תמונות השבוע מהר הבית

שבוע לפני חנוכה בהר הבית || סיכום שבועי

יותר מ- 220 יהודים עלו להר הבית, בינהם - כלה ביום חתונתה.

לפחות 3 יהודים נעצרו בהר.

בשבוע הבא, במהלך ימי חג החנוכה יעלו מאות יהודים להר הבית, מתנדבי "ייראה" יקבלו את הבאים עם כיבוד ויעבירו דיווחים מהשטח.

יותר משבעים תלמידי המכינה הקדם צבאית מחצור הגלילית עלו להר הבית. העולים ממשפחות שעלו ארצה מאתיופיה.

↓ גלריית תמונות מהשבוע האחרון בהר הבית

"קבוצת קרית ארבע" - עולי הר הבית בימי רביעי לומדים תורה בבית מדרש שער הרחמים

תלמידי המכינה הקד"צ בחצור הגלילית בכניסה להר הבית

איפה הצנחנים? גולני כובשים את הר הבית

איפה הצנחנים? גולני כובשים את הר הבית

נְעוּ נְסֶגְדֶ: בואו נשתחוה

סְגְדוּ לְאֶגזִאַבְּחֶר בְּאַעְצֶדֶ בֶּיתֶ מְקדַשֹוּ || השתחוו לה' בתוך היכל מקדשו

בהמשך לכתבה על תפילותיהם של יהודי אתיופיה לירושלים (לכתבה: עולי אתיופיה: געגועינו לירוסלם >>), אנחנו מביאים שירי תפילה וכיסופים לירושלים עם תרגום לעברית (באדיבות מכון בן צבי). התפילות החלו להתגשם עם העליה מאתיופיה, ההמשך בדרך...

↓ השיר והתרגום

תַקַדִים סֶגִדְ לֶשְֹבְּחַתֶ לעוּל אַנתֶ אְסֶגְד לֶכֶּ בֶּיתִכְּ בְּיְרוּשָֹלֶם קְדְשֹת וְנְסֶגֶד וְסתֶ צְרחַ (דֶבֶרֶ), מְקַן הַבֶ קוֹמַ אְגרֶ אֶגזִאַבְחֶר, וְנְסֶגְד וְסתֶ מְקַן צְרחַ (דֶבֶרֶ) מְקדַשְֹךְּ. סְגְדוּ לְאֶגזִאַבְּחֶר בְּאַעְצֶדֶ בֶּיתֶ מְקדַשֹוּ. וַיֶאֶזֶנִ נְסֶגְד לְבְּנֶ. כּולוּ פְטרַת מְדְר תְסֶגְד וַיְתגֶנִ לֶכְּ, אַמַן אַמַן. גְרוּמַן מְלַאְכּת יְסֶגְדוּ בְּתֶאְזַזֶ קַלוּ אֶגזִאַבְחֶר זֶהַלוֹ: קְדוּשֹ קְדוּשֹ, יְסֶגְדוּ אְמרְחוּקַ. גְרּומַן מְלַאְכּת יְסֶגְדוּ בְּתֶאְזַזֶ קַלוּ אֶגזִאַבְחֶר כּולַה מְדרַ תְסֶגְד ווְתְגֶנִי לֶכְּ לְשְֹמֶכְּ וְיַמֶצְאוּ בְּזוּח אַלְחְמת  יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם וְיַמֶצְאוּ ווֶרק ווַבְּרוּר יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם וְיַמֶצְאוּ אַלְוְסת קַצֶנֶת יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם וְיַמֶצְאוּ אַלבַּשֹ דֶמוּת יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם ווַיְימַצוּ כַּהְנַת ווְנְבִיאַת יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם ווַיְימַצוּ נְגְשֹתַת ווְמְכַּנֶנת יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם ווַיְימַצוּ עַבֶּייַת ווְמְסַפְנת יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם ווַיְמַצוּ מְסרַק וְומֶעְרַב יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם ווַיְמַצוּ סֶמֶן ווְדֶבוּב יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם ווימצו בַּאַרבַּעְתוּ מַעַזְן יְסֶגְדו אִיְרושַֹלֶם סְגְד לְאֶגזִאַבְחֶר בְּאַעְצֶדֶ בֵּיֶת מַקדֶשׂוֹּ.

ראשית כל סגוד לשבחו העליון אתה אשתחוה לך בביתך בירושלים הקדושה ונשתחווה בתוך היכלו, מקום הדום רגלו של ה', ונשתחווה בתוך היכל מקדשך. השתחוו לה' בתוך היכל מקדשו ועתה נשתחווה בלבנו. כל ברואי הארץ ישתחוו ויודו לך, אמן אמן. המלאכים הנפלאים ישתחוו במצוות קול ה' אשר היה: קדוש קדוש, ישתחוו מרחוק. המלאכים הנפלאים ישתחוו במצוות קול ה' כל הארץ תשתחווה ותודה לך, לשמך יביאו רוב עדרי צאן ובקר וישתחוו בירושלים יביאו זהב וכסף וישתחוו בירושלים ויביאו בגדי זהב וישתחוו בירושלים ויביאו לבוש נאה וישתחוו בירושלים ויבואו כהנים ונביאים וישתחוו בירושלים ויבואו מלכים ונסיכים וישתחוו בירושלים ויבואו גדולים ושופטים וישתחוו בירושלים ויבואו ממזרח וממערב וישתחוו בירושלים ויבואו מצפון ומדרום וישתחוו בירושלים ויבואו מארבעה כיוונים וישתחוו בירושלים סגוד לה' בחצר בית מקדשו.

מְנַבֶרתֶ בֶּיתֶ דַוִית: כסאות לבית דוד

גִ'ינגַה בֵּיתַ מַקדַשׂ || בשר לנו על בית המקדש

בהמשך לכתבה על תפילותיהם של יהודי אתיופיה לירושלים (לכתבה: עולי אתיופיה: געגועינו לירוסלם >>), אנחנו מביאים שירי תפילה וכיסופים לירושלים עם תרגום לעברית (באדיבות מכון בן צבי). התפילות החלו להתגשם עם העליה מאתיופיה, ההמשך בדרך...

↓ השיר והתרגום

מְנַבְרתֶ בֶּיתֶ דַוִיד, תְזֶיְאְנוּ דְהַנְהַ אִיֶרושַׂלֶם אִירושַלֶם הְנֶסת כַּמְהַגְר אֶלֶ כַּמַ וְוְהֶווֹר מֶשֶׂלֶ גִ'ינגַה גִ'ינגַה אִיְרוּשַׂלֶם גִ'ינגַה ווַאשִי גִ'ינגַה גִ'ינגַה בֵּיתַ מַקדַשׂ גִ'ינגַה ווַאשִׂי וְבְאְנתְ בֵּיתֶ דַוִיד דְהְנְהַ תְזֶאַנוּ אִיְרוּשַׂלֶם וְבְאְנתְ בֵּיתֶ אֶגזִאַבְחֶר אַמלַכִּיֶ הַסַסכּוּ שְׂנַיתֶכִּ גְ'רַבְכּוּ אַמנֶן גְ'רַבְכּוּ כְּמֶמְסִי אַוּנֶן גְ'רַבְכְּו אְלֶ יִתכְּנַיוֹ בּוְסתֶ בֶּיתִיֶ וְיְוֶרְשׂוּ מְזַגְבתְיֶ אְלֶ יְתֶגְהוּ בְּוְסתֶ בּיתִיֶ וְיְוְרֶשוּ מְזַגְבתְיֶ אְלֶ יְתֶגְהוּ בְּוְסתֶ בֶּיתְיֶ וְאְתוּכִּ יְנשְׂאַ אַסבוֹ אַנבֶרוּ נְדַי וְמְסכִּינֶ אַהְדְרוּ וְסתְ בֵּיתְכְּמוּ

כסאות לבית דוד, בקשו טוב לירושלים. ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. בשר לנו, בשר לנו על ירושלים בשר לנו, בשר לנו על בית המקדש בעבור בית דוד בקשו בטוב ירושלים בעבור בית ה' בקשו בטוב ירושלים נכספתי, כן נכספתי. אלה שיעבדוני בתוך ביתי ירשו את נחלתי. אלה שירצו (לבוא) בתוך ביתי ירשו נחלתי. אלה שירצו (לבוא) בתוך ביתי ירשו שכרם. שימו עניים ומסכנים שוהים בתוך בתיכם.

וְמְצְאַת צִיוֹן: ובאה ציון

וְמְצְאַת צִיוֹן  קְדְשַׂת בְּזְנתוּ דֶברְ || ובאה ציון הקדושה בהר הזה

בהמשך לכתבה על תפילותיהם של יהודי אתיופיה לירושלים (לכתבה: עולי אתיופיה: געגועינו לירוסלם >>), אנחנו מביאים שירי תפילה וכיסופים לירושלים עם תרגום לעברית (באדיבות מכון בן צבי). התפילות החלו להתגשם עם העליה מאתיופיה, ההמשך בדרך...

↓ השיר והתרגום

וְמְצְאַת צִיוֹן  קְדְשַׂת בְּזְנתוּ דֶברְ  וְמְצְאַת צִיוֹן  מְדהַנֶ בְּזְנתוּ דֶברְ אְנתֶיַתִי שֶׂנבֶת מְהֶיְוַתִי גְמַוְתִי אְנתֶיַתִי שֶׂנבֶת זְעְלֶלַתִי גְמַוְתִי זֶיְוַרֶד דִבֶ אַדבֶרֶ צִיוֹן זֶיְוַרֶד וַיַסתֶרְאִי אַמלַךְּ אַמַלְכּת בְּצִיוֹן וַיַסתֶרְאִי נֶגֻסֶ נֶגַסתְ בְּצִיוֹן אַנבֶרִוַ וְסתַ כְּרסַ לְתַבוֹתֶ הְגוּ לאגזאבחר אַנשְׂאִי אַעְיְנתְכִּי וַנְצְרִי אַוּדְכִ'י וַיְמֶצְאוּ כּוּלוֹמוּ דְקִיקְכ'י אְמרְחוּק וַלדְכ'י וַיְכֶּסתִי אַאְוַמֶ וְבּצְרהוּ יְבֶל שְׂבחַת כְּהַנַתְן וַנַלִי יְבֶל שְׂבחַת נְבִיַיתן ונלי יְבֶל שבחת … אַנתְ אַמלַךּ לְכּוּלוּ בּחַתִיתְכְּ. יְנַבְּר אֶגזִאַבְחֶר וְיִנֶגְשׂ לְעַלֶם עַלֶם וַתרְ חַדִשׂ אגזיאבחר יְבַרכֹּמּוּ לְחֶזבְ בְּשֶׂלַם

ובאה ציון הקדושה בהר הזה ובאה ציון הנרפאת (נושעת) בהר הזה … שבת מחיה אותי… … שבת מרוממת אותי… אשר ירד על הר ציון, אשר ירד וראה א-לוהי הא-לוהים את ציון וראה מלך המלכים את ציון שימו את הלוחות בתוך התיבה, חוק לה' שאי סביב עיניך וראי באו כולם, כל בניך מרחוק באו. גילה להם מקורות ובהיכלו יגידו שבח כהנים … יגידו שבח נביאים… יגידו שבח… אתה א-לוהים לכל לבדך יהיה ה' וימלוך לעולם ולעולם תמיד חדש ה' יברך את עמו בשלום.

עולי אתיופיה: געגועינו לירוסלם

לחזור לשאיפה לירושלים || להתקדם למדרגת ירושלים והמקדש

במקביל להפגנות המתחדשות של יוצאי אתיופיה, התקיים בשבוע שעבר כנס של בני הקהילה במחאה על זניחת מורשתה המקורית: לא פולקלור אפרו-אמריקני, אלא ירושלים ובית המקדש

מאת: ארנון סגל

"נקודת ירושלים בקרבם". קסים בחג הסיגד בירושלים.

להשפיע על הישראליות. מרדכי ברוך

מרדכי ברוך (31) מאוכזב. גם מיחס החברה הישראלית למורשת יהודי אתיופיה, מהעובדה שזו איננה זוכה לכבוד הראוי לה ונותרה בלתי מוכרת אפילו לאחר עשרות שנים של נוכחות יוצאי אתיופיה במרחב הישראלי. אולם הוא מאוכזב גם מעדתו שלו ומאופי המחאה שבחרה לקיים לאחרונה. "רבים מיוצאי אתיופיה החלו להגדיר את זהותם בצורה שטחית, על בסיס מאכלים, מלבוש ומוזיקה אתיופית כאחרוני הגויים באתיופיה", כואב ברוך את העניין. "הם אינם מודעים לנקודת ירושלים שבקרבם, לא משמיעים את קולם באור שיכול לעורר ולתרום לחברה הישראלית בבירורי הזהות שלה".

בדיוק בשל כך יזם את כנס 'מאתיופיה לירושלים' שהתקיים בישיבת בית אורות בשבוע שעבר במסגרת תוכנית 'תורת המדינה' המתקיימת בישיבה, ממש במקביל להפגנה של בני העדה שהתקיימה באותה עת בתל אביב. הכנס, שנועד לאו דווקא לבני העדה, בא לדברי ברוך "ליצור איזשהו מכנה משותף שעל בסיסו אפשר ליצור דיאלוג והפרייה הדדית בין יוצאי אתיופיה והחברה הישראלית". ברוך עדכן את כלי התקשורת בדבר הכנס אך שלא במפתיע רבים מהם העדיפו לשלוח כתבים לסיקור ההפגנה ולא לכנס, והדבר הוסיף לתחושת האכזבה של ברוך.

הוא היה בן חמש כשעלה ארצה מאתיופיה. כיום מרדכי ברוך נשוי ואב לילדה, תושב אדם וסטודנט להוראת היסטוריה ותושב"ע במכללת אורות ישראל ברחובות. "יהודי אתיופיה היו היחידים מכל הגלויות שקראו לארץ ישראל 'ירוסלם' – ירושלים", הוא מסביר. "מבחינתם ארץ ישראל היא השער לירושלים. הם חיו בתודעת בית מקדש עד לפני שנים מעטות. הם נשאו בחלומותיהם, בתרבותם, במסירות נפשם להישאר יהודים, אוצרות רוחניים אדירים. אולם קולם לא נשמע. התרומה הרוחנית שלהם למדינת ישראל נשארה כמוסה. הן העם היושב בציון והן עולם התורה לקו בהסתכלות שטחית וחיצונית. גילויי האפליה והגזענות היו רק פועל יוצא של חוסר הקבלה הרוחני. גם מצד יהודי אתיופיה, המודעות לאוצרות הרוחניים שבקרבם לא היתה מפותחת ומנוסחת כראוי".

חלק משמעותי מהמורשת של ביתא ישראל, מסביר ברוך, הן התפילות שנאמרות בחגה הייחודי של העדה – חג ה'סיגד' המתקיים בכ"ט בחשוון – חג חידוש הברית, חזרה בתשובה וכמיהה לציון. באתיופיה כלל הטקס התכנסות ועלייה על הר גבוה עם ספר התורה ('אורית'). בארץ הקודש המירו יוצאי אתיופיה את ההר בהגעה אל טיילת ארמון הנציב, כאשר התפילות המסורתיות מתקיימות במתכונתן אל מול הר הבית. ברוך מציין שהמזמורים המדוברים נאמרים גם בהזדמנויות אחרות במהלך השנה. התפילות עתיקות ביותר ונאמרות בשפות שחלקן כבר איננו מובן כלל לבני המאה ה-21, אפילו כשמדובר בבני קהילת 'ביתא ישראל' עצמם. הן אינן כתובות באמהַרִית או תִיגרֶנִית, אלא בעיקר בשפת הגְעֶז, אתיופית עתיקה. חלקן נאמרו בשפת אגוויניה, שפה כושיתית בלתי מדוברת בקרב 'ביתא ישראל'. לא הכל מפוענח עד הסוף. מקוצר המקום אנו מביאים בהמשך דוגמאות בלבד לאוצר תפילות ומסורות אדיר, בלתי מוכר לחלוטין לישראלי מהשורה. וחבל שכך, ממש חבל.

מדובר בקטעי תפילות מתוך אוסף התפילות של יום הסיגד, שעתיד לראות אור בקרוב. התפילות נאספו במשך כמעט שלושים שנה מקסים רבים ומאישים נוספים בקהילה. חלק מהתפילות נאספו על ידי פרופ’ שמחה ארום ופרופ’ פרנק אלברז-פיררה, ורובן על ידי שושנה בן-דור. התעתיקים לאותיות עבריות והתרגומים הם של שושנה בן-דור.

ברוך מאמין בסגולתן של המסורות הללו לחולל נפלאות בקהילה עצמה, שקצת שכחה אותן או אפילו השכיחה במודע, כמו גם ביכולתן להשפיע על הקהל הישראלי בכלל: "לא במקרה המחאה הנוכחית התפרצה. היא באה לאותת לנו שאיננו עושים מספיק בכדי לחשוף את נקודת ירושלים שביהודי אתיופיה. איננו מתעלמים מהפתרונות המעשיים הנדרשים לתקן את העוולות שעלו מתוך המחאה, אך אנו צריכים להעמיק ולזהות את שורש הבעיה ומתוך כך נוכל ליצור פתרונות אמיתיים ונכונים. כאשר יהודי אתיופיה יתחברו לנקודת ה'ירוסלם' ויסירו את תרבות הפולקלור החיצונית והאפרו-אמריקנית שאימצו לעצמם, נוכל להתקדם למדרגת ירושלים ובית המקדש".