‏הצגת רשומות עם תוויות הכותל המערבי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הכותל המערבי. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 20 באוקטובר 2016

דרעי קרא ליהודים לעלות להר הבית בעקבות אונסקו?

לא בדיוק || אך כך משתמע מאתר חדשות איראני

בעיני האסלאם אין הבדל בין רחבת הכותל לבין הר הבית • קריאת דרעי לרבבות יהודים לבוא לרחבת הכותל התפרשה באיראן כקריאה לעלות להר הבית • ציפי לבני דווקא גורפת באיראן יותר מחמאות מאשר בארץ


↓ בראי התקשורת האיראנית


האתר האיראני "איראן היום" פרסם ידיעה בזו הלשון: "שר הפנים הישראלי אריה דרעי מש"ס קרא לרבבות היהודים לבוא לרחבת מסגד אלאקצה, להשתתף בברכת כוהנים ולהגיב בכך על החלטת אונסק"ו שהכחישה כל זיקה יהודית לעיר הקודש ומסגד אלאקצה".

עד מוסיף האתר ואומר: "דרעי אמר כי הקהילה הבין-לאומית נגועה באנטישמיות. לדבריו, אלפי שנים עלו היהודים לרגל אל עיר הקודש,לכן הוא קורא לכל עם ישראל להמשיך לעשות זאת".

לפי המשתמע מיחס כלי התקשורת המוסלמיים ומיחסם של גורמים מוסלמיים בארץ ובעולם, המקום הקרוי בפינו בשם "רחבת הכותל המערבי", מוגדר אצלם כחלק מאל-אקצה, בדיוק כפי שהוגדר בהחלטת ארגון אונסק"ו. כלומר, אין בעיניהם הבדל מהותי בין יהודי שעולה להר הבית לבין יהודי המתפלל ברחבה שלמרגלות הכותל המערבי של הר הבית.

אם היה נראה שח"כ ציפי ליבני לא מעוררת עניין בארץ והדברים שאמרה בעניין לא הרשימו איש, מסתבר שדווקא באיראן מתייחסים אליה ברצינות מה ודבריה בעד המשך השליטה המוסלמית בהר הבית ונגד דאע"ש - אויבתה של איראן, מצאו חן בעיני האיראנים.

כך נכתב בידיעה: "מצידה חברת הכנסת ציפי לבני מ"המחנה הציוני" אמרה שיש להסביר למדינות העולם שישראל מחוייבת לסטטוס-קוו בעיר הקודש וקראה לקהילה הבין-לאומית לסייע לישראל שלא להפוך את הסכסוך עם הפלסטינים לסכסוך דתי, לבל תיסלל הדרך של דאעש להגיע לעיר הקודש".

יום חמישי, 15 בינואר 2015

הרב שמואל רבינוביץ' ובנין המקדש בהר הבית

ההר שמעל הכותל || הרב שמואל רבינוביץ'

הרב שמואל רבינוביץ'. מהכותל לבית המקדש?
מכון ון ליר יערוך היום דיון על הרס העתיקות בהר הבית וסביבתו. לפי הפרסום, הדיון אמור להיות מוטה ולייצג את הצד הערבי בנאמנות.

הרב שמואל רבינוביץ' הממונה על רחבת הכותל המערבי אמור לאזן במעט את התמונה. הרב רבינוביץ' צפוי לדבר על חשיבותו של הר הבית לעם ישראל ועל בנין המקדש במקום המבנים הנמצאים בו בינתיים.

נראה שהרב רבינוביץ' ינסה לעמוד באתגר ולעמוד מול טענות הסרק של הערבים ותומכיהם מהשמאל על זיקת המוסלמים להר הבית ועל הפגיעה כביוכול במעמדם במקום על ידי מדינת ישראל.

↓ נושא הכנס לפי פרסומי ון ליר

האתרים הקדושים בירושלים הם בני מאות ואף אלפי שנים. על פי רוב הם בנויים על שרידים קדומים יותר, אולם קדושתם הדתית גוברת על עובדת היותם אתרי עתיקות. סוגיית החפירות הארכיאולוגיות באתרים קדושים היא אפוא נושא פוליטי טעון התורם לליבוי המתיחות בירושלים ומחוצה לה. 

מתחם הר הבית (אל-חרם א-שריף) הוא אולי המקום המוכר ביותר שבו ישראלים טוענים להרס עתיקות. בשנות התשעים יצא לדרך פרויקט להרחבת המסגדים במתחם, והעבודות במסגרתו, לטענת הישראלים, הסבו נזק רב לעתיקות במקום. מנגד נשמעות טענות כלפי הישראלים על חפירות ארכיאולוגיות הנעשות במחילות מתחת להר הבית וסביבו ועל העבודות להכשרת רחבת הכותל המערבי. הדיון יעסוק באפשרות לקיים פולחן דתי תוך שמירה על שרידי העבר באתרים קדושים במציאות המורכבת ורבת הפנים שאנו חיים בה היום.

יום שלישי, 16 בדצמבר 2014

הכותל המערבי של מה?

לא נכנעים למונחי השמאל || שינוי השפה - שינוי המציאות

הכותל המערבי של הר הבית יעל שילה
יהודי שעבר במקום, חרדי למהדרין על פי לבושו, שמח לעזור. "הכותל זה שם" אמר והצביע לאן שהצביע. הוא הצביע לכיוון הנכון, כמובן. כשאתה בגבעת שאול, הר הבית והכותל המערבי זה בדיוק באותו אזימוט. אבל ניסיתי להסביר לו משהו קצת אחר, משהו לגבי האזימוט הפנימי...

מאת: בעז אלברט/ הקול היהודי

פעם התעכבנו מספר חברים בשעת ערב מאוחרת בשכונת גבעת שאול, עיר הקודש ירושלים. לאחר שהתאספנו עשרה למנין באמצע הרחוב, התחיל הויכוח הבלתי נמנע מהו כיוון התפילה הרצוי. כאשר אתה לא בבית כנסת קבוע, וכאשר השמש לא נרתמת לסיוע בניווט ההלכתי המתבקש, לא נשאר אלא לשאול מי מעוברי האורח המזדמנים, וכך אכן עשינו.

יהודי שעבר במקום, חרדי למהדרין על פי לבושו, שמח לעזור. "הכותל זה שם" אמר והצביע לאן שהצביע.

"תודה לך, אבל אנחנו נוהגים להתפלל לכיוון הר הבית" עניתי. היהודי החביב הביט בי כהבט אדם שפוי בתמהוני, מלמל לעצמו משהו והמשיך לדרכו.

הוא הצביע לכיוון הנכון, כמובן. כשאתה בגבעת שאול, הר הבית והכותל המערבי זה בדיוק באותו אזימוט. אבל ניסיתי להסביר לו משהו קצת אחר, משהו לגבי האזימוט הפנימי...

נסו בעצמכם. לכו ברחוב ותשאלו אנשים באופן אקראי מה הביטוי "הר הבית" אומר להם, באסוציאציה הראשונה. כנראה תקבלו את אחת התשובות הבאות: מסגד מוסלמי, תפילות יום שישי, כיפת הזהב, התפרעויות ואבנים, ועוד.

"הר הבית" כמקום הקדוש ביותר לעם היהודי?, אה, נכון, אבל בוא נעביר נושא בבקשה..

"הר הבית" באסוציאציה הישראלית נשמע קודם כל משהו מאיים ברמה הכי קיומית, משהו שמזכיר את המתח הדתי והלאומי המודחק, משהו שעדיף לעבור לידו בשקט מבלי לעורר אותו.

בלקסיקון הישראלי ואף בזה של יהדות התפוצות, המקום הקדוש ביותר ליהודים הוא הכותל המערבי. בר מצוה, השבעה, או סתם ביקור בעל חוויה רוחנית עמוקה – זהו המקום של כל יהודי.  

על כן "חונכנו" להפריד. הכותל המערבי הוא המקום הקדוש של היהודים, הר הבית זה "שם", מעבר לחומה, מחוץ לגבולות ההשגה.

עוד לפני המחלוקות ההלכתיות האם ניתן היום לעלות להר, ובכלל, מה ניתן לקדם בעניינו כיום, ודאי שמותר וצריך לדבר עליו, להזכיר אותו, להכניס אותו לשיח הציבורי כדבר שחפצים בו. "ציון היא דורש אין לה, מכלל דבעי דרישה". 

לצד הפעולות המעשיות לחידוש הקשר בין עם ישראל להר הבית, אשרי הפועלים עם א–ל, אולי יש מקום גם להשפעות עקיפות, אשר תרומתן עשויה להיות משמעותית.

המציאות ובעיקר המודעות מאוד מושפעות מהצורה בה אנו מתבטאים. ידוע הדבר שכוחם של תומכי הנסיגות נבע הרבה מהצלחתם להטמיע ביטויים כגון "כיבוש", "גדה מערבית" ועוד. אם השקר מצליח, האמת לא כל שכן.

במסגרת זו, לצד כל הפעולות המעשיות החשובות, הנה הצעה קטנה: לחזור ולקרוא לכותל המערבי בשמו המקורי, בעצם, שם המבטא נכונה את המשקלים הראויים בינו ובין ההר: "הכותל המערבי של הר הבית".

המשפחה קופצת לירושלים לחגוג הנחת תפילין? בהזמנה מזכירים שמדובר בכותל המערבי של הר הבית. הילד חוזר מטיול בית ספר? שואלים אותו איך היה בכותל המערבי של הר הבית. סיור השתלמות או סתם קפיצה לתפילה? נו טוב, הבנתם.. 

שינוי קטן, לא דורש הרבה משאבים ומאמצים, אינו ממעיט מחשיבותו של המקום, ואפילו נכון לרגע זה עדיין לא חוקקו נגדו שום חוק.

ובכל זאת, אולי שינוי מהותי בכל היחס למה אנחנו רוצים ולאן אנו שואפים. מוזמנים לנסות.

יום רביעי, 30 ביולי 2014

צפו: למה תמיד ובכל מקום היהודים מרגיזים את המוסלמים?

אסור לצלם || למה אסור לעשות לערביות בכותל קצת ממה שהן עושות ליהודים בהר הבית?

הרבנית ציפי שליסל ראתה מוסלמיות שמתפללות בשלווה ברחבת הכותל המערבי. היא הפנתה את תשומת לב השוטרים במקום, אך אלה לא הבינו מה מפריע לה ולמה היא מצלמת את התופעה.

נשאלת השאלה, למה זה ברור למשטרה שיהודי שמתפלל בהר הבית דומה לפצצה מתקתקת והוא אשם בכך שהמוסלמים מתרגזים, אך זה לא ברור לה למה יהודי כועס כשמוסלמי רוצה גם את כבשת הרש הזו?

↓ צפו בסרטון

יום ראשון, 1 ביוני 2014

תפילה לבנין המקדש? לא בכותל!

ביום ירושלים החרים שוטר עלונים של 'הלבנון' המדברים בזכות עליה יהודית להר הבית (ר' זהירות! חומר הסתה מסוכן... ). בשבת מנעה המשטרה כניסת נערות מתנועת הנוער אריאל עם תפילות לבנין המקדש לרחבת הכותל.

כך מתאר חנן גרינווד מאתר כיפה את המעשה:


מגנטים עם תפילה למקדש הוחרמו בכניסה לכותל המערבי

חניכות תנועת הנוער אריאל ביקשו לחלק בשבת מגנטים עם תפילה למקדש לכבוד יום ירושלים בכותל המערבי אך לא הורשו להכניסם לרחבה. "אומרים לנו יום ירושלים ובעצם אנחנו עדיין בגלות"

מאת: חנן גרינווד / כיפה


התנגדות המשטרה לפעילי המקדש עולה מדרגה. אתמול (ש'), במסגרת שבת לכבוד יום ירושלים בתנועת הנוער אריאל, חילקו הרכזים לחניכות אלפי מגנטים עליהם רשומה תפילה למקדש, וביקשו מהן לחלקם בכותל המערבי.

כשהגיעו החניכות לכניסה לכותל נאמר להם בעמדת הבידוק כי אסור לחלק את המגנטים ברחבה וכי עליהן להשאירם בעמדת הבידוק שם ישמרו עליהם. כשנאווה, רכזת הדרכה של התנועה שהייתה במקום שאלה מדוע אסור להכניס את המגנטים נאמר כי אלו הוראות המשטרה ואם היא רוצה לברר מדוע ניתנה ההוראה עליה לפנות לשוטר.

"הופתעתי אבל מצד שני משטרת ישראל לא מפגינה לאחרונה יותר מדי ישראליות ויהודיות", אומרת נאווה ל'כיפה'. "לא הלכתי לשוטר כי זה כמו לדבר עם קיר ואבן".

נאווה פנתה לחניכות המאוכזבות והסבירה להן כי אין אפשרות לחלק את המגנטים בתוך הרחבה. "הסברתי שלא נשתוק על מה שנעשה ושרנו יחד 'יבנה המקדש'.  אומרים לנו יום ירושלים ושחרור ירושלים אבל בעצם אנחנו עדיין בגלות".

ממשטרת ישראל לא התקבלה תגובה והיא תפורסם כשתתקבל

יום ראשון, 25 במאי 2014

לא עת בא עת בית השם להבנות

בשבוע שעבר תחת הכותרת - "הכותל או הר הבית? / תגובה לרב אבינר", הבאנו תגובה לדבריו תמוהים.

הנה תגובה מנומקת נוספת:

מאת: אבא הורוביץ 

לצערי הכתבה של הרב אבינר מזכירה לי הפסוק מהנביא חגי (א, ב): "...העם הזה אמרו לא עת בא עת בית השם להבנות."
אני רוצה להתייחס למאמר שכתב הרב אבינר לפני שבוע בעלון "באהבה ובאמונה".   הרב אבינר כסגנונו, כתב 8 משפטים שמטרתם הוא לשלול כל קשר להר הבית. אני לא מכיר את הרב אבינר אישית. בכל זאת, כאחד משוחרי בית המקדש הרגשתי חיוב להגיב לדברים החמורים (ולדעתי חילול השם) שהוא אמר. קודם שאתחיל לסתור ,כמובן על פי חז"ל, את כל מה שהעיז לומר, רציתי לציין שהרב אבינר לא הביא שום מקור למה שאמר אפילו לא אחד. לפי דרך הפסק ואכן הוא  ניסה לפסוק, יש חיוב להביא מקורות לכל "חידוש" שהוא אומר ובמיוחד כשאתה סותר לגמרי דברי חז"ל. עיין רב אברהם בן הרמב"ם בהקדמה לעין יעקב. אם לא מביא מקורות "אפילו יהושע בין נון לא צייתינא ליה" (חולין קכד.)
מוזר שהרב אבינר שהקים ישיבת עטרת כוהנים ובמקום להדריך כוהנים בעבודה הוא הפך אותם לזרים.
1)  ציטוט:
כאשר מדברים על הכותל המערבי מדברים בחרדת קודש כמו המהרי"ל דיסקין שלא העיז כלל לגשת אליו, או כמו רבנו הרב צבי יהודה קוק שהתפלל שם רק בהזדמנויות מיוחדות בעלות ערך של קדושה ואז רעד שם מרוב חרדת קודש, וכן רעד כשעתיים אחרי שחזר לביתו.
תגובה:- לפי המשנה בכלים א: ו,ז  "עשר קדושות הן…..הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם" .  להר הבית יש קדושה (שלב ג של קדושה לפי מסכת כלים) המשנה לא מחלקת בין הכותל לשאר עיר העתיקה. לאיזה קדושה הרב אבינר מתכוון? האם הוא מתכוון לקדושה של העיר העתיקה? קדושת בית כנסת? מה שכן ברור שאין לכותל המערבי שום קדושה מיוחדת.
הסיפורים שהביא על הרב דיסקין ורב קוק (בהנחה שהם אמיתיים) הם סתם דברי שמועות. ברור לי שהחרדה נבעה ממה שבצד השני של הכותל (הר הבית)  ולא מהכותל עצמו, חלילה.
2)ציטוט:
קל וחומר שאין מעליבים אותו באמירה שהוא פחות מר הבית. הכותל בדורו כמקדש בדורו. עתה הכותל המערבי הוא המקדש שלנו.
תגובה:- המשפט הזה הוא בעיותי גם הלכתי וגם השקפתי.  קודם כל, איזה מין קל וחומר זה? הרב אבינר רוצה ליישם קדושה על הכותל ולהגיד שהוא אינו פחות מהר הבית? מי נתן לו רשות לקדש הכותל? ומי נתן לו רשות להנמיך קדושת הר הבית? עיין משנה שבועות ב:ב  " שאין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ושתי תודות ובשיר"  וכן פוסק הרמב"ם הלכות בית הבחירה ו:יא.  הרב אבינר לפחות יצטרך ליישם הרבה תנאים כדי להרחיב קדושת הר הבית. לא ברור אם אפשר להרחיב את קדושת הר הבית או רק העזרה (עיין תוספות שבועות טו. ד"ה ויוצא וכן עיין חדושי הגרם והגריד בית הבחירה א:ה " (הר הבית) קדושתו נעשית ממילה על ידי המקדש ….(ולהר הבית) לא שייך הוספה). לפי הלכה, אין סכוי שהרב אבינר יוכל לקדש את הכותל בקדושת הר הבית.
האם הוא מתכוון להקריב קרבנות ליד הכותל? האם הוא מחליט שהר הבית הוא קדוש רק למוסלמים? על סמך מה? ברור לי שהוא כן שולל מעל 200 מצוות בתורה שרק אפשר לקיימם בהר הבית עצמו. 
הרמב"ם בהלכות מלכיםיא:א אומר….ועיקר הדברים ככה הם שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפים עליהם ולא גורעין מהם וכל המוסיף או גורע או שגלה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן הרי זה בודאי רשע ואפיקורס"  (וכן ביסודי התורה ט:א) אין מנוס שמה שהרב אבינר אומר הוא בגדר של הוספה ובו זמנית גריעה.
וכן עין נפש החיים שער א פרק כב,"ומעת שבעוונינו פסקה נבואה לישראל, אף אם יתאספו כל חכמי ישראל, אשר נמסר להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ויעמיקו השגתם וטהר שכלם לשנות אף איזה פרט מאיזה מצוה, או להקדים ולאחר זמנה חס ושלום, לא נאבה ולא נשמע אליהם.  לא להקשיב לדברי הרב אבינר.
עיין רמב"ם הלכות תלמוד תורה ו:יד "על 24 דברים מנדין את האדם... המעכב את הרבים לעשות מצוה" מאמר של הרב אבינר, בעצם הוא מכשול לאלו שרוצים לקיים מצוות הקשורות למקדש. ועיין עוד בהלכות דעות ו:ח, .."אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמין חטאו ומחרפין אותו בפניו ומבזין ומקללין עד שיחזור למוטב… בעניין כל כך חמור שהוא דחיית מעל 200 מצוות בתורה ויש חלול השם עצום וגם לרב אבינר לא חולקים כבוד.
3) ציטוט: הכותל מערבי, לבד מהיותו חומת הר הבית , גם התקדש על ידי תפילותיהם של ישראל, מסירות נפשם של ישראל וגעגועיהם הטהורים של ישראל כך שהוא בית כנסת הכי מקודש של עם ישראל.
תגובה: כמו שהסברתי ב-1 ו-2 שאין קדושה מיוחדת בחומת הר הבית. עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן קנא: ו, "מותר ליכנס בבית כנסת במקלו ובתרמילו ובאפונדתו…". לפי הרב אבינר, שהכותל היא בית כנסת, מותר ללכת במקלו ובתרמילו וכו…  אבל הר הבית ההלכה היא שונה לגמרי עין רמב"ם הלכות בית הבחירה ז:א,  ואי זו היא יראתו לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו או באפונדתו או באבק שעל רגליו... אסור להשוות את הכותל להר הבית.
הלכות בית כנסת מופיעות באורח חיים. לא מופיע באף הלכה שיש "בית כנסת הכי מקודש של עם ישראל" ולא נראה שיש נפקא מינא הלכתית. הרב אבינר חייב להסביר מאיפה יש לו מושג כזה.
4)ציטוט: שכינה לא זזה מהכותל מערבי, לא נאמר על כותל בית המקדש, אלא על הכותל שלנו, כפי שהוכיחו חכמי ישראל. דיון הסטורי – לאומי – פולמסי - מאבקי לא צריך להידחף לדון בעניינים של הלכה ואמונה, אלא לעמוד בענווה במקומו, שאם לא כן, אז גם ערכו המיוחד יאבד.
תגובה: לצערי הרב אבינר טועה ובגדול.  המאמר "לא זזה השכינה מכותל מערבי…" מופיע בהרבה מקומות במדרש. עיין במדבר רבה יא:יב, שיר השירים רבה ב:ד, ילקוט שמעוני מלכים א רמז קצ"ה  וכו...כמעט בכל מקום כתוב "לא זזה השכינה מכותל מערבי של בית המקדש". לא מצינו באף מקום שהכותל הזה מתייחס לכותל המערבי של הר הבית. עיין ילקוט שמעוני מלכים קצה  "אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש שנאמר הנא זה עומד אחר כותלנו"  השמוש במלה כותל הוא רק מתכוון לדבר אחד, הכותל של בית המקדש.  עיין מדרש תהילים יא:ד "אמר רב פדת בין שחרב בית המקדש בין שלא חרב אין השכינה זזה מתוכו שנאמר….  ברור שהמלה זזה משמעו שלא זזה ממקומו אלא נשארה במקומה המיועד לה. השכינה נשארת במקומה בקודש הקדשים ולא זזה בכלל. וכן עיין תענית כג. שלחו לחוני המעגל: "התפלל וירדו גשמים". התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה (מעגל) ועמד בתוכה ….נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך... ברור שהבטוי "לא זזה" אומרת שהדבר נשאר במקומו.
לפי הרב אבינר ולפי מסכת כלים א:ו:ז,ח,  השכינה היתה חייבת לקפוץ שמונה קדושות כדי להגיע לכותל המערבי. לא רק שזה לא סביר אלא ככה לא משמע מדברי חז"ל. הרב אבינר אמר" כפי שהוכיחו חכמי ישראל" איפה הוכיחו? אני הוכחתי בדיוק להיפך למה שאמר. עוד פעם – הוא לא הביא שום מקור.
את המשפט השני אני חייב להודות שלא הבנתי שום מילה ולא הבנתי למה מתכוון. אם מישהו יכול לברר אודה.
5) ציטוט: הר הבית מעולם לא היה מקום תפילה או מקום טקסים דתיים שונים ואסור היה להיכנס בו למטרה אחרת מאשר עבודת המקדש או בניין המקדש. ומרן הרב קוק ראה בעיני רוחו, כמובא בשו"ת מלכי בקודש, חזון גדול של בית כנסת משותף לאומה כולה סמוך להר הבית בכותל מערבי.  
תגובה: לא רק שהבית המקדש היה מקום תפילה אלא הרבה יותר מזה.  האם נעלם מהרב אבינר משנה מפורשת במדות ב:ב,  "מה לך שמקיף שמאל שאני אבל  השוכן בבית הזה ינחמך שאני מנודה…." רואים שאבל נכנס לבית המקדש כדי לקבל נחמה.  וכן עיין מסכת שמחות פרק ו שיש בה רשימה מליאה של אנשים שעלו להר הבית להתפלל לדברים מסויימים"   מי שיש חולה בביתו, מי שאבד אבידה … שמתחילה לא בנאו שלמה אלא על תנאי שכל מי שיש לו צרה יבא ויתפלל עליה" וכן עיין ירושלמי מעשר שני ה:ב , איך שהיו אנשים שעלו להר הבית כדי לקבל השבת בבית המקדש. לומדים מחנה כל מיני הלכות תפילה בזמן שהתפללה במשכן שילה.  עיין ברכות לא. " אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה"  . ברור שהר הבית היה היעד של עם ישראל שרצו להתפלל ולהיות קרובים להשם.
גם בזמן שמחה היו "טקסים דתיים" כמו שמחת בית השואבה שלא לא היה מצווה כשלעצמה אלא באה משום ניסוך המים. עיין משנה סוכה ה:ד "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות…" הריקוד הזה אינו שייך לאף עבודה אלא היה טקס שעל ידו אנשים קבלו  מדרגה של שמחה כמו שכתוה במשנה סוכה ה:א "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
מה שכתב על רב קוק לא מעלה ולא מוריד. אין פה דברי פסק ואין קשר להר הבית. אין בדברי רב קוק שום נטיה שהכותל הוא דומה להר הבית (חלילה).
6) ציטוט:  הלכות הנוגעות להר הבית אינן שייכות לפסיקה של רב פלוני או אלמוני אלא לרבנות הראשית לישראל הכלל ישראלית, והכרעתה שאין להיכנס אינה חוות דעת בעלמא שכל אחד רשאי לדחותה, אלא החלטה סופית של השופט אשר יהיה בימים ההם.
תגובה: קודם כל לא היה אף פעם דיון על ידי הרבנות הראשית לגבי הר הבית (עין קול מהיכל שפעמים רבות הרב ישראל אריאל שליט"א ניסה ליזום דיון אבל ללא הצלחה). סתם להגיד שהדבר אסור בלי מקורות ובלי מראה מקומות אינו שוה כלום. שנית, אין עצמאות כלשהי לרבנים הראשיים לפסוק בעניין הר הבית. הרי הם מוגבלים על ידי הממשלה לא להתיר העלייה להר הבית. הלא הם רבני מטעם שדוקא אסור לסמוך עליהם. הלא כתוב בתורה "לא תגורו מפני איש"? לכן להגיד שהם השופטים אינו הולם את האמת.  יותר מזה, רוב האנשים שהצביעו לרבנים הראשיים, הם חילונים בורים ועם הארצים. הם לא נבחרו על ידי תלמידי חכמים ולא "נקבו בשמות". לכן להגיד שאפילו מישהו שגדול ממנו בתורה ובחכמה אינו יכול לחלוק עליהם איננו נכון.
הרבנים הראשיים אינם בית דין אלא יחידים.  עיין רמב"ם הלכות סנהדרין ב:י,יא, "שנים שדנו אין דיניהם דין… והלכה יא, "אחד שהיה מומחה לרבים או שנטל רשות מבית דין הרי זה מותר לו לדון יחידי אבל אינו חשוב בית דין. ואע"פ שהוא מותר מצות חכמים הוא שמושיב עמו אחרים שהרי אמרו אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד.  " ממה נפשך הרבנים הראשיים אינם בית דין ופשוט וברור שאפשר לחלוק עליהם.  
שנית, ההלכות ששייכות להר הבית, הם ההלכות שנכתבו על ידי הרמב"ם בספר עבודה. האם הרב אבינר מתכוון לפסול את ההלכות של הרמב"ם ובמקומו לאמץ ה"פסקים" של אינם מומחים?
מאיפה הרב אבינר למד שרב ראשי שנמנה על ידי הכנסת נחשב כשופט? גם זה אינו מופיע בחז"ל.
הרמב"ם בהקדמה שלו בקודשים, אומר שלגבי ידע ההלכות, "הושוו בהם החכם הגדול והסכל בהמון" , זאת אומרת שיש חור גדול אצל אפילו תלמידי חכמים בענייני קודשים. לכן חשוב לפני שמישהו רוצה לפסוק בהלכות אלו שהוא קודם ישקיע זמנו בניתוח ההלכות. לא מצאנו שום מאמר הלכתי על הר הבית מהרבנים הראשיים ואפילו לא איזכור.  
7) ציטוט: מקום המקדש והר הבית אינו עניין של כיבוש לאומי, נוכחות והתיישבות, ככל שאר חלקי ארץ ישראל, אלא כשמו, המקום של המקדש וההר של הבית, וכל עניינו הוא קודש עליון של השראת השכינה.
תגובה: לפי זה, כנראה החשמונאים עשו טעות ואולי הרב אבינר יפסוק שכדאי לא לחגוג את חנוכה. על איזה מקור סמך הרב אבינר שיש הבדל בין הר הבית לשאר ארץ ישראל כשמדברים על כבוש. האם מפני שהוא יותר קדוש יש פחות סיבה לכובשו? "בשביל שאני זכר הפסדתי" (בבא בתרא קלט:). ההגיון אומר הפוך.
עיין ספרי דברים יא:כד,  "סמוך לפלטרין שלך לא הורשת , האיך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובא" משמע שהשם כעס על דוד שהתעלם מכיבוש הר הבית. בזמן דוד רק היתה רק משפחת אחת ששלטה בהר הבית - ארונה היבוסי שהיה גר תושב (עבודה זרה כד:) ואף על פי כן השם כעס על דוד. על אחת כמה וכמה כשמליון אויבי ישראל שאין להם דין גר תושב (לא קבלו שבע מצוות בני נח) שולטים על ההר יש חיוב לכבוש מקום השראת השכינה. לא בחינם בכו רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע כשראו שועלים הולכים בהר הבית במכות כד:. אם הוא "קודש עליון של השראת השכינה" למה בכו? אלא כל זמן שאין הר הבית בשליטתנו ואין מקדש בנוי במקומו יש מקום לבכות.  
8) ציטוט: הכותל המערבי הוא הפרוזדור ובית המקדש הוא הטרקלין, ואין דרך להגיע לטרקלין אלא דרך הפרוזדור, ומיליוני האורות שבטרקלין מאירים בפרוזדור.
תגובה: אין שום מקור לדברים התמוהים האלו.  יש ציטוט שונה לגמרי בחז"ל "רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין" (אבות פ"ד כא) לא מזכיר את הכותל או את הר הבית.
השאלות שכל אחד מחויב לשאול את עצמו:
1)     מדוע הרב אבינר רוצה כל כך לשלול 200 מצוות בתורה שאפשר לקיימם רק בהר הבית. מי נתן לו רשות?
2)     האם יש פה אג'נדה מסויימת נגד הר הבית שנובעת משיקולים פוליטיים. האם זה יוזמת השב"כ? האם הרב אבינר משתף פעולה בדומה בזמן גירוש גוש מקטיף?
3)     איך אפשר שרב ידוע בישראל כותב שקרים וסילוף דברי חז"ל בלי בושה, ויוצר מזה דת חדש שמכבדת את הכותל במקום את הר הבית?
4)     מדוע לא שומעים דבר ולא חצי דבר מרבנים אחרים? האם הם עסוקים בגנוי תג מחיר?
אני קורה לרב אבינר לעשות תשובה, פשוטו כמשמעו. עיין רמב"ם הלכות תשובה ז:ו  "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך. ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה'. ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב. כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים.
התשובה תקרב את הרחוקים מהר הבית, שנשארים מחוץ למחנה לויה.

יהי רצון שיבנה (בית המקדש) במהרה בימנו, אמן  (תמיד ז:ג ושמונה עשרה ג פעמים ביום).

אבא הורביץ

יום שלישי, 20 במאי 2014

הכותל או הר הבית? / תגובה לרב אבינר

לקראת יום ירושלים התפרסמו דברים של הרב אבינר בשבח קטע קטן של הקיר המערבי של הר הבית, הקרוי בפי כל "הכותל המערבי" ובגנות פעילות למען הר הבית. לא נחה דעת הכותב עד שהשווה בין הכותל לבין המקדש.

מכיון שהדברים חסרים כל אסמכתא ומלאים סתירות פנימיות בינם לבין עצמם ובינם לבין דברים אחרים של הכותב, נחלקו פעילי המקדש באופן התגובה. היו שרצו להגיב לדברים, כדי למנוע מכשול מהרבים, והיו שטענו שהדברים לא ראויים לתגובה וכי הדברים כפי שהם עשויים להביא תועלת גדולה ולשכנע עוד יהודים לעלות בטהרה להר הבית.

הרב הלל בן שלמה, הנמנה על הקבוצה הראשונה, החליט להגיב לדברים ולהלן תגובתו:

 


הכותל או הר הבית?
הרב הלל בן שלמה
לתוקף קדושת הכותל המערבי/ הרב שלמה אבינר
תמונת מסך מאתר ערוץ מאיר
   ארבעים ושבע שנה עברו מאז הקריאה הנרגשת "הר הבית בידינו". ארבעים ושבע שנה, בהם הר הבית הפך למקום בו מתקיימות התפרעויות ערביות באופן תדיר, ואילו היהודים מודרים ממנו, וכניסתם למקום מתאפשרת רק בזמנים קצרים, תוך שמירה אלימה על ההקפדה הגדולה שהם לא יוכלו להתנהג באופן יהודי במקום. כל אשר לב יהודי פועם בקרבו אינו יכול שלא להתקומם לנוכח המציאות הזו.
   בשנים האחרונות, יותר ויותר רבנים מעוררים על חשיבות העלייה להר הבית, הן מהבחינה הלאומית, על מנת לחזק את שלטון ישראל במקום, ואף על מנת לקרב את הגאולה, כהכנה לחידוש העבודה ובניין המקדש, והן מהבחינה האישית, על מנת לזכות להיטהר ולהתקרב לה', בכך שנכנסים למקום המוגדר במשנה כמקום קדוש, הדורש הכנה הכוללת טבילה במקווה לפני הכניסה.
   קריאות אלו של הרבנים נדרשות, לאור קריאות אחרות של רבנים חשובים, שפורסמו אחרי הכיבוש הראשוני של המקום, אשר ראו את הכניסה למקום כאיסור, בגלל ספקות בנוגע למקום המקדש האסור בכניסה לטמאי מתים. רבנים אלו ראו את הר הבית כמקום קדוש וחשוב, והרגישו שטרם הגיע הזמן, בגלל ידע חסר או בגלל חששות אחרים – דברים שרבנים רבים כיום סבורים שישנם (ואף אז דברי הרבנים הללו לא היו מוסכמים). טעמם של הרבנים האוסרים נבע מתוך קדושת המקום וחשיבותו, כמפורש בכרוז שפורסם על ידם, ולא חס ושלום מתוך זלזול בו.
   אמנם, נראה שבמהלך השנים, התפתחה מעין אידיאליזציה של הריחוק מהר הבית, על ידי קבוצה מסוימת. נושא הדגל של האידיאולוגיה החדשה, הוא הרב שלמה אבינר שליט"א, ראש ישיבת עטרת כהנים, ישיבה שנועדה לעורר כהנים ללמוד ולהתכונן לעבודת המקדש – אלא שבמהלך השנים הרב אבינר הכריז, כי בעיניו הרבה יותר חשוב ללמוד מסכתות הנקראות 'ישיבתיות' כבבא קמא ועוד. הרב אבינר חיבר ספרים תורניים רבים, וביניהם ספר המוקדש כולו לנושא העלייה להר הבית "שלהבתיה" (ובמהדורה מאוחרת יותר "למקדשך תוב").  
   רעיון חדש מלמד אותנו הרב אבינר בהרחבה: "הריחוק המקרב". ככל שתתרחק – כך תהיה יותר קרוב. כשם שאינך מזכיר את שם ה' כל הזמן, מתוך הערכה וכבוד אליו, כך גם אינך עולה להר הבית כל הזמן, מתוך החיבה אליו. אולם הרב אבינר אינו אומר שיש לעלות לפעמים להר. הוא טוען שיש להתרחק כמה שיותר, על מנת להתקרב אליו. לפי סברתו, מתוך חיבה לשם ה', לא אלמד יותר תורה, לא אקרא יותר פסוקים וגם לא אברך יותר ברכות, על מנת להיות קרוב לה' כמה שיותר. כמובן, שסברה זו גם אינה עומדת במציאות. לא ייתכן שאדם יאמר שהוא אוהב את אשתו ועל כן הוא מתרחק ממנה ומשאיר אותה לנפשה עגונה. כל זה, על מנת לחוש אליה קרבה גדולה...
   והנה, מתגלים גם תוצאות הריחוק המקרב הזה. האומנם האהבה אל ההר כל כך גדלה עם השנים? לפחות לגבי הרב אבינר עצמו, מסתבר שלא. לדעתו של הרב אבינר, במאמר שפורסם בעלון "באהבה ובאמונה" בשבת האחרונה "אין להעליב את הכותל ולומר שהוא פחות מהר הבית. הכותל בדורו כמקדש בדורו". אם הכותל המערבי יותר חשוב בעיניו, אולי נצפה לקריאה מצידו עתה להתרחק גם מהכותל. אולם בהמשך דבריו, יש לרב אבינר טענות על היחס של חשיבות להר הבית: "הר הבית מעולם לא היה מקום תפילה...". לפי סברתו שלו, אולי הגיע הזמן לקרוא לעלייה להר הבית, שהרי הר הבית כעת בעיניו הוא מקום פחות בחשיבותו.
   ההבנה של הציבור כאילו הכותל המערבי הוא מקום מקודש ביותר, היא הבנה שנשמעת פעמים רבות מפי אנשים חילוניים, שאינם מכירים את התורה. לשמוע דברים כאלו מפי רב בישראל, מהווים תדהמה לכל בן תורה. כל אדם מישראל מזכיר בכל בוקר את שאיפותיהם של ישראל מאז יציאת מצרים להר הבית ולבית המקדש: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך... מקדש ה' כוננו ידיך". התפילה בהר הבית, שחשיבותה היתה ידועה כבר מזמן האבות, אברהם יצחק ויעקב שהתפללו דווקא שם (גמרא בפסחים פח,א), היא משאת נפשם של כל ישראל בכל הדורות, לקיום הנבואה העתידה "והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי". תיאורי תפילה בהר הבית מופיעים באין ספור מקורות בדברי חז"ל (ראה לדוגמא במשנה בתענית פרק ב לגבי פרטים שונים בתפילה: "לא היו נוהגים כן אלא בהר הבית ובשער המזרח").
   רחבת הכותל המערבי המוכרת לנו כיום, אינה אלא פרי הרחבה של הסמטה הצרה שהיתה במקום עד מלחמת ששת הימים. את התפילות הקבועות במקום בכל יום, ייסד הרב הלל משה מעשיל גלבשטיין שעלה לארץ בשנת תרכ"ט. בתקופת חז"ל והראשונים, אין אנו מוצאים כל רמז לתפילות ליד הכותל המערבי. אזכור ראשון בספרות השו"ת, מופיע בדברי הרדב"ז (חלק ב סימן תרמח), המבאר שאין קדושה לכותל הנמצא לפנינו, ומה שחז"ל אמרו במדרש "לא זזה שכינה מכותל מערבי", משמעותו בדומה למושג "שכינה במערב", שישנה חשיבות לצד המערבי, אך לא בהכרח לכותל מסוים, ובוודאי שלא הכותל של הר הבית.
   על פניו נראה, כי דברי הרב אבינר באים להצדיק את המציאות הנוראית, של מניעת תפילה מהיהודים הנכנסים למקום. לאור הדברים הללו, יש לדחות את היתלותו ברבנות הראשית, באומרו שפסיקתם מהווה הכרעת השופט אשר יהיה בימיך, ואינה חוות דעת הניתנת לערעור. זאת, לאור דברים שנתפרסמו לאחרונה בשם הרב הראשי הרב דוד לאו, האומר כי אין הוא מתנגד להתקנת תקנות לתפילה בהר הבית, על ידי מי שעולה להר הבית על פי רבותיו. כלומר: הרב הראשי אינו שולל פסיקות אחרות.
   יש לציין, כי למיטב ידיעתי, מעולם לא עלה על הדעת של אף רב בישראל, לאפשר להיכנס להר הבית – ולמנוע את התפילה מהנכנסים, כפי שנוהגת כיום משטרת ישראל, בהביטה אל שפתי היהודים הנכנסים. וכך כותב רבי אברהם ברבי חייא, אשר חי בתקופת הצלבנים (שכבשו את ירושלים והרגו את היהודים שם בשנת ד'תתנ"ט - 1099), המקונן על המצב בירושלים לאור אכזריות הכובשים, בהשוואה לתקופות הקודמות בספרו "מגילת המגלה" (עמוד 99): "ובתחילה כשהחריבוהו הרומיים לא היו מונעים את ישראל מלבוא אליו ולהתפלל בתוכו. וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו לישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפלה ומדרש, והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו, ומעמידים תפילתן כנגד תמידין ומוספין. ועל המנהג נהגו כל ימי מלכות ישמעאל עד שפשטה על הבית בעת הזאת מלכות אדום הרשעה...". אנו מקוים מאוד שאין מי שרוצה שמדינת ישראל תנהג כלפי היהודים בהר הבית, באופן יותר גרוע מאשר נהגו כלפיהם הרומאים או הישמעאלים.     

ראו גם:

יום ראשון, 6 באפריל 2014

פרובוקטורים יהודים מתפללים ברחבת אל-בוראק למרות מחאות המוסלמים

בשנת תשכ"ז, זכינו בחסדי ה' לחזור למקום אליו היו עינינו נשואות מאז החורבן. מרוב הלם, בלבול ושפיפות קומה, חברו יחד ראשי המדינה ובראשם משה דיין ובכירי הרבנים וביצעו את הפשע ההיסטורי הגדול מאז החורבן - הם מסרו את מפתחות הר הבית לידי צוררי ישראל.

מאז הולכת החוצפה הערבית וגוברת ומנגד הולכת קומת מנהיגנו ושפלה. רבנו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש בפירושו לפרשת מסעי אומר על הפסוק: "והיה אשר תותירו מהם לשכים בעינכם ולצנינם בצדיכם...", שכעונש על כך שהשארנו גויים בארצנו וויתרנו להם על חלקים ממנה, הם יקומו וינסו לגרשנו גם מהחלקים אותם אנחנו מחזיקים בידנו. כך בכל ארץ ישראל וכך כמובן בהר הבית.

עד לפני כמה שנים כינו הערבים את שטח הר הבית בשם "חראם א-שאריף" ואת המבנה בדרום הר הבית, הנמצא מחוץ לשטח הר הבית המקודש, הם כינו בשם: "מסגד אל-אקצה". הר הבית היה מוזנח ועזוב וההתענינות המוסלמית בו היתה קטנה.

בשנים האחרונות הם מכנים את כל שטח הר הבית בשם "מסגד אל-אקצה הקדוש". כן! מדובר באותו שטח בו הם היו עורכים פיקניקים משפחתיים עד השנים האחרונות ובו עד היו הם משחקים כדורגל. אם לא די בכך, גם "רחבת אלבוראק" (הכותל המערבי, בלשוננו) מתווספת אט, אט לשטח "אל-אקצה" וכבר היום הם דורשים לאסור תפילה יהודית במקום.

יש להעריך שלא ירחק היום בו נאלץ להחליט אם הגיע הזמן לשנות את המצב בהר הבית מהקצה אל הקצה או שמא ברצוננו להפוך את רחבת הכותל המערבי לזירת קרב כמו הר הבית. אולי יהיו רבנים שיצטרפו לדרישות הנאורות לחדול מהפרובוקציות של קיצונים יהודים המתפללים ברחבת הכותל על אפם וחמתם של שכנינו היקרים (והעצבניים).

אם דברי נשמעים מופרכים ומוגזמים, אנא קיראו את הכתבה הבאה שהבאתי במלואה מאתר "מבט לתקשורת פלסטינית", בה מובאים דבריהם המחוצפים של ראשי הדת המוסלמיים. השוו את דבריהם לדברי הרפיסות של רבנינו ואוזלת היד שלנו ושל ממשלתנו ועשו את החשבון לבד.

 

מנהיגים דתיים ברש"פ:
אסור ליהודים להתפלל בכותל המערבי
 
הרש"פ טוענת שהכותל המערבי הוא חלק ממסגד אל-אקצא ולכן הוא מחוץ לתחום ליהודים
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
 
השר לענייני דת ברש"פ, מחמוד אל-הבאש והשופט השרעי העליון לשעבר של הרש"פ, הכריזו לאחרונה שהאמונה האסלאמית ועמדתה הפוליטית של הרש"פ היא שליהודים אסור להתפלל בכותל המערבי. מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" תיעד שהרש"פ אינה מכירה בהיסטוריה של ישראל ובזכויותיה בירושלים, אך אמירות אלו של המנהיגים הדתיים החשובים מרחיקות לכת עוד יותר.

הרש"פ טוענת שהאזור סביב מסגד אל-אקצא, הנחשב לקדוש עבור המוסלמים, כולל לא רק את המסגד עצמו אלא נפרש על כל הר הבית וכולל את הכותל המערבי.

השר לענייני דת ברש"פ מחמוד אל-הבאש:


"ירושלים היא פיקדון של הדת ופיקדון של ההיסטוריה בידי המוסלמים כולם, בידי האומה הזו.... כותל אל-בוראק (כלומר, הכותל המערבי) הינו חלק אותנטי של מסגד אל-אקצא המבורך בלבד." [הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 06/12/2013]

השייח' תייסיר תמימי, השופט השרעי העליון לשעבר של הרש"פ:

"מסגד אל-אקצא כולל את כל רחבותיו, יסודותיו, שמיו, שעריו, כיפותיו, חומותיו, וספציפית את החומה המערבית (כותל אל-בוראק) [סוגריים במקור], שהרי היא חלק ממנו..." [אל-חיאת אל-ג'דידה, 17/02/2014]
 
בהתאם לכך, שני המנהיגים הדתיים הכריזו, שבשם האסלאם, נאסר על היהודים להתפלל במקום.

השייח' תייסיר תמימי, השופט השרעי העליון לשעבר של הרש"פ:


"אללה קבע כי מסגד אל-אקצא המבורך הוא אסלאמי ושייך רק למוסלמים... הוא חלק מאמונתם של מיליארד וחצי מוסלמים, ואין ליהודים שום זכות עליו. אף גורם שהוא, לא משנה כמה כוח ותמיכה בינלאומית יש לו, אינו יכול לשנות את העובדה המבוססת הזאת על ידי מתן זכות כלשהי ליהודים עליו, או זכות להתפלל בחלק כלשהו ממנו. מסגד אל-אקצא כולל את כל רחבותיו... וספציפית את החומה המערבית." [אל-חיאת אל-ג'דידה, 17/02/2014]
 
השר לענייני דת הבהיר לאחרונה כי הוא מחזיק באותה דעה קיצונית. עמדתו הדתית, כפי שנמסרה מפיו בחודש דצמבר בעניין עמדת הרש''פ לגבי תפילת יהודים בכותל המערבי, הייתה דו משמעית. הוא התחיל את דבריו בביטוי ההשקפה הרדיקאלית של הרש"פ, לפיה "ירושלים היא פיקדון של הדת ופיקדון של ההיסטוריה בידי המוסלמים כולם," והכותל המערבי "הינו חלק אותנטי של מסגד אל-אקצא המבורך בלבד... הוא זכות שלנו, הוא זכות קבועה שלנו." אך לאחר מכן הוא מיתן את דבריו: "...מבלי לפגוע בזכויות האחרים. חירות הפולחן בירושלים שלנו מובטחת לכולם." לאחר מכן הוא אמר: "איננו מתווכחים עם דת של אף אחד. עם זאת יש לנו זכויות, עקרונות ועמדות, שלא ייתכן שישתנו." [הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 06/12/2013]

דבריו העמומים של השר אל-הבאש בדרשתו בחודש דצמבר הובהרו בחודש שעבר כאשר דיבר מפורשות על האיסור:

"מסגד אל-אקצא יישאר, על סמך החלטה אלוהית, מסגד אסלאמי, והוא לא יהיה משותף לאף אחד, לא יהפוך להפקר ולא יתפלל בו אף אחד פרט לבני האסלאם."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 28/02/2014]

בשבוע שעבר המופתי מוחמד חוסיין, הסמכות הדתית העליונה של הרש"פ, "הדגיש את פסקי ההלכה הקודמים שלנו" בתגובה למה שכינה "ניסיון [של ישראל] להניח יד על מסגד אל-אקצא המבורך... בנוסף לאיום להרוס את מסגד אל-אקצא כדי להקים על חורבותיו את בית המקדש המדומה." הוא שב והדגיש שרק למוסלמים יש זכות על מסגד אל-אקצא וסביבתו:

"רחבות מסגד אל-אקצא, חומותיו, מבניו, חצרותיו, כיפותיו, הסטווים שלו, ספסלי האבן שלו, מה שמתחת למסגד אל-אקצא ומה שמעליו הם הקדש אסלאמי עד ליום הדין, והם זכותם הבלעדית של המוסלמים, שאיש אינו מתחלק איתם בה."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 26/03/2014]

העמדה הדתית לפיה ירושלים צריכה להיות מוסלמית בלבד, מהווה גם בסיס לדרישה פוליטית של הרש"פ. "מבט לתקשורת פלסטינית" דיווח על הצהרתו של מחמוד עבאס, שאמר שלקיחת ירושלים מישראל הינה חובה אסלאמית מהדרגה הגבוהה ביותר, "פַרְד עַיְן" - מצווה אסלאמית אישית המוטלת על כל מוסלמי:

"אני אומר למנהיגי האומה הערבית שלנו ולעמיה: ירושלים וסביבותיה הן פיקדון שאללה העניק לנו. הצלת [ירושלים] מפני מפלצת ההתנחלות, ומפני סכנת הייהוד והפקעת [האדמות] הינה מצווה [אסלאמית] אישית [ערבית: פַרְד עַיְן] שמוטלת על כולנו."
[אל-ג'זירה, 27/03/2010]

לחץ  כאן לצפייה

לאחרונה, אמר עבאס כי ההיסטוריה היהודית בישראל בירושלים הינה "סיפורי מעשיות ואשליות."

מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" פרסם מאמר שבו סקר את מדיניות הרש"פ המסרבת להכיר בישראל
כמדינה יהודית.

להלן אמירות נוספות וקטעים ארוכים יותר מתוך דברי המנהיגים הדתיים של הרש"פ:

תייסיר תמימי, השופט השרעי העליון לשעבר של הרש"פ:

"אללה יתפאר ויתהלל קבע כי מסגד אל-אקצא המבורך הוא אסלאמי ושייך רק למוסלמים... הוא חלק מאמונתם של מיליארד וחצי מוסלמים, ואין ליהודים שום זכות עליו. אף גורם שהוא, לא משנה כמה כוח ותמיכה בינלאומית יש לו, אינו יכול לשנות את העובדה המבוססת הזאת על ידי מתן זכות כלשהי ליהודים עליו, או זכות להתפלל בחלק כלשהו ממנו. מסגד אל-אקצא כולל את כל רחבותיו, יסודותיו, שמיו, שעריו, כיפותיו, חומותיו, וספציפית את החומה המערבית (כותל אל-בוראק) [סוגריים במקור], שהרי היא חלק ממנו... אנו זוכרים בגאווה רבה את עמדתו של הנשיא השהיד יאסר ערפאת זכרונו לברכה... שסירב להעניק ליהודים זכות כלשהי על מסגד אל-אקצא המבורך."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 17/02/2014]

השייח' תייסיר תמימי הוא השופט השרעי העליון לשעבר של הרש"פ ומכהן כעת כראש המועצה האסלאמית העליונה בירושלים.

השר לענייני דת ברש"פ, מחמוד אל-הבאש אמר:

"מסגד אל-אקצא יישאר, על סמך החלטה אלוהית, מסגד אסלאמי, וכי הוא לא יהיה משותף לאף אחד, לא יהפוך להפקר ולא יתפלל בו אף אחד פרט לבני האסלאם."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 28/02/2014]

המופתי של ירושלים והשטחים הפלסטיניים, שייח' מחמד חוסיין:
"לאור התגברות מתקפת הכיבוש על העיר ירושלים, מתוך ניסיון לייהד אותה לחלוטין, לטשטש את מאפייניה האסלאמיים, [ו]להניח יד על מסגד אל-אקצא המבורך... בנוסף לאיום להרוס את מסגד אל-אקצא כדי להקים על חורבותיו את בית המקדש המדומה - חס וחלילה - אנו מבקשים להדגיש את פסקי ההלכה הקודמים שלנו בעניין...:

א. רחבות מסגד אל-אקצא, חומותיו, מבניו, חצרותיו, כיפותיו, הסטווים שלו, ספסלי האבן שלו, מה שמתחת למסגד אל-אקצא ומה שמעליו הם הקדש אסלאמי עד ליום הדין, והם זכותם הבלעדית של המוסלמים, שאיש אינו מתחלק איתם בה."
[מסוכנות הידיעות הפלסטינית "ופא",
אל-חיאת אל-ג'דידה, 26/03/2014]

השר לענייני דת ברש"פ מחמוד אל-הבאש:
"ירושלים היא פיקדון של הדת ופיקדון של ההיסטוריה בידי המוסלמים כולם, בידי האומה הזו. אנו יורשי מוחמד, עליו השלום. אנו אלו שירשו את ירושלים, בכיבושה באמצעות הרצון, בכיבוש הדתי של הנביא [מוחמד] עליו השלום, ואחר כך בכיבושה בפועל [ב-683] על בסיס 'חוזה עמר אבן אל-ח'טאב'. אנו יורשיה והיא שייכת לנו ולא לזולתנו. בקרו בירושלים. עלינו כפלסטינים, כערבים וכמוסלמים לבקר גם בכותל אל-בוראק (כלומר, הכותל המערבי). כותל אל-בוראק הינו חלק אותנטי של מסגד אל-אקצא המבורך בלבד... [הכותל] הוא זכות שלנו, הוא זכות קבועה שלנו. הוא חלק מ[מסגד] אל-אקצא שלנו, מבלי לחשוב על פגיעה כלשהי בזכויות האחרים. ומבלי לפגוע בזכויות האחרים. חירות הפולחן בירושלים שלנו מובטחת לכולם... איננו מתווכחים עם המסורת של אף אחד, ואיננו מתווכחים עם דת של אף אחד. עם זאת יש לנו זכויות, עקרונות ועמדות, שלא ייתכן שישתנו."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 06/12/2013]

יום שני, 24 בפברואר 2014

הצעה: הר הבית לנו! - הכותל להם!

התרסה ערבית ליד הכותל המערבי

לאחרונה הערבים מגלים התענינות גוברת בנעשה ברחבת הכותל המערבי.

בניגוד ליחס הנוקשה שמגלים השלטונות כלפי כל סממן דתי או לאומי יהודי, הם מתעלמים מסממני הסתה ברורים וברוטליים כנגד עם ישראל ומדינתו בהר הבית וגם מנוכחות ערבית מתריסה ליד הכותל המערבי.


לאור חשיבותו המשנית של הכותל המערבי לעם ישראל ביחס להר הבית עצמו ולאור ההתענינות של הערבים גם בכותל המערבי, נראה שנכון יהיה לערוך החלפות, לפחות לשלב ביניים. 


ערביות ליד הכותל המערבי

אין בהצעה זו משום מתן לגיטימציה לנוכחות זרה בירושלים, אולם כל עוד המדינה מסרבת לטפל בבעיה מהשורש, כדאי לשקול ברצינות הסדר ביניים, אשר במסגרתו אנחנו נעלה למעלה להר הבית והם ישארו למטה בכותל.

יום חמישי, 30 בינואר 2014

חוזרים להר: מספיק לדבר אל הקיר!

חברי תנועת הנוער "חוזרים להר" השתתפו היום בעצרת התפילה להצלת ארץ ישראל. הם חילקו למשתתפים כרוזים הקוראים לעזוב את הכותל, לעלות להר הבית ולשים סוף לחילול ה' במקום קודשו.


יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

עוזי דיין: מה יש לכם בקיר התמך החיצוני של הר הבית?

האלוף במיל' עוזי דיין התראיין במוצאי סוכות ב"נקודת מפגש" עם אהרון ויזנר וקרא לעזוב את הכותל ולעלות להר הבית.

מומלץ להאזין!


יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

תמונות: חלוקת אבנים בהר הבית לידוי על מתפללי הכותל

מצבור אבנים בהר הבית. הערבים אוספים וזורקים לכותל

ביום השני של ראש השנה השליכו ערבים אבנים מהר הבית על מתפללי הכותל המערבי.

 

ב"ה, האבנים לא פגעו באיש ולא הצליחו לפתוח אף ראש יהודי.

 
מצבור אבנים בהר הבית. הערבים אוספים וזורקים לכותל

לקראת יום כיפור, חשבנו שאולי כדאי לנו בכל זאת לפתוח את הראש באופן עצמאי ולנסות לשאול מה מרמזים לנו משמים. 

 

האם יש קשר בין מחיצת הברזל שהקמנו במו ידינו בינינו לבין אבינו שבשמים לבין ההשפלות החוזרות ונשנות?

 
מצבור אבנים בהר הבית. הערבים אוספים וזורקים לכותל

האם לא הגיע הזמן, שאלו שמונעים כניסה המונית של יהודים להר הבית (רמז: הכוונה לא לשלטונות), יעשו קצת חשבון נפש?

 

האם הם מעדיפים את התמונות המצמררות הללו בהר הבית על פני תמונות של המוני יהודים בטהרה בהר הבית?

 
כהן גדול ביום הכיפורים בקודש הקודשים.
מהמקום הזה בהר הבית ערבים זורקים אבנים על יהודים

איך הם חושבים להביא לשינוי, שיוביל למצב שביום הכיפורים יכנס כהן גדול לקודש הקודשים במקום ערבים מידי אבנים?

 

למה אף אחד מאלו שמנסים למנוע מיהודים לבנות את בית המקדש בטענה שבית המקדש ירד משמים, לא מאמין שקצבאות ילדים ותקציבים לישיבות ירדו גם הם משמים?

 

אולי אם נדאג קצת לכבוד שמים המחולל בגויים, משמים ידאגו גם לכבודנו המושפל?

יהודים בטהרה בהר הבית




יהודים בטהרה בהר הבית