הלילה (אמש) יחול ליל אל־קאדר המוסלמי. אחרי שני שלישים של רמדאן שקט, שבו השבוע אל הר הבית מהומות והפרות סדר קשות. המודיעין סיפק הפעם מידע מוקדם ואמין. ההתנהלות הישראלית סיפקה שורה של החלטות סותרות. אחרי עוד דיון ועוד התפרעות - שוב נסגר ההר בפני מבקרים יהודים ותיירים, ממש כפי שאירע בשליש האחרון של הרמדאן בכל אחת מארבע השנים האחרונות.
הדריכות הלילה ומחר, כאשר עשרות אלפי מוסלמים יפקדו את חצרות מסגדי הר הבית, ממוקדת בין היתר ב"סראיה הישנה". זהו מבנה עתיק הצמוד לחומת הר הבית מצידה החיצוני, לא הרחק משער רוואנימה, אחד משערי הר הבית הצפוניים לאורך הכותל המערבי של ההר. לפני חודשים אחדים החל הוואקף לבנות שם ללא היתר עשרות תאי שירותים ומקלחות, לטובת המתפללים המוסלמים.
הבנייה התרחשה על הכותל המערבי ולמרגלותיו, אך במקום צפוני פי כמה מהאזור המוכר של הכותל, שבו מתפלל הציבור היהודי. רשות העתיקות והמשטרה התמהמהו בעצירת העבודות הבלתי חוקיות, בנקודה שרבים מהארכיאולוגים מזהים כמצודת אנטוניה שבנה הורדוס. הדרג המדיני בלם, אבל בסופו של דבר הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו בעד הוצאת צו הפסקת עבודה. המשטרה ורשות העתיקות פשטו על המקום, ריתכו שערים והחרימו מפתח של אחד השערים.
עכשיו מתריעים גורמי מודיעין מפני אפשרות שהלילה, או באחד הלילות האחרונים של הרמדאן, יפרצו המוסלמים שער בכותל המערבי של הר הבית על מנת לחבר בינו לבין מבנה השירותים שמחוצה לו. השר אורי אריאל התריע על אפשרות זאת עוד בתחילת החודש. השער המתוכנן לכאורה אינו אלא חלון מקורי מימי הבית השני בחומת הר הבית המערבית, בחדר המכונה: "חדר קונדר". החלון מקושט בבנייה יחידה במינה בין שתי אומנות הרודיאניות. החדר צויר לראשונה על ידי החוקר הבריטי קלוד קונדר, ראש משלחת הסקר הבריטית מטעם הקרן לחקירת ארץ ישראל בשנות ה־70 של המאה ה־19. קונדר דובר הערבית נכנס אליו אז מתוך ההר וזיהה בקירו המזרחי חלק נוסף של הכותל המערבי.
כ־150 שנה אחרי, החשש הוא שגורמי קיצון מוסלמים יהפכו את "חדר קונדר" לעוד נקודת מחלוקת בקרב על הר הבית; ששער נוסף ייפרץ בחומה המערבית של הר הבית אל תוך מבנה השירותים, דרך "חדר קונדר". המשטרה אינה מתכוונת לאפשר למוסלמים לעשות זאת. המוסלמים מצידם אינם מתכוונים לוותר. הם מבקשים להשמיש את מבנה השירותים שבנו. בינתיים הם מסתפקים בעוד גל מהומות עונתי בהר עצמו.
מצבורי אבנים הוכנו בעוד מועד במסגד אל־אקצא וברחבות שסביבו כבר במוצ"ש שעבר. ביום ראשון בבוקר החלו ההתפרעויות. ההתרשמות הראשונית היתה שמדובר בקומץ. נתניהו התעקש על המשך ביקורי היהודים בהר ועל המשך כמעט רגיל של ביקורי המוסלמים שם.
למעט דילול מסוים לא השתנו ההנחיות. ביום שני ושלישי, כשנמשכו המהומות, שוב כונס דיון חירום. כמו ב־2014, רעולי פנים התבצרו במסגד אל־אקצא, כשהם מצוידים בזיקוקים ובאבנים והקימו ביצורים מאולתרים. עיקר המתפרעים היו ירושלמים, בעיקר מאזור סילוואן. בחלק מהמקרים הוואקף ניסה לבלום אותם, אך נכשל.
המוסלמים טענו שישראל הפרה את אחד מרכיבי "הסטטוס קוו", כפי שהתגבש בהר בשנים האחרונות - איסור ביקורי יהודים בהר, בחלקו האחרון של חודש הרמדאן. עובדתית הם צדקו. מאז 2012 ההר סגור בשליש האחרון של הרמדאן בפני ביקורי לא מוסלמים. המוסלמים לא סיפרו עם זאת שבכל פעם שההר נסגר, ההחלטה התקבלה בעקבות התפרעויות ואיומי אלימות שלהם.
הדרג המקצועי של המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמרו השבוע לראש הממשלה, שניתן להשתלט על המתפרעים. הם המליצו להתעקש ולהשאיר את ההר פתוח. נתניהו שקל את הדברים. ברקע עמדה חתימת ההסכם עם טורקיה, מחאה ירדנית חריפה, ואפשרות שהמחיר שיגבה ההר הפתוח יהיה גבוה מדי.
נתניהו החליט לא להסתכן. הוא הורה לסגור את ההר בפני יהודים ותיירים, לעוד כמה ימים, עד סוף הרמדאן. במקביל נעצרו 17 מתפרעים, רובם כאמור ירושלמים, אך ביניהם היו גם שני מוסלמים בריטים ממוצא פקיסטני, שסייעו לארגן את המהומות. גם בנתב"ג נעצרו בריטים ממוצא פקיסטני, שיעדם היה הר הבית. חלקם הועלו על מטוס והוחזרו לבריטניה. אחדים מהם הושארו לחקירה.
ציבור העולים להר לא אהב את התוצאה. ההר יהיה סגור בפניו גם בימים הקרובים. סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דהן, מחה. ח"כ יהודה גליק דרש להפסיק את "ההתנכלות החדשה ליהודים שעולים להר". המוסלמים צהלו, מבחינתם מדובר בניצחון אסטרטגי ולא טקטי (כפי שישראל מפרשת). נוא עלול לעודד אותם לעוד הפרות סדר ומהומות.
מסמך המריבה
בינתיים נמשך מחוץ להר המאבק המשפטי של "שוחרי הר הבית" היהודים במסמך ההתחייבות שהמשטרה מאלצת רבים מהם לחתום עליו כתנאי לכניסה להר. כ־200 מהם, שסירבו לחתום על המסמך, הפכו בפועל למנועי כניסה להר. בבית המשפט מתבררת עתירה נגד המסמך הזה, וגם במשרד המשפטים בוחנים את חוקיותו.
מי שדיווח ראשון על המסמך, שהמשטרה הכחישה תחילה את קיומו, הוא עיתונאי "מקור ראשון", ארנון סגל, במסגרת מדורו "דף הבית". המשטרה מצידה רואה בנייר הזה אמצעי פעולה לגיטימי מול מבקרים בהר, שבעבר הפרו את כללי הביקור בו, או שגילו כי בכוונתם לעשות כך בעתיד. מנקודת המבט המשטרתית, המטרה היא להבטיח שהמבקרים בהר, שחותמים על המסמך, יקפידו בביקוריהם שם על כללי הביקור במקום ויימנעו מכל תפילה או רמז תפילה בהר הבית. בית המשפט יחליט בקרוב אם שימוש בטופס מעין זה הוא חוקי.
בינתיים המתיחות בהר גואה, וברקע עומדות בין היתר ההבנות עם ירדן, שבפועל מדללות מאוד את מספר היהודים הדתיים שכניסתם מותרת. בעוד ימים אחדים ההר ייפתח מחדש, אבל כל עוד הרמדאן נמשך, שומרים גורמי הביטחון על דריכות יתר. את המחיר משלמים בינתיים בעיקר המבקרים היהודים.
