גם בהר ציון, היהודים בתחתית סדר העדיפיות

גיבורים על יהודים || גם בקבר דוד היהודים מופלים לרעה

כוחות משטרה, יס''מ וצבא מוגברים חוסמים כניסת יהודים למתחם קבר דוד המלך • המשטרה פינתה מתפללים יהודים באלימות רבה במיוחד • חופש הפולחן הנוצרי ישמר בכל תוקף • חופש פולחן יהודי? לא בסדר העדיפויות של ממשלת ישראל

↓ לא רק בהר הבית

כוחות משטרה, יס''מ וצבא מוגברים פרוסים מסביב להר ציון וחוסמים כניסת יהודים למתחם קבר דוד המלך. המשטרה פעלה באלימות קשה נגד נוער יהודי הכואב את חילול קבר דוד. עשרות יהודים עצורים.

הכל נעשה כדי לאפשר לנוצרים היוונים אורתודוקסים להיכנס לקבר דוד, שלא על פי חוק ונגד הסטטוס קוו, לחלל את קבר דוד המלך ולערוך שם טקס עבודה זרה בגיבוי משטרתי מלא!

מה עם הר הבית?

מה היה אומר דוד המלך?

הפגיעה ביהודים ורמיסת ערכי היהדות במקום המזוהה כקברו של דוד המלך, מתגמדת מול האפליה והרמיסה במקום אותו קנה דוד המלך מארוונה היבוסי - הר המוריה.

לפי חוקי מדינת ישראל ואמנות בינלאומיות, אסור למדינה לפגוע בחופש הגישה ובחופש הפולחן של אף אדם במקומות המקודשים לדתו. כל בר דעת יודע מה המקום הקדוש לכל יהודי. כל הערכאות השיפוטיות במדינת ישראל הכירו בזכותם של יהודים להתפלל בהר הבית. 

הכל במגבלה אחת - יכולת המשטרה לשמור על הביטחון ועל הסדר הציבורי. 

משום מה כשמדובר על מצעד הגאווה, הצליחה המשטרה להבטיח את קיום המצעד בירושלים, למרות הפגיעה ברגשות רוב האוכלוסיה בעיר. 

כשמדובר בקבר דוד, יודעת המשטרה לאפשר פולחן נוצרי במקום, תוך רמיסת זכויות היהודים והפעלת אלימות רבה.

כשמדובר בטקסים רפורמיים פרובוקטביים ברחבת הכותל המערבי, יודעת המשטרה להתגבר על הזעם של מתפללי המקום למען מיעוט קולני ופרובוקטיבי.

אבל כשמדובר בהר הבית - המקום אשר בחר ה', המקום אותו קנה דוד בכסף מלא, המקום עליו עמד מקדש שלמה 410 שנה, המקום עליו עמד בית שני 420 שנה, המקום אליו ערגו יהודים כל שנות הגלות, המקום המסמל יותר מכל את שיבת ציון - דוקא שם משטרת ישראל לא מסוגלת להבטיח תפילת יהודים, אפילו בפינה קטנה ומאובטחת בהר.

היש סיכוי ש"ממשלת הימין" תדע לדאוג גם לחופש הפולחן של אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל?

היש סיכוי שמדינת ישראל, שהוקמה בזכות התנועה הציונית, התנועה הקרויה על שם השאיפה לחזור להר ציון ששמם, תדע לעמוד ביעודה ולאפשר (אם לא לעודד) את חזרת עם ישראל להר הבית?

האם יש סיכוי שמדינת ישראל תנהג לפחות כמדינה מתוקנת, אם לא כמדינה יהודית?

רמדאן בהר הבית, שעות מקוצצות, כפייה אסלאמית

המשטרה נוגסת בשעות הכניסה || אכיפת חוקי האסלאם בהר הבית

היום החל חודש הרמדאן המוסלמי • יהודים רבים עלו גם היום להר הבית • המשטרה מצמצמת בחודש הרמדאן את שעות פתיחת הר הבית ליהודים ומטילה מגבלות מיוחדות • הר הבית ייפתח ליהודים רק בשעות הבוקר • המשטרה כופה את חוקי האיסלאם על כל המבקרים • אוסרת הכנסת מזון ושתיה, גם לילדים

↓ למרות האפליה, יהודים ממשיכים לנהור להר הבית

עליית היהודים נמשכת היום להר הבית לאחר שאתמול, יום ירושלים עלו למקום למעלה משלוש מאות יהודים בתנאים קשים, המתנה ממושכת ואלימות מצד הוואקף.

גם היום המשיכו שכירי וואקף את התנכלויותיהם ליהודים. באחד המקרים ניסו למנוע מילד יהודי להתיישב לצילום, בטענה שהוא עלול לנצל זאת לתפילה. הם דרשו משוטרי המקום למנוע מהילד להתכופף, ובתגובה דרשו היהודים מהשוטרים שלא לשרת את מטרות הוואקף בהר הבית. בתגובה החלו שכירי הוואקף להתפרע.

צמצום שעות הכניסה ליהודים

עם תחילת חודש הרמדאן היום, החליטה המשטרה לצמצם בשעה נוספת את שעות הכניסה ליהודים בהר הבית. בעקבות כך הר הבית יהיה פתוח ליהודים רק בין השעות 7:30 עד 11:00 בבוקר בכל חודש הרמדאן. 

משטרת ישראל לקחה על עצמה לאכוף בהר הבית את חוקי האיסלאם על בני כל הדתות. למרות החום הכבד, המשטרה מונעת מכל אדם הכנסת דברי מאכל ואף בקבוקי שתיה להר הבית. הדבר מנוגד להתנהלות המשטרה בימי צום יהודיים, בהם אף שוטריה אוכלים ושותים בפרהסיה.

בקרב ארגוני המקדש תוקפים את ההחלטה שנוגסת בזכויות היהודים בהר הבית, ופוגעת בשעות הכניסה המצומצמות כבר מאוד ליהודים בכל השנה. "תחת שלטון המנדט הבריטי הר הבית היה פתוח ליהודים הרבה יותר שעות מאשר תחת שלטון הימין. הבריטים אבטחו את היהודים בהר הבית במשך כל שעות היממה וגם בימי שישי".

מאיימי הטרור מצליחים להפוך את הר הבית לנקי מיהודים מהשעה 11:00 במשך חודש שלם למרות שאין בכך שום צורך מבצעי. כל כולו נועד בכדי שלא להרגיז את המוסלמים שמבקשים לא לראות יהודים מול עיניהם בימים שהם צמים.

• התמונות צולמו ע"י גילעד הדרי ומפורסמות באדיבותו

ח"כ שרן השכל – הליכוד: המצב בהר הבית לא תקין

בהר הבית אני מדברת אנגלית || במדינה דמוקרטית צריך חופש דת

"אם שוטרים מפלים לרעה מישהו או לא מאפשרים לו לעלות להר בגלל שהוא יהודי, המצב הזה לא תקין והוא אסור. זה הרי המעט שנותר לנו שם – לעלות, לסובב בהר ולשאוף מהתרבות ומהמסורת שלנו במקום הזה. את המעט הזה צריך לאפשר"

↓ ארנון סגל מראיין את ח"כ שרן השכל – הליכוד

"הר הבית ובית המקדש מעוררים בי קודם כל תחושת שייכות. זה המקום שכל התרבות, ההיסטוריה והמסורת שלנו מתנקזות אליו. אצל רבים מתעוררות ביחס לאתר הזה תחושות דתיות, מחשבות על א-לוהות ועל מה שהתרחש שם מבחינה דתית, ואילו אצלי הוא מעורר את תחושת הקשר ההיסטורי למסורת שלנו, וכחלק מזה – הוא מחיה בי את תחושת החיבור שלנו למדינת ישראל. עליתי להר כמה וכמה פעמים. לצערי כחברת כנסת נאסר עלי להגיע לשם, ואני מכבדת את ההוראות". 

היום קשה לחוש בהר את החיבור הישראלי והיהודי למקום, לא כך? 

"אני לא מסכימה. גם כיום אפשר לחוש קירבה והתפעלות במקום הזה. בלי קשר לשאלה אם אדם מאמין או לא, הוא יודע ששם החלו התרבות וההיסטוריה שלנו, שם הוקם בית המקדש והתרחשה עקידת יצחק. משם הכל החל. בהיבט העכשווי, לצערי הרב בכל פעם שאני מגיעה להר נדמה לי שהתוקפנות כלפינו גוברת. אינני עולה ההרה בכיסוי ראש ובחצאית אלא כאשה חילונית המגיעה לשם באופן שאיננו שונה מכל תייר אחר, ובכל זאת התחושה קשה. אנשים קרובים אלי שכלל אינם יהודים וביקרו בהר כתיירים חוו את אותה ההרגשה. 

"היחס מצד הוואקף כלפי המבקרים איננו תקין. בביקור האחרון שלי כמעט הכריחו אותי לקנות מהוואקף בד להתכסות בו, וזאת למרות שהגעתי להר לבושה בחולצה ארוכה ומכופתרת ובמכנסיים ארוכים. בסופו של דבר הסתפקו בדרישה שאתפוס בידי את חולצתי כך שתהיה סגורה עד הצוואר. לפעמים, כשאני עולה ההרה, אני מדברת רק אנגלית בתקווה שהיחס כלפיי יהיה שונה. מה בסך הכל ביקשנו? לקבל כמה דקות של חוויה מההיסטוריה ומהתרבות שלנו. המעקב אחר כל צעד וצעד שלנו שם לא היה בעבר, וגם צעקות 'א-ללה הוא אכבר' לא נשמעו בביקוריי הקודמים בהר. 

"דיברתי עם שר הביטחון בעניין הזה והעליתי את הבעיה הזו בישיבות הסיעה. העובדה שהוציאו את המוראביטאת והמוראביטון מחוץ לחוק היא דבר טוב, אך במידה שהם עדיין פועלים שם אשמח לקבל פניות ולטפל בזה. חשוב לי לוודא שהחוק נשמר במקום. האווירה המתלהמת והתוקפנית הקיימת בהר איננה תואמת את ערכי המקום הזה שקדוש לכמה דתות. לכולם יש את הזכות להגיע אליו. נוצר מצב שאנשי הוואקף הנוכחיים מגיעים מהרשות הפלשתינית ואינם נייטראליים. לכן, הצעתי שהשומרים יגיעו מירדן ויעברו קודם לכן סדנה מהסוג שדיפלומטים עוברים, כך שידעו מה מותר ומה אסור להם לעשות שם. בסופו של דבר הוואקף הוא כוח בינלאומי שאמור להיות ניטראלי".

זה לא רק הוואקף. המשטרה עצמה עוצרת יהודים שמתפללים בהר. 

"במדינה דמוקרטית צריך להיות חופש דת. הלוואי שהמצב היה מאפשר זאת. לצערי, בשל העניין הבטחוני השאיפה הזו איננה ניתנת למימוש. לא מדובר באלימות מהסוג הקיים במזרח ירושלים, למשל, שגם במצב אלים ככל שיהיה המשטרה תיכנס ותעשה שם סדר. נושא הר הבית באמת רגיש מאוד ולצערי גם נפיץ, לא רק בהיבט של המתרחש בתוך מדינת ישראל אלא מנקודת המבט של העולם הערבי כולו. לכן יש לנהוג יותר זהירות במקום המסויים הזה.

"יחד עם זאת, אם שוטרים מפלים לרעה אדם או לא מאפשרים לו לעלות להר בגלל שהוא יהודי, המצב הזה לא תקין והוא אסור. גם בעניין הזה אשמח לקבל פניות ולטפל נקודתית. זכותם של יהודים לעלות אליו מבלי לחוות את האפליה הזו. חשוב לי לדעת שהכל מתנהל שם כשורה. זה הרי המעט שנותר לנו שם – לעלות, לסובב בהר ולשאוף מהתרבות ומהמסורת שלנו במקום הזה. את המעט הזה צריך לאפשר". 

תנו להתפלל בהר הבית - והשלום כבר יגיע

התפיסה הרווחת היא שמדובר ב"חבית נפץ", שעדיף להשאיר לסוף המו"מ. הנה תפיסה אחרת: דווקא אם נפתח את ההר לתפילת יהודים, תיסלל הדרך לשלום אמת. עניין בסיסי של זכויות אדם

מאת: אהרן פולבר ודאגלס אלטאבף* / וואלה חדשות

"אפשר ללמוד ממערת המפלה".
בחגים היהודיים מערת המכפלה פתוחה רק ליהודים.
כך צריך להיות בהר הבית!

הר הבית הוא מרכזו הלאומי והרוחני של כל יהודי ויהודי ושל עם ישראל כולו, מדורי דורות. למרבה הצער ואף האירוניה, ישנם רבים מכלל הקשת הפוליטית, החברתית והדתית - שלמען "שלום" מוכנים לשלול ואף להקריב לגמרי את זכויותיהם האזרחיות והדתיות של היהודים בהר הבית. לטענתם, עלינו להתרחק מ"חומר הנפץ" הזה, ולהשאירו כנושא אחרון במשא ומתן המדיני, ובינתיים להתמקד בנושאים ה"קלים" לכאורה.

אולי המציאות דורשת שיטה הפוכה לחלוטין? מיזם ליב"ה (לחופש יהודי בהר הבית), ארגון זכויות אדם שהוקם לאחרונה המתמקד במתרחש בהר הבית, טוען שהחשיבה "המקובלת" לכאורה, היא הזויה. בליב"ה סבורים כי ההפרה הבוטה של זכויות האזרחיות ודתיות היומיומית של יהודים בהר הבית למעשה חותרת תחת סיכוי כלשהו להגיע לשלום אמת! רק התמודדות עם אותן הבעיות הקשות, כבר בראשית הדרך, תביא את הבשורה לדו-קיום ממשי ומורגש.

אפשר ללמוד ממערת המכפלה

ברור לכולם שסוגיית הר הבית מורכבת היא, אך חוסר האיזון המוחלט בין יהודים למוסלמים מבחינת הזכויות בהר עושה אותה אף מורכבת יותר. במצב הקיים היום, בעוד שמוסלמים נהנים מזכויות אזרחיות ודתיות מלאות, מהיהודים נשללות הזכויות הבסיסיות ביותר. בצורה גסה ומשפילה, מונעת ישראל מהיהודים את מה שניתן בכל מדינה מתוקנת אחרת.

הדוגמאות לחוסר האיזון רבות: מוסלמים נהנים מגישה חופשית להר דרך כל שעריו, ויכולים לשהות במקום כמעט מסביב לשעון - ואילו הגישה ליהודים מוגבלת דרך שער אחד בלבד, וזכות השהייה מוגבלת לשעות בודדות, ורק בימי חול. מיהודים נמנעת לחלוטין גישה בימי שישי ושבת, דווקא הימים בהם היהודים הכי פנויים והכי מעוניינים להגיע להר הבית. מוסלמים נכנסים באופן חופשי בכל שעות היממה - מתפללים, משחקים כדורגל, מקיימים פעילויות חברתיות והפגנות פוליטיות הנושאות אופי אנטי-ישראלי בעליל, תוך הנפת דגלי חמאס וחיזבאללה, ואף עורכים פיקניקים במקום. היהודים, לעומת זאת, מושפלים, חל עליהם איסור מוחלט לומר דברי תפילה והם מנועים לחלוטין מכל ביטוי מוחצן של יהדותם או ישראליותם. האם המוסלמים היו מסכימים להיות במצב שהיהודים נמצאים בו היום בהר הבית? ברור כשמש שלא.

איך ייתכן שהיחס הבלתי אנושי הזה כלפי יהודים מתרחש מדי יום תחת ריבונות ישראלית? איפה אותם אנשים טובים שמוחים ומביעים בקולי קולות את מורת רוחם על שלילת זכויות לכל קבוצה אחרת? איך קורה שלא מגנים זאת בחריפות, לכל הפחות בשם היושר המוסרי והאינטלקטואלי? איך ניתן לדבר על סוגיות של "דו-קיום" ו"שלום" אם לא מתקיים הכבוד ההדדי המינימלי שיאפשר גם למוסלמים וגם ליהודים לחלוק מרחב מקודש מתוך דאגה כנה לזכיות יסוד של האחר?

חוסר איזון מוחלט זה וההשפלה הבלתי נסבלת של יהודים בהר הבית הם אשר עמדו ביסוד הקמת מיזם ליב"ה. קבוצה מגוונת ומפתיעה של ישראלים יהודים - חילונים, דתיים, חרדים; גברים ונשים; חובשי כיפות סרוגות, שחורות וגם כיפות "שקופות", נשים עם כיסוי ראש ובלעדיו, צעירים ומבוגרים - מאוחדים באמונה שמניעת עלייה חופשית לתפילה, לשירה, להתבודדות ולהבעה כלשהי של אהבת ישראל מהווה בראש ובראשונה פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת בזכויות אזרחיות ודתיות.

אנו מצביעים על מערת המכפלה בחברון כדוגמה לאתר הנחשק גם על ידי היהודים וגם על ידי מוסלמים, שבו מתקיים הסדר מעשי של מרחב מקודש משותף. ליב"ה לא מבקשת לפגוע בגישה להר או להגביל את חופש הפולחן לקבוצה כלשהי. עמדתנו היא חד משמעית: מדינת ישראל אכן מחויבת להבטיח את זכויותיהם האזרחיות והדתיות של כולם, וזה חייב לכלול גם את זכויות היהודים!

כשם שאנחנו מחויבים לשמור על הזכויות האזרחיות ודתיות של בני מיעוטים בארצנו, כך אנו מחויבים לדרוש "מכוווולם", התנהלות המעודדת דו-קיום אמיתי: לא כסיסמה, אלא כצעד אלמנטרי להשכין הבנה רחבה ועמוקה יותר. כי אם יש לשלום אמת סיכוי כלשהו, הר הבית הוא המקום הנכון שבו יתחיל. דווקא שם, במקום בעל המשמעות הגדולה ביותר. ואם זה יצליח... מי יודע לאן זה יכול להוביל.

*        אהרן פולבר ודאגלס אלטאבף הם חברי הוועד המנהל של קרן נחלת עצמאות ישראל ומיזם ליב"ה לחופש יהודי בהר הבית

שוויון דתי או נקודתי

בעוד המוסלמים זוכים לחופש פולחן מלא, על היהודים נאסר להתפלל בהר הבית. הכניעה לאיום המוסלמי דוחה את הסיכוי לחיות יחד בכבוד

מאת: ד''ר אמיר שני/ nrg  מעריב

יהודים חרדים בהר הבית: המשטרה אוסרת עליהם להתפלל

ימי בין המצרים, המציינים את חורבן בתי המקדש, מהווים הזדמנות לדון בחופש הדת בישראל.

חופש הדת, הפולחן והמצפון הוא אחד מעקרונות החירות המרכזיים והוא מקבל מקום של כבוד בכל חוקה דמוקרטית וליברלית. בין היתר, חופש דת פירושו זכותו של כל אדם לדבוק בדתו ובאמונתו ולקיים את הטקסים, התפילות והמנהגים המתחייבים מדתו ללא הפרעה.

בהיעדר חוקה או חוק יסוד מפורש בנושא, בישראל חופש הדת והמצפון מעוגן במגילת העצמאות. נציגי המדינה נוהגים להתהדר בחופש פולחן מלא לכל הדתות במקומות הקדושים, אך אינם מדייקים דווקא ביחס למקום הקדוש ביותר על פי המסורת היהודית - הר הבית, מקום משכן בית המקדש הראשון והשני.

למרבה האבסורד, זכותם של יהודים לחופש פולחן על הר הבית מופרת מדי יום ביומו. בהר הבית - המצוי תחת ריבונות ישראלית רשמית, אך מנוהל בפועל על ידי משרד הוואקף הירדני - נאסר על יהודים להתפלל, להשתחוות, לקרוע קריעה או אפילו להתנועע. קיפוח זה של חופש הדת והפולחן מעלה תהיות רבות, כפי שמציין העיתונאי קלמן ליבסקינד: "אם לערבים מותר להתפלל בכל מקום ברחבי המדינה, החל במסגד שלהם וכלה במדרכה שליד הבית שלי בעת ההפסקה מעבודתם אצל השכן - אז איך זה שרק עלינו, היהודים, חלים כללים אחרים, מחמירים יותר?"

המפרים את הנהלים המפלים בהר הבית מורחקים ואף נעצרים על ידי המשטרה, והכל בשם "שלום הציבור". אכן , יש חשש שתפילות יהודים על הר הבית יביאו להתפרעויות מצד מוסלמים, אבל אין בכך עילה למניעת חופש הפולחן במדינה דמוקרטית. תמוהות במיוחד תגובות של פוליטיקאים שמגנים בלהט על חופש הדת של מיעוטים, אך מצדיקים - במרומז או במפורש - את אפליית היהודים על הר הבית.

החשש הפתולוגי

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אשר נאבקת על זכותן המוצדקת של נשות הכותל להתעטף בטלית ולהתפלל כרצונן ברחבת הכותל המערבי, נשמעה הרבה פחות נחרצת ביחס לזכות יהודים להתפלל בהר הבית כשטענה כי "סוגיית הר הבית תבוא לפתרונה רק מתוך הסכם שלום שיכיר באזור האגן הקדוש כמקום מקודש לשלוש הדתות ובכך יאפשר לכלל הדתות לקיים את אמונתן באופן הראוי ביותר". כלומר, כשיבוא המשיח נקיים את עקרון חופש הדת והפולחן. עד אז - העיקרון הזה שמור רק למוסלמים ולפמיניסטיות.

מכעיסה לא פחות בפרשת הר הבית היא ההתייחסות המתנשאת - הכמעט גזענית - כלפי המוסלמים עצמם. החשש הפתולוגי לפגוע ברגישויות המוסלמים לא נובע מתוך כבוד לאסלאם, אלא מחוסר אמון מוחלט ביכולת או בנכונות המוסלמים לחיות בשלום בדו-קיום דתי. מכיוון שאין סיכוי להבנה ולהתנהגות רציונלית ומכבדת מצדם, יש להיכנע לכל גחמה ואיום מצדם, גם אם מדובר באיסור על יהודים לממש את חופש הדת שלהם.

הפטור המוסרי המוענק למוסלמים עבור כל עוולה שהם מבצעים לא רק שדוחה את הסיכוי לחיות בשלום מתוך כבוד הדדי בעתיד, אלא גם פוגע בהווה בעקרונות החירות שעליהם נוסדה המדינה ושלפיהם ראוי לחיות בה כיום ובעתיד.

הכותב הוא חבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה