‏הצגת רשומות עם תוויות עשירי בטבת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עשירי בטבת. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 בינואר 2017

יהודים רבים בעשרה בטבת בהר הבית

לתקן את המעוות || לעלות להר הבית

יותר ממאה ועשרים יהודים עלו להר הבית לרגל עשרה בטבת  הר הבית היה שקט ורגוע  היחס המשטרתי טעון שיפור  לא כל הבאים בשערי ההר זכו להקפה מלאה  במשטרה הבטיחו לדאוג לתיקון המעוות

↓ עשרה בטבת בהר הבית


צמים, חוזרים בתשובה, עולים להר הבית

יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם, מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות, ולפתוח דרכי התשובה; ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות: שבזכרון דברים אלו, נשוב להיטיב, שנאמר "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם" (ויקרא כו,מ). ואלו הן: ... ועשירי בטבת--שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק... (רמב"ם הלכות תעניות פרק ה).

כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. (רד"ק, שמואל ב כ"ד)


לא מסתפקים בצום, עולים להר הבית

יותר ממאה ועשרים יהודים עלו היום, עשרה בטבת להר הבית, יותר מפי שניים מאשר בעשרה בטבת בשנה שעברה. העולים זרמו להר הבית החל משבע בבוקר.

חלק מן העולים הקיפו את הר הבית משמאל להבעת האבלות על היום בו החל המצור על ירושלים ובו נקבע יום הקדיש הכללי לקדושי השואה שיום מותם לא נודע. העולים אמרו דברי תורה על ההר וביציאתם אמרו קדיש לזכר הנרצחים הי"ד.


כלה עלתה אל הר הבית לכבוד יום חתונתה בכדי להעתיר שבח והודיה לשוכן במקדש על חסדיו.

בין העולים להר הבית, בלטו אברכי כולל "אור שלמה" בחברון ע"ש הרב שלמה רענן הי"ד, נכד הראי"ה קוק זצ"ל, אשר נמנה על עולי הר הבית.


עליות שקטות ורגועות, המשטרה זייפה

עולים רבים התלוננו משעות הבוקר על מתיחות יתירה של השוטרים בהר. "הציקו לנו כל העת. להצטופף, לא ללכת מהר, לא להישרך מאחור, ואף לא אפשרו לנו להגיע למדרגות הצפון, בנימוק שלא כל העולים בקבוצה המאולצת מוכנים ללכת לשם". 

אחד העולים שעצם את עיניו בהר, נקרא הצידה אחרי יציאתו מן ההר, ונמסר לו כי לא יוכל לעלות יותר להר הבית ללא שיחה עם מפקד הימ"ק.

לאחר תקופה ארוכה בה המשטרה אפשרה כניסה להר הבית לכל הבאים בשעריו בשעות הפתיחה, חזרה היום התופעה של יהודים שהגיעו להר עוד לפני פתיחתו, אך הם לא זכו להקיף את מקום המקדש.

חמישים יהודים המתינו בכניסה להר הבית לפני פתיחתן ליהודים בצהריים. 20 יהודים הורשו להכנס, בעוד 30 המתינו בחוץ במשך 45 דקות. השלושים הוכנסו רק ברבע השעה האחרונה של שעת הצהריים, והורשו ללכת רק עד שער השלשלת מבלי להקיף את מקום המקדש. לטענת השוטרים בגלל עומס של יהודים שעלו בצהריים ובגלל הפיגוע. 

השוטרים לא אפשרו את עלייתו של אחד היהודים, בטענה שהוא מורחק מנהלית מהר הבית למשך חצי שנה לאחר שלפני כשבועיים צעק שמע ישראל בהר הבית בתגובה לאירועי עמונה. 

המשטרה הבטיחה לעולים לתקן את המעוות

נציגי העולים להר הבית פנו לפיקוד הבכיר של משטרת ישראל והפנו את טענות העולים להר הבית. המשטרה הסבירה את הקשיים שעמדו בפניה והבטיחה לדאוג לשיפור יחד השוטרים לעולים ולבל ישנו מקרים של יהודים שלא יורשו להקיף את מקום המקדש, למרות שהגיעו בזמן.

עשרה בטבת - יום פטירת נחמיה בן חכליה

נחמיה בן חכליה || פנינת המקדש

נחמיה בן חכליה. מתואר בכתובים כשר המשקים לפני מלך פרס, היה מזרע המלוכה מבית דוד, ותוארו נאה . שמו נזכר גם בשם 'התרשתא', ודרשו חכמים תואר זה, על שם שהתירו לו חכמים לשתות מיין בית המלך מתוקף תפקידו בבית המלוכה. 

↓ מאת: הרב אבי כהנא

מבית המלוכה - לירושלים

נחמיה עלה לארץ ישראל כדי לעזור לאחיו העולים מבבל בעת צרתם בראשית ימי הבית השני. כשר בבית המלוכה קיבל נחמיה רשות ממלך פרס לסייע לאחיו בירושלים, ובשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה ארצה, כשבכוונתו להקים את ירושלים מחורבותיה . נחמיה נמנה על אנשי כנסת הגדולה בזמן בית שני, ותיקן תקנות לביצור מעמד התורה בירושלים ובארץ הנבנית מחדש. 


בניית חומת ירושלים

מיד עם בואו נוכח בחורבן העיר וחומותיה, ועמד על הסכנה של הישיבה בירושלים שחומתה פרוצה ומיעוט המתגוררים בעיר. החלטתו הראשונה היתה לבנות את חומת ירושלים ובכך לחזק את העיר ואת יושביה. מתוקף סמכותו כפחה, חילק נחמיה את העבודה להקמת חומות ירושלים לארבעים ושתים משפחות, וכל אחת מהן היתה אחראית על גיזרה משלה בחומה. חלק מן המשפחות עבדו מרצון ואף עבדו בהתנדבות מעבר למכסתם. 

לעומת זאת היו משפחות שהיה צריך להטיל עליהן את העבודה בכפיה. כל משפחה היתה בונה את חלקה, וגם שומרת על אותה גיזרה מפני אויבים שהתנכלו לתושבי העיר. כדי להבטיח את ההגנה על העיר ציווה נחמיה על כל הבונים להישאר ללון בעיר ולהשתמש בשופרות לאזעקה בעת הצורך, כשנחמיה עומד בראש משמר העיר עד לסיום בנין החומה. השומרונים ניסו להניח מלכודת לנחמיה מחוץ לירושלים כדי להורגו, אולם בחכמתו ידע כיצד להערים עליהם ולהמשיך את המפעל עד תומו. בכ"ה באלול, לאחר חמישים ושנים יום בניין החומה הושלם, ונחמיה קיים טכס מיוחד לקידוש חומת ירושלים כזכר לקידוש החומה בימי דוד ושלמה.


חיזוק קיום המצוות בירושלים

נחמיה המשיך את פעולתו של עזרא בחינוך העם לקיום מצוות, זאת, לאחר תקופת רפיון בעת גלות בבל, וחידוש חיי העם בירושלים שהיה כרוך בקשיים. באשר לשמירת השבת פעל לסגירת שערי ירושלים בפני סוחרים נוכרים ואף איים לפגוע בסוחרים נוכרים שילונו בשבת סמוך לעיר ויסחרו שם עם יהודים. נחמיה נאבק בנישואי תערובת והטיל עונשים וקנסות על נושאי נשים נוכריות. כן סילק מתפקידם כהנים שנשאו נוכריות ומינה במקומם כהנים כשרים.


נחמיה כורת 'אמנה' במעמד מיוחד בירושלים

לחיזוק המצב הרוחני וקיום המצוות בהקפדה, פעל נחמיה לשתף את העם בהחלטות על קבלת עול מצוות. נחמיה קיים מעמד מיוחד בירושלים בו כרתו ישראל 'אמנה' לקיים מצוות שקיומן נחלש. ככתוב: "ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה, וכותבים, ועל החתום שרינו לויינו כהנינו" . האמנה כללה התחייבות של כלל המתכנסים, שלא לשאת נשים נוכריות, לא לחלל את השבת, לשמור על הלכות שמיטה, ולהבטיח את קיום עבודת הכהנים והלויים בבית המקדש.

תקנות הנוגעות למקדש

האמנה שנכרתה כללה תקנות מיוחדות בענייני המקדש, וכגון תרומת שלישית השקל לצורך העבודה במקדש. קביעת המשפחות שיביאו 'קרבן עצים' למזבח במהלך השנה . הבאת תרומות ומעשרות ללשכות מיוחדות בבית המקדש, ובכך להבטיח את מסירת מתנות הכהונה לכהנים ומשפחותיהם. 

כמו כן נכרתה הברית על הבאת קרבנות החובה - תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. 

עוד תיקן כחובה ליישב את העיר ירושלים על ידי נציגי המשפחות "להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלים", כלומר, להביא למצב שעשירית מעולי בבל מאכלסים את ירושלים, ובכך הופכים אותה למרכז כלכלי ורוחני. 

בתום שתים עשרה שנה שב נחמיה לבבל להמשיך בתפקידו בבית המלוכה, אולם עם הרעת המצב הרוחני בירושלים שב ועלה ארצה, והמשיך בפעולותיו לחיזוק שמירת התורה בירושלים ובנותיה. 

בעשרה בטבת נפטר נחמיה לבית עולמו .

יום שבת, 7 בינואר 2017

בעשרה בטבת עולים להר הבית

מתאבלים ובונים || עולים בצום להר הבית

הצומות על חורבן בית מקדשנו הזכירו לנו את החוסר הגדול ואת המקום אליו אנחנו שואפים • מה יכולנו לעשות יותר מכך? • הצומות והתפילות פעלו את פעולתם וקיבלנו את מקום המקדש לידינו • הצומות כיום מזכירים את כפיות הטובה שלנו כלפי מי ששיכן שמו במקום בקדוש הזה • הוא החזיר לנו את המקום ואנחנו ביזינו את המקום ונתנו את המקום לשונאינו • בעשרה בטבת נעלה להר הבית ונגיד לאבא: סליחה, טעינו, אנחנו רוצים לחזור הביתה! • אנחנו רוצים לעבוד אותך במקום אשר בחרת! • למדריך מפורט לעולה להר הבית לחץ כאן >> 

↓ צמים ובונים

יום חמישי, 5 בינואר 2017

הירידה למצרים – כמבט לשואה בימינו

פרשת ויגש, עשירי בטבת || הרב ישראל אריאל

פרשת ויגש נקראת בדרך כלל בשבוע שחל בו עשרה בטבת, היום בו התחיל החורבן, כשסמך מלך בבל על ירושלים, והיום המציין את ההכחדה הנוראה ביותר בתולדות עם ישראל בשואת אירופה.


↓ מאת: הרב ישראל אריאל

כבני אדם אין לנו הסבר ותשובה מלאה לכל אשר עבר על ישראל בימי חשיכה אלו, אך במבט כולל, כשעינינו רואות כיצד מתוך האפר והמשרפות, קם ישראל בארצו וחידש את חייו כעם עצמאי בארץ ישראל אחרי אלפיים שנה, הרי זו תשובה ברורה: השואה אינה יד המקרה! גם אם איננו מבינים את המהלך - יש השגחה על עם ישראל! יש מנהיג לבירה! האסון הנורא הוא חלק בתהליך המונהג בידי בורא עולם.

המדרש בתנחומא ויגש (יא), אומר, שכל מה שאירע ליוסף אירע לציון שכן, 'יוסף' ו'ציון' זהים, ובגימטריא – 156. את יוסף רצו להכחיד אך סופו של יוסף שהגיע למלכות. כך גם את ישראל רוצים להכחיד - וסופם מלכות וממשלה. 

זו לשון התנחומא: 
'ואת יהודה שלח לפניו… בא וראה: כל מה שאירע ליוסף אירע לציון: 
ביוסף כתיב וישראל אהב את יוסף (בראשית לז ג), ובציון כתיב אהב ה' כל שערי ציון (תהלים פז ב)… 
ביוסף כתיב: והנה אנחנו מאלמים אלומים (בראשית לז ז), ובציון כתיב [בשוב ה' את שיבת ציון…] בא יבא ברנה נושא אלומותיו (תהלים קכו ו)… (ישעיה נב ז), 
ביוסף כתיב ויחלום יוסף חלום (בראשית ל"ז), ובציון כתיב בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים (תהלים קכו א)… 
ביוסף כתיב ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית ל"ז), ובציון כתיב על עמך יערימו סוד… אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד (תהלים פג ד)… 

כל הרעות שאירעו ליוסף אירעו לציון וכן הטובות… 
ביוסף כתיב: ויהי ה' את יוסף (בראשית ל"ט כא), ובציון כתיב: והיו עיני ולבי שם כל הימים (מלכים א' ט ג)… 
ביוסף כתיב וילבש אותו בגדי שש (בראשית מ"א מב), ובציון כתיב עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש (ישעיה נב א) 
ביוסף כתיב ואת יהודה שלח לפניו (בראשית מו כח), ובציון כתיב הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפני (מלאכי ג א)'.

הווה אומר: יוסף וציון דבר אחד הם: יוסף הושלך מבור אחד למשנהו, אך לבסוף עלה לגדולה, כך גם ציון – ישראל הולכים מחורבן לחורבן, הנה נראה כי אכן הפעם יוציאו שונאי ישראל את זממם לפועל וישראל יעלמו בעשן המשרפות - אך הנה דווקא מתוך האפר והעשן… צמחה מדינת היהודים – חלום של דורות התגשם.

יום רביעי, 4 בינואר 2017

ביום ראשון, צום עשירי בטבת עולים להר הבית

תחילת המצור על ירושלים, יום הקדיש הכללי || עולים להר הבית

2605 שנים לתחילת המצור על ירושלים • 67 שנים לקביעת יום הקדיש הכללי על קורבנות השואה • כמעט 50 שנה לשחרור הר הבית • כמעט 50 לשימור החורבן על ידי עם ישראל • עולים להר הבית • מסיימים את החורבן • מתחילים בבניין!


↓ קריאת ארגוני המקדש

לפני 2,605 שנים עמד נבוכדנאצר בפתח ירושלים יחד עם צבאו והחל במצור שגרם לחורבן עיר הא-לוהים ומקדשו.

באותו יום צמים יהודים זה אלפי שנים, מתענים מצער על חורבן בית המקדש.

בשנת תש"י קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום הצום הזה כיום הקדיש הכללי, לזכרם של קדושי השואה שיום מותם לא נודע.

ביום הזה נקום מתוך ההפכה בראש מורם ונעלה אל הר ה' בדרישה לבנות את המקדש ולסיים את 2,000 שנות הגלות.

הצטרפו אלינו לעליה להר הבית, בהדרכת מדריכי כפות המנעול בעידוד תנועת חוזרים להר, נשים למען המקדש וארגון ייראה - מתנדבים לעידוד העלייה להר הבית.

הר הבית פתוח ליהודים מ-7:00 ועד 10:00 ומ-12:30 ועד 13:30

יש לטבול לפני העליה • אין לעלות בנעלי עור להר הבית • למדריך הלכתי/ טכני לעולה להר הבית, לחץ כאן >>