שחקר רבות את הר הבית, משלים את תמונת הבורות בהר. את ביר א-ג'ינה שהרב קורן זיהה כבור הגולה, מזהה ריטמאייר דווקא כמעבר תת קרקעי לכיוון שער ההר שניצב בימי קדם בצפונו – שער טדי. זהו מעבר שנועד עבור כהנים שנטמאו במהלך העבודה במקדש ושנזכר במפורש במשנה. מעניין שלדעתו בורות מים עצומים, מס' 3 ו-4 (7 ו-8 לפי וורן) המצויים בדרום ההר, כיום רחבת הכניסה למסגד אל אקצה, שימשו בעבר כמאגרי מים תת-קרקעיים אדירים, שהיו מסוגלים להחזיק כשני מיליון גלונים של מים. "רוב הבורות הללו", משוכנע ריטמאייר, "היו בתחילה מחצבות תת קרקעיות שמהן ניטלו אבני בנייה לצורך מבני הר הבית, ולאחר שפעילות החציבה הופסקה, הבורות טויחו והפכו למאגרי מים". 

יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

אין בדו"ח כל חדש - הבגידה מובנית מאליה!

הר הבית בידינו? צילום מסך מתוך חב"ד און ליין

עצם העובדה שעל הר הבית הוקם למעשה ברשות ובסמכות - תוך כדי ביטולה, המסגד הגדול במזרח התיכון תוך הסכמה להשמדה יזומה של שאריות בית מחמדינו - היא ביטוי לנכונות למסור את ההר ואת ירושלים כולה ולא רק את מזרחה לידי האויב כדי להיפטר אחת ולתמיד מההרפתקה הציונית בתירוץ האנטישמי הפנימי שהדוסים כמו בגוש קטיף השתלטו על הקטר, למשל הפייגלינים. לכן נתפגלה "הציונות" שעיקרה להיות עם ככל הגוים אפילו ודוקא בארץ ישראל... ממש כפי שכתב יאיר לפיד בזמן הגירוש מחבל עזה. רצינו לדפוק אתכם כי הוצאתם את עינינו. לקחתם לנו את ההגמוניה לכן תמות נפשנו עם פלשתינאים אבל העיקר שקודם נקרע אותכם לגזרים. יש פתרון סופי לכל מתיישב...

מאת: פרופ' הלל ויס
בקול רעש גדול נתפרסם הדו"ח הסודי בהחלט. הכל רצו לדעת האם יש עוד בושה שכדאי להסתיר! שיכולה להזיק למישהו לפני משפטי נירנברג. 
לצערי אין בדו"ח שום דבר שאינו ידוע! . מדינת ישראל על כל מוסדותיה מהפרקליטות ועד הרבנות מראש הממשלה ועד מבקר המדינה כולם הבינו שנכון וכדאי ורצוי לשתף פעולה עם האיסלם נגד הלאומיות היהודית. כפי שציין היום קרשנבאום מהתוכנית הידועה:  אין בדו"ח כל דבר חדש. בדו"ח אין למעשה ביקורת. יש תיאור , יש הצגת עובדות. טבעות השקר עובדות מאליהן. צבת בצבת עשויה. הרמב"ם יושב טוב בפסקי הבג"ץ.
עצם העובדה שעל הר הבית הוקם למעשה ברשות ובסמכות תוך כדי ביטולה המסגד הגדול במזרח התיכון תןך הסכמה להשמדה יזומה של שאריות בית מחמדינו היא הנכונות למסור את ההר ואת ירושלים כולה ולא רק את מזרחה לידי האויב כדי להיפטר אחת ולתמיד מההרפתקה הציונית בתירוץ האנטישמי הפנימי שהדוסים כמו בגוש קטיף השתלטו על הקטר. למשל הפייגלינים ולכן נתפגלה "הציונות" שעיקרה להיות עם ככל הגוים אופילו ודוקא בארץ ישראל..
ממש כפי שכתב יאיר לפיד בזמן הגירוש מחבל עזה. רצינו לדפוק אתכם כי הוצאתם את עינינו. לקחתם לנו את ההגמוניה לכן תמות נפשנו עם פלשתינאים אבל העיקר שקודם נקרע אותכם לגזרים. יש פתרון סופי לכל מתיישב..
כך זה עם הבקעה כעת ועם הישובים והיהודים שמיועדים לגירוש. לא לחינם מינה נתניהו את ציפי לבני אלא כשותפה של עמלק.  אולי הוא יזרוק את לפיד אבל יכניס את החרדים ויזרוק גם את בנט. ויחזיר חצי לפיד עד שיבצע כל מזימותיו אילו הקב"ה ירשה לו.
שמעתי בתכנית לונדון את קרשנבאום את גלגול העיניים המפלצתי של עותני שנלר המנסה להסביר שבגלל הרגישות  הדוח נגנז. או הוסתר אבל כעת מה לעשות בגלל הדמוקרטיה ותרבות ההדלפות יש להשלים עם פרסום הדו"ח.
בגלל טענת הרגישות [המזויפת[ מצליחה המשטרה והשב"כ ורשות העתיקות והפרקליטות והיועץ המשפטי ושר המשטרה והבג"ץ  וראש הממשלה למחוק את הרגישות של עם ישראל ולזרוק אותה למזבלה.
שנלר הוא משת"פ שעולה להר הבית. בימים האחרונים קראתי את ספרה של עליזה בת מנחם 'מגורשים' [תורגם מאנגלית] נובלה על פרשת גוש קטיף ושוב הספר פקח עיניים כיצד מועצת יש"ע והרב אבינר שיתפו פעולה עם הגירוש מתוך אינטרסים שונים. זה הכל ידוע אבל ברומן זה הרבה יותר מזעזע. שוב ושוב אנו משתתפים באותן הצגות. באהבה ננצח, כפר מימון. הבית אותו בית והיהודי אותו יהודי.
נראה לי שגם ההדלפה של הדו"ח בזמן הזה  נעשתה במכוון. משנגב הסוס סוגריים את האורווה. הרי כבר אין לדעתם מה להפסיד רק להשלים אם הייאוש השקט. מרד כבר לא יהיה כאן! 
זאת הוכחה מקיפה לעובדה שהסוס נגנב. הענין הוא שבמקביל להר הבית ישנה הקפאת בניה בירושלים. שישנה הבטחה לבנות בישובים שהושגה בעיסקת דם תמורת משאיות  אבל בגלל "הרגישות" היא לא תקוים. גם ההצבעה הנסערת של מירי רגב על הריבונות בבקעה לא תקוים. להיפך היא נחסמה היום על ידי נתניהו. בדיוק כמו חוק ההסדרה והחלת הריבונות ביש"ע. הכל שקר. מרצון? מאונס, מטיפשות אני לא יודע. המלכודת עובדת.
נראה ולא מעכשו שאנו עומדים לפני שואה.קריסה והתמוטטות של כל החזית.
ולארץ לא יכופר על הדם אשר שופך  בה.
גם בשעבוד מצרים היו מלשינים ומשתפי"ם ומשה רבנו חשש שאולי איננו  ראויים  להיגאל כפי שמביא רש"י את המדרש על המילים: "אכן נודע הדבר". וכך בכל תקופה. דתן ואבירם והערב רב עובדים שעות נוספות.
לכן נדע שאנו לא ראויים להיגאל ואם ניגאל על אפנו ועל חמתנו כי כך גזר הקב"ה ולא ממעשינו ולא מריפיון ידינו כי מחסדו ורחמנותו של הקב" ה  על עמו ועל ברית אבות.

תחי מדינת המקדש בארץ ישראל
מלכות-מקדש-סנהדרין
שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ והן מחכות לקיומן.

הדו"ח הסודי התפרסם כאן: http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=777910

פורסם לראשונה באתר Kr8 ישראל פטריוטי: http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=781487

צפו בלונדון וקירשנבאום משוחחים בערוץ 10 עם רועי שרון ועתניאל שנלר על הדו"ח שנחשף

למה ראש הממשלה לחם בכל כח כדי למנוע את חשיפת הדו"ח החמור בענין הרס עתיקות הר הבית?

למה עתניאל שנלר ממשיך להגן על פשעי ממשלת ישראל בהר הבית, למרות שהוא תומך בעלית יהודים להר הבית?

צפו בשיחה המעניינת:

'דו"ח המבקר הסתיר דו"ח קודם, חמור יותר'

עו"ד כספי, איש הועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית: הדו"ח שפורסם הוא תמצית מרוככת של דו"ח מלא שהוסתר ובו מתגלה גודל המחדל

מאת: שמעון כהן/ ערוץ 7

להאזנה לראיון עם עו"ד ישראל כספי לחץ כאן >>


הר הבית, כיפת הסלע
הר הבית - כיפת הסלע

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס עו"ד ישראל כספי, חבר הועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, לפרסומי סוף השבוע שעבר בדבר הדו"ח הגנוז של מבקר המדינה סביב אזלת ידה של ממשלת ישראל מול המתרחש במתחם ההר על ידי הוואקף.


לדבריו המפתיע בגילויי סוף השבוע שעבר הוא העובדה שדבר לא התחדש וכל אותם טיעונים שהובאו והועלו לציבור הישראלי מזה שלוש שנים אודות המתרחש בהר הבית נמצאו בתוך הדו"ח. "אין בדו"ח משהו שלא היה ידוע ולא פורסם ושלא התרענו או שלא ידענו עליו", הוא אומר ומעלה את השאלה המתחדדת – למה ניסו להסתיר?

להערכתו המענה לשאלה זו טמון בחשש להעניק גושפנקה של מוסד הביקורת הממלכתית הגבוה ביותר לטענותיו של הועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, טענות המגוללות את הטרגדיה הנמשכת במקום.

בדבריו מדגיש עו"ד כספי עובדה שמשום מה נעלמה מעיניהם של המדווחים השונים סביב הפרשה, וזו עובדת קיומו של דו"ח קודם שלמעשה הוסתר על ידי הדו"ח שפורסם. כספי מספר כי הוועד בו הוא חבר היה שותף מרכזי למסירת מידע, ראיות ונתונים לחוקרי משרד המבקר, "הצגנו בפניהם דברים חמורים וקשים, מכלול עצום של נתונים. היינו בקשר הדוק עם המבקר ונאמר לנו שהדו"ח יכלול כמאה עמודים. בסופו של דבר נמסר לוועדה לביקורת המדינה הדו"ח שכלל עשרים וכמה עמודים בלבד".

מהדברים הסתבר כי הדו"ח שנמסר לוועדה נועד לרכך את הדו"ח האמיתי שאורכו היה יותר מפי ארבע מהדו"ח שנמסר לחברי הוועדה, וזאת על מנת למנוע את חשיפת גודל אזלת היד שבהר הבית. "הדו"ח שנמסר הסתיר חלק ניכר מהעובדות והנתונים על מחדלי הפיקוח ואזלת היד", אומר כספי ומציין כי מהדו"ח המלא מתבררת התנהלותו הבעייתית של היועץ המשפטי דאז, עו"ד מני מזוז, שהתעלם מהדו"חות ולמעשה כבל את ידיה של המשטרה מלפעול מול פורעי החוק במתחם ההר. כמו כן נחשפו כשלים ומסמכים נוספים הנוגעים להתנהלויות של גופי אכיפה נוספים, "כל זה צומצם במידה מכרעת".

כספי אינו מקבל את הניסיון להסביר את הצמצום בהיקף הדו"ח כניסיון להפוך אותו נגיש יותר לחברי הכנסת. לדבריו "כשרואים את מה צמצמו ומה הורידו ואת העובדות שהרשויות כשלו ולא פעלו בהן כנדרש, את העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה קשר את ידיהם ומנע פעולה, כאשר מדווחים לו על המתרחש והוא אינו עושה דבר, זה לא נועד לחסוך מידע. ראש הממשלה הנוכחי החליט להסתיר מידע מסיבה שאנחנו לא יכולים להבין אותה".

עו"ד כספי נשאל אם יתכן ומקורה של החלטת נתניהו הוא חשש מהסלמה ביטחונית בעקבות אכיפה ויד קשה במתחם הר הבית. לדבריו מדובר בטיעונים שנאמרו זה מכבר לא פעם והוכחו כחששות סרק. "ראש הממשלה הסתיר את הדו"ח כשהוא טען בוועדה לביקורת המדינה שיש סיכון לביטחון המדינה. זהו טיעון משולל שחר. הובאו בפני חברי הוועדה ראש המוסד דאז מאיר דגן וראש השב"כ דאז יובל דיסקין ושניהם אמרו שאין שום מניעה מפרסום הדו"ח. זה הרי אחד הטיעונים שמעלים בפני הוועד כבר ארבע עשרה שנים. אומרים שלא ניתן לאכוף כי תהיה מהומה והפרות חוק, אבל הטיעונים הללו הופרכו פעם אחר פעם. ראינו שכאשר המדינה השכילה לפעול כפי שהמלצנו השמים לא נפלו", הוא אומר ומציג דוגמא אחת מני כמה בהנחיה לבטל את האישור שניתן לוואקף לחפור תעלה באורך 500 מטרים בשעות הלילה. הנחיה זו שהגיעה בעקבות פניית הוועד לא עורר סערה כפי שחששו. לטעמו של עו"ד כספי כאשר המדינה עומדת על חוקיה שתכליתם שמירה על עתיקות וארכיאולוגיה - איש לא יוכל לטעון דבר.

עוד מוסיף כספי ומספר כי לפני בחירתו לראשות הממשלה נועד נתניהו עם אנשי הוועד והביע תמיכה בכל דבריהם ואף הבטיח לסייע להם, אך הדברים לא הגיעו לכדי יישום ביום שלאחר בחירתו.

כשהוא נשאל אילו דברים היה רוצה לראות מתבצעים באופן מיידי מונה עו"ד כספי שורת החלטות נצרכות כהוצאת הטרקטורים שבמתחם ההר, מתן סמכויות פיקוח אכיפה ויכולת הפסקת עבירות באופן מיידי, הימצאותו של פקח קבוע מטעם רשות העתיקות במתחם ההר והרחבת שעות הביקור במקום. להערכתו אם תחליט המדינה כיצד היא רוצה לנהוג יש בידה את כל הכלים כדי לאכוף זאת. הוא מזכיר כי במתחם ההר נמצאים מאה שוטרים המסוגלים לאכוף כל חוק, אלא שבהנהגה נפל בלבול וחוסר הבנה במתרחש.

לקראת סוף דבריו שב עו"ד כספי וממקד את האחריות בראש הממשלה שלדבריו חייב להורות על שינוי הוראות היועץ המשפטי לממשלה שעל פיהן כיום ניתן רק לדווח על עבירות ולא למנוע אותן מיידית. דוגמא לכך הוא מתאר מציאות בה הטרקטורים של הוואקף יתחילו לבצע הרס וכל שניתן הוא לכתוב על כך מכתב ליועמ"ש ולא להורות על הפסקה מיידית של המעשה.


יום שני, 30 בדצמבר 2013

"הציבור האמוני אשם בהפקרת הר הבית"

יו"ר חוג הפרופסורים: דו"ח המבקר שנחשף בחו"ל מלמד שמסרנו את הריבונות בהר הבית לזרים. הציבור האמוני שותק ומחכה למשיח.

מאת: שמעון כהן/ ערוץ 7

להאזנה לראיון >>


פרופ' אריה אלדד
הפקרנו את הר הבית. פרופ' אריה אלדד פלאש 90
בראיון ליומן ערוץ 7 תוקף יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, פרופ' אריה אלדד, את התנהלות המדינה מאז ימי לוי אשכול ועד ימינו אלה בכל הנעשה בהר הבית.

את הדברים אומר פרופ' אלדד בעקבות הדיווחים בתקשורת הזרה על תוכנו של דו"ח מבקר המדינה שבחן את נהלי האכיפה והמדיניות הישראלי סביב המתרחש בהר הבית, דו"ח שהוקפד לשמור אותו בחשאי גם מפני חברי כנסת ואישים בולטים אחרים, אך לאחר שתוכנו נחשף תובע אלדד דיון פומבי במסקנות העולות ממנו.

אלדד קובע כי מפרטי הדו"ח כפי שפורסמו בחו"ל וכפי שיכול כל אדם לעיין בהם עולה עד כמה עמוק המחדל המדיני בו נקטה המדינה כאשר הפקירה את הר הבית לידיו של הוואקף הממונה מטעם ממשלת ירדן, דהיינו ויתור ריבוני של ישראל על המקום, כהגדרתו של אלדד.

מוסיף פרופ' אלדד ומציין כי מהדו"ח עולה שעיריית ירושלים, רשות העתיקות או גורמי אכיפה אחרים אינם פועלים במקום והגורם היחיד המתפקד במרחב ההר הוא המשטרה הנמנעת מעימותים עם אנשי הוואקף מתוך רצון לשמר על יחסיה הטובים עם אנשיו של הארגון. כאשר זהו המצב אך טבעי הוא שהבניה הבלתי חוקית במתחם ההר נמשכת באין מפריע.

אלדד מזכיר בדבריו כי היועץ המשפטי לממשלה הורה להעביר לו מידע על כל עבירה על החוק על מנת שהוא עצמו יורה למשטרה כיצד לנהוג, אך מאחר והוא אינו מורה לפעול ולעשות דבר המשטרה נמנעת מלהעביר לו את המידע כלל ועיקר.

כשנשאל פרופ' אלדד אם הוא אינו יכול להבין ולקבל שיקול דעת שלטוני המבקש לרכוש לו שקט תמורת העלמת עין, הוא מבהיר כי שיקול כזה יכול היה להתקבל, גם אם לא בשוויון נפש, אם לא היה מדובר במקום החשוב ביותר לעם היהודי. "אפשר להחליט שמעלימים עין ממעשה של בדואי בנגב, אבל כאן זו הסוגיה החשובה ביותר. לא סתם כינה זאת ראש הממשלה הנוכחי 'סלע קיומינו', ואם דבריו אינם צפצוף הזרזיר, פטפוט ריק מתוכן, אז צריך להתייחס לכך בהתאם ולא לאפשר לוואקף להרוס את שרידי בית המקדש הראשון והשני ולא לבנות בנייה בלתי חוקית במקום".

אלדד מציין כי היו תקופות בהן האכיפה במקום הייתה טובה יותר, אך ערביי ירושלים הבינו את גודל אוזלת ידה של ממשלת ישראל והחלו לכרסם בריבונותה במקום, למנוע מפקחי העירייה להיכנס להר ופקחי רשות העתיקות נמנעים גם הם מכניסה ובמקום להסדיר את המתרחש במקום שולחים פקח שרואה את המעשים הבלתי חוקיים שנעשים במקום אך מעבר ללראות אותם אינו עושה דבר כדי למנוע אותם.

אלדד אינו מקבל את ניסיונות ההרגעה לפיהן בתקופה האחרונה קיימת אכיפה טובה יותר מבעבר בכל הנוגע להר הבית. לדבריו בדברים אלא יש מילים ריקות מתוכן ותו לא. "המצב רע מאוד. הם עושים בהר כבתוך שלהם", הוא אומר ומזכיר את צילומי הפיגומים שהציבו אנשי הוואקף על אבן השתייה מבלי שזכו להתייחסות כלשהי של מערכת האכיפה הישראלית.

"הציבור האמוני שהיה צריך להילחם בדבר בסערה אדירה מחכה למשיח. לא איכפת לו. לא עולים למקום", קובל אלדד המזכיר את דבריו של המשורר אורי צבי גרינברג ולפיהם עם ישראל ללא הר הבית אינו ישראל.

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

תגובת דובר מבקר המדינה על פרסום הדו"ח הסודי בענין הר הבית

פרסום דו"ח מבקר המדינה על ההרס בהר הבית -
תגובת דובר מבקר המדינה

לפני יומיים פרסמנו כאן תחת הכותרת: "הדו"ח הסודי שנחשף מעיד: חורבן בחסות ממשלת ישראל" , על חשיפת דו"ח מבקר המדינה שהממשלה הצליחה להסתיר במשך כחמש שנים, עד שנחשף באתר אינטרנט אמריקאי (ר' קישור >>).

כנאה וכיאה לממשלת חורבן, שמשתפת פעולה עם אויבי ישראל, אשר ערו ערו עד היסוד בה ואשר בימים אלו משחררת רוצחים שפלים כמחוה למחבל מרמאללה - היא לא מתמודדת עם תוכן הדו"ח שנחשף, אלא מנסה לסתום את הפה ולהלך אימים על חושפי השחיתות.


דובר מבקר המדינה, שלמה רז הגיב בזו הלשון: "מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינטשיין, לאחר שהובא לידיעת משרד מבקר המדינה, כי חוות דעת במלואה בנושא סוגיית העבודות בהר הבית, לרבות חלקים חסויים, וכן טיוטת חוות הדעת פורסמו באתר אינטרנט יהודי בחו"ל The Jewish Voice www.jewishvoice.com) ויתכן שבאתרים נוספים.

ככל שמדובר בחוות הדעת עצמה - החלטה על אי פרסום חלקים מחוות הדעת התקבלה ע"י ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. החלטה זו אושרה בפסק דין מיום 27.12.12 של בית המשפט העליון בבג"ץ 3939/11 תנועת נאמני הר הבית בארץ ישראל נ' ועדת הכנסת לביקורת המדינה ומבקר המדינה.

ככל שמדובר בטיוטת חוות הדעת, חל איסור על פרסומה לפי סעיף 28 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

הפרסום באתר הנ"ל מהווה, אפוא, הפרה של החוק ושל החלטת בג"ץ.


מבקר המדינה הביא את העניין לידיעת היועמ"ש לממשלה ולטיפולו הדחוף."

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

הדו"ח הסודי שנחשף מעיד: חורבן בחסות ממשלת ישראל


חפירות והרס בהר הבית
הועדה לביקורת המדינה של הכנסת הזמינה דו"ח על ההרס השיטתי של שרידי המקדש בהר הבית על ידי המוסלמים. 

הדו"ח של מבקר המדינה חשף שותפות פושעת של ממשלת ישראל בהשלמת מפעלו של טורנסרופוס הרשע שחרש את ירושלים, כדי לאבד כל זכר יהודי ממנה.

חז"ל ציינו את הארוע כאחד מחמשת הארועים הנוראים שארעו בתשעה באב. הפעם החורבן התבצע בחסות ישראלית בהסכמה שבשתיקה (ואולי אף מעבר לכך...) של רבני ישראל.

ראש הממשלה הצליח להטיל אימה על חברי הכנסת ולמנוע את פרסום הדו"ח, למרות קביעת השב"כ שאין בעיה בפרסומו. הדו"ח דלף לתקשורת הזרה ופורסם באתרי אינטרנט בארה"ב.



מאמצי ראש הממשלה למנוע את הצגת דו"ח מבקר המדינה אודות הרס העתיקות והשמדת שרידי המקדש בהר הבית, נחלו כשלון עם פרסומם של הדו"ח המלא, ושל הטיוטה המלאה גם היא, באתר אינטרנט יהודי בחו"ל.


נזכיר כי בדיוני וועדת ביקורת המדינה בכנסת הסכימו מבקר המדינה, נציגי השב"כ, וכמה חברים בוועדה לפרסם את הדו"ח. אולם ראש הממשלה שיגר אל הוועדה את מזכיר הממשלה, וחברים בוועדה הוחלפו, בכדי למנוע את חשיפתו לציבור בטענה של שמירת בטחון המדינה.

מצורף קישור לאתר שהדליף את הדו"חות.


תגובת הליב"ה נוכח המימצאים הקשים:
חובה לפתוח את הר הבית ליהודים בכל שעות היממה

"הדו"ח המלא מגלה שמדינת ישראל ידעה בזמן אמת על המחדל שהתרחש בהר הבית ולמרות זאת כל הרשויות התעלמו מההרס שביצעו בשרידי הר הבית והמקדש, כולל המשטרה, היועצים המשפטיים, והעירייה.


"מדובר בהתרשלות מודעת וחמורה הגובלת בהתנכרות פושעת למקום שגם בית המשפט העליון כבר העיר מספר פעמים לרשויות, על חובתם להגן עליו, בקביעתו החד משמעית שהר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל.



"מתברר שרק נוכחות קבועה של יהודים בהר הבית בכל שעות היממה, בכוחה למנוע הישנות של מקרים קשים אלו.


"נוכח הרשלנות שמפגינות רשויות המדינה לגורלו של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, האחריות למקום מוטלת על כל יהודי ויהודי לעלות להר הבית, להראות שם נוכחות, לפקח על כל צעד במקום, ולעצור באיבה כל התדרדרות. הנוכחות היהודית בהר הבית היא הדרך היחידה לשמור על המקום הקדוש לעם היהודי,

"אנו דורשים לפתוח את שערי הר הבית ליהודים בכל שעות היממה, כפי שגם קראה השבוע וועדת הפנים. על ראש הממשלה להיעתר לקריאה ובכך גם להביא לקיצה את אחת האפליות החמורות במקום הקדוש.

לחצו כאן לקישור לאתר שהדליף את הדו"ח >> (הדו"ח מופיע באתר במלואו בעברית)