תהליך בנית המשכן הינו דבר פלא היוצא מגדר הרגיל. איך יתכן שעבדים שיצאו מעבדות ארוכה מסוגלים לבנות כלים מפוארים לכבוד הקב"ה?
רבנו בחיי מחדד עוד יותר את השאלות האלה ומוסיף: נניח שהיו מספר אנשים שידעו את האומניות הדרושות לעשיית המשכן, זה לא דבר טבעי שכולן יתרכזו באדם אחד כמו בצלאל.
הרי בצלאל שלט בעבודת הזהב, הנחושת, הכסף, העץ, אבני החן, הרקמה, האריגה ועוד....
רבנו בחיי מסיק מתוך דברי התלמוד שלבצלאל היו כוחות אל-טבעיים שהוא קיבל מהקב"ה.
כמו שכתוב: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. ג וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹקים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה (שמות לא,ב-ג).
הוא ידע לצרף את האותיות שמהן נברא העולם. (ראה ילקוט שמעוני פרשת כי-תשא רמז שפט).
ננסה להעמיק ולהבין במה התבטא ה"רוח אלוקים" ששכן בבצלאל. נביא את פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה. ראשית נקדים את משמעות בנין המשכן או בית המקדש בעולם הזה.
המשכן הוא הביטוי וההשתקפות של העולמות העליונים. כמו שכתוב במדרש תנחומא שהקב"ה השוכן בעליונים רצה בית דומה בתחתונים.
כמו שכתוב: "אמר רבי אמי נתאוה הקב"ה כשם שיש לו דירה למעלה שיהא לו כך דירה למטה" (מדרש תנחומא בחוקותי פרק ג).
גם האדם נברא על פי צלם אלוקים והעתק של העולמות העליונים כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א,כו).
עכשיו ניתן להבין למה בצלאל היה צריך להבין בתהליך בריאת העולם ולהיעזר ברוח הקודש לבנין המשכן.
" ובצלאל היה צריך לבנות המשכן בכל פרטיו שיהיו דמות של אדם העליון מראשית האצילות כמו שביאר האריז"ל בספר עץ חיים דמות כל העולמות כולם שהם כמראה אדם..." (בית גנזי, כי-תשא דף תתרנ"ד).
לבצלאל היו כל ההשגות שהשכל יכול לקבל: חכמה, בינה, דעת ורוח אלוקים. המשמעות של הדעת היא דביקות מוחלטת ואיחוד בין שני גופים שונים. למשל כאשר האדם מתחתן עם אישה הוא מתחבר אליה לגוף אחד בעזרת בחינת הדעת. כמו שכתוב: עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. (בראשית ב,כד) וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן (בראשית ד,א).
מכאן רואים שבחינת הדעת היא חיבור בין שני דברים לישות אחת. בצלאל היה דבוק בהקב"ה כמו איש לאשתו כביכול.
בצלאל הבין את רצון ה' ללא צורך בדיבור או התגלות, אלא הוא ידע מתוך שכלו את דעת עליון. לכן התלמוד מפרש את שמו-בצלאל כשוכן בצל של הקב"ה.
הצל הוא ההשתקפות המדוייקת של העצם המקורי ללא עיוותים.
כמו שכתוב: " א''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן אמר לו משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקב''ה עשה משכן ארון וכלים אמר לו שמא בצל אל היית וידעת" (ברכות דף נה ע/א).
ה"בית גנזי" מפרש ואומר שבצלאל היה כמו הקב"ה כביכול וידע את כוונותיו ללא צורך במשה רבנו או התגלות ה'. כמו שהגוף יודע מה שהראש רוצה אזי בצלאל ידע את מה שהקב"ה מבקש.
" ...כי הבחינה של דעת שהוא כגופו כביכול נקרא בצל קל כמו הצל שעושה מה שהאדם עושה ואינו נפרד ממנו כך היתה הדבקות של בצלאל בקב"ה " (בית גנזי כי תשא דף תתרנ"ה).
במעמד הר סיני בני ישראל הגיעו לאותה מדרגה של דבקות מוחלטת בהקב"ה כאשר הם ענו "נעשה ונשמע". איך אפשר לעשות דבר לפני ששומעים אותו? אלא הם ידעו מתוך תוכם את מה שהתורה דורשת מהם כי הם היו דבוקים בהקב"ה כגוף אחד כביכול.
נראה לומר שהקב"ה נתן לנו את האפשרות להידבק אליו בעזרת המשכן ובית המקדש. בנין המקדש מקשר אותנו עם הקב"ה כגוף אחד.
לכן הגויים מנסים בכל כוחם למנוע מאיתנו את העלייה להר הבית ובנין בית המקדש. הגויים אינם רוצים שעם ישראל יחדש את הקשר האינטימי והבלעדי עם הקב"ה.
כל מי שרוצה לדבוק בהקב"ה ולקיים את תכלית העולם צריך לרצות בכל כוחו לבנות את בית המקדש השלישי ולפעול לחידוש העבודה.
הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" כתב את זה במפורש: " וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדבקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר ואני קרב אלוקים לי-טוב (תהילים עג) ואומר: אחת שאלתי מאת ה' אתה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' (תהילים כז), כי רק זה הוא טוב." (רמח"ל מסילת ישרים פרק א).
בע"ה נתפלל שכל עם ישראל יתעורר וידרוש את ציון כדי לבנות את בית ה'. כך נדבוק בהקב"ה ונגיע לשלמות בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
