בני ישראל הזדרזו לתרום זהב, כסף, בדים וכל מה שנדרש. לאחר יומיים משה רבנו מצווה אותם להפסיק להביא דברים נוספים למשכן. כמו שכתוב:
וַיְצַו מֹשֶׁה, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר, אִישׁ וְאִשָּׁה אַל-יַעֲשׂוּ-עוֹד מְלָאכָה, לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ; וַיִּכָּלֵא הָעָם, מֵהָבִיא וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר (שמות לו,ו-ז)
השמחה והכיסופים של עם ישראל לקראת בנין בית להקב"ה הינו מראה מרנין.
השמחה הזאת הפכה לעצב כאשר בסיום עשיית המשכן השכינה לא שרתה ואף אחד לא הצליח להעמיד את המשכן. אפילו בצלאל ואהליאב לא ידעו איך להעמיד את המשכן במקומו. (ראה מדרש תנחומא פקודי סימן יא).
הקב"ה שמר את הכבוד של הקמת המשכן למשה רבנו. כאשר כל עם ישראל התעסק בעבודות המשכן בראשות בצלאל ואהליאב, משה רבנו עמד בצד ללא תפקיד מוגדר. כמנהיג אמיתי של ישראל הוא הצטער מאוד על כך.
כתוצאה מזה הקב"ה דאג שאף אחד מלבד משה רבנו יוכל להקים את המשכן.
כמו שמובא במדרש: " והיה משה מיצר על דבר זה, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו, בשבילך, כדי שידעו כל ישראל, שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם, ואיני כותב לו הקמה, אלא על ידך שנאמר: ויקם משה את המשכן." (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).
משה רבנו הוא המודל לחיקוי עבור מנהיגי ישראל לדורותיהם. לכן הוא מצטער שלא היה שותף מרכזי במלאכת המשכן.
לעומת זאת התורה מגנה את התנהגות הנשיאים שהתעצלו ולא השתתפו בהתחלת בנין המשכן אלא בסופו. התורה רואה בחומרה רבה את התנהגותם לכן היא פגעה באיות שמם והורידה את האות "י".
כמו שכתוב: "אמר הקדוש ברוך הוא: בני שטרחו ונזדרזו במשכן, יכתב שבחן במשכן, בתורה. לפיכך כתיב:והַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם. והנשיאים שנתעצלו, חסר אות אחת משמותם. שכן כתיב: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ--אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם (שמות לה,כז), חסר יו"ד אחת". (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).
מכאן אנחנו רואים שתי התנהגויות שונות כלפי בנין בית ה'. אחת של הנשיאים שלא היו הראשונים להוביל את בנין המשכן והם נענשו על כך.
השנייה של משה רבנו שהצטער מעומק ליבו שלא היה שותף באופן מעשי בבנין המשכן. הקב"ה נתן לו פרס על כך בהקמת המשכן.
נראה לומר שהתהליך של בנין המשכן הוא האידאלי ורומז לתהליך עתידי לקראת בנין בית המקדש השלישי.
העם מזדרז ושמח לתרום לבנין המשכן, בהמשך מצטרפים אנשי חכמי לב לביצוע העבודות עצמן. המנהיג האמיתי של עם ישראל מכוון את העם וחונך את המקדש. כאשר עומדים בצד הנשיאים ושותפיהם שאינם לוקחים חלק פעיל בבנין בית ה'.
השאלה לאיזה קבוצה אנחנו רוצים להשתייך: לקבוצה שמתעצלים כמו הנשיאים בבנין המקדש או הקבוצה של הזריזים הפועלים לקידום בנין המקדש בשמחה ובהתלהבות רבה?
התורה הראתה לנו את הדרך הנכונה ואת הדרך הלא נכונה, הבחירה בידינו!
הקמת המשכן התעכבה במספר שבועות עד ראש חודש ניסן. המדרש מתיחס לסיבת העיכוב כאשר הקב"ה רצה לחכות לתאריך לידת יצחק אבינו בראש חודש ניסן.
" למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא: הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה." (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).
מה הקשר בין לידת יצחק אבינו ובין חנוכת המשכן?
ולמה לא להתיחס לתאריך לידת שאר האבות?
ה"שם משמואל" עונה באריכות ואומר שלידת יצחק אבינו היא אבן דרך בהיסטוריה של עם ישראל. כאשר הוא היהודי הראשון שנולד בקדושה.
יצחק אבינו נולד בחודש ניסן כי חודש זה מסמל את כוח התחדשות בעולם השמור לעם ישראל.
לכן גאולת מצרים התרחשה בחודש ניסן. ראש חודש ניסן הינו יום מיוחד המבטא את כוח ההתחדשות של עם ישראל. בנית בית ה' והשראת השכינה יכולים להתרחש רק בחודש זה.
" והענין כי המשכן היה דבר של חידוש, כי האמנם ישב אלקים את האדם על הארץ (דברי הימים ב,ו) דכמו החידוש של בריאת שמים וארץ שהיו נמתחין והולכין..." (שם משמואל פקודי, שנת תר"פ דף שמה).
הקב"ה נתן לעם ישראל כוחות מיוחדים כדי להמציא דברים חדשים ולחדש חידושים בכל התחומים.
ברוך ה' עם ישראל מבורך בפורצי דרך בתחום המדעי, הפוליטי והתורני.
בנין בית המקדש השלישי יביא את החידוש הכי גדול בעולם. המירוץ לפיתוח חידושים טכנולוגיים או החידושים בתחום האופנה צריכים להתבטא גם בחידוש של הקשר שלנו עם הקב"ה בהר הבית.
כל מי שמתנגד לכך חוסם את הטבע והכוחות הפנימיים הטמונים בכל אחד מאיתנו. עלינו לכוון את העוצמות הטמונות בכל איש מישראל ולחדש את עבודת המקדש ולבנות את הבית השלישי בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
