כאשר התורה אוסרת לעלות להר סיני ולגעת בו היא מזהירה את בני ישראל שלאחר שישמעו קול שופר של יובל הם יהיו רשאים לעלות להר. השופר יהווה הסימן שהשכינה הסתלקה מהר סיני. כמו שכתוב: בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר (שמות יט,יג). רש"י ובעל הטורים מפרשים שזה לא סתם שופר מקרן איל אלא זהו השופר של אילו של יצחק אבינו שהיה בזמן העקידה בהר המוריה. " הוא שופר של איל, שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, ושופר של אילו של יצחק היה:" (רש"י שמות יט,יג).
בעל הטורים מדגיש שהשופר הגיע פיזית למעמד הר סיני: " ב' במסורה. הכא ואידך במשוך בקרן היובל שגם לשם נזדמן להם שופר מאילו של יצחק..." (בעל הטורים שמת יט,יג). זהו רמז ראשון המקשר את הר סיני לעקידת יצחק שהתרחשה בהר הבית.
בנוסף לכך בהמשך הפרק, רש"י מפרש שהקב"ה השכין את השכינה בראש ההר כמו מצעים של מיטה. רש"י התבסס על המכילתא (שמות יט,כ) שמשתמש במשל של כר בראש המיטה כדי לצייר את השכנת השכינה בראש ההר.
כמו שכתוב: וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה: (שמות יט,כ).
" יכול ירד עליו ממש, תלמוד לומר (שמות כ יט) כי מן השמים דברתי עמכם. מלמד שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר, כמצע על המטה, וירד כסא הכבוד עליהם:" (רש"י שמות יט,כ).
המיטה מזכירה את בית המקדש שהינו מקום של פריה ורביה וחיבור בין הקב"ה ובין ישראל.
כמו שמובא במדרש תנחומא:"... הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו (שם שיר השירים ג) מה ראה שלמה לעסוק במטה שהוא אומר הנה מטתו שלשלמה, אלא אינו עוסק אלא במלך שהשלום שלו, הנה מטתו זה בית המקדש ולמה נמשלה בית המקדש למטה, מה המטה אינה אלא לפריה ורביה, כך בית המקדש כל מה שהיה בתוכה היו פרין ורבין, ..." (מדרש תנחומא פרשת נשא סימן ט).
מעמד הר סיני וקבלת התורה מהווים מעין חתונה בין הקב"ה ובין ישראל. לכן הפסוקים המתארים את מתן תורה רומזים על קשר בין בני זוג שמתקיים במקום המיוחד להם שהוא מקום המקדש.
המשנה במסכת תענית אומרת את זה בצורה מפורשת: וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (שיר השירים ג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָהּ בְיָמֵינוּ. אָמֵן: (תענית פרק ד משנה ח).
מתן תורה הוא יום הנישאוין עם הקב"ה כביכול.
רמז נוסף נמצא בפירוש רבנו בחיי על התורה כאשר הוא משווה את קדושת הר סיני לקדושת הר הבית.
כמו שכתוב: " ולפי זה היו ד' מדרגות זו למעלה מזו וזו לפנים מזו, ואלו הם: תחתית ההר, וראש ההר, וענן, ועב הענן. ומצינו דוגמתם בבית המקדש: שער העזרה כנגד תחתית ההר; והעזרה עצמה כנגד ההר עצמו; וההיכל לפנים כנגד פנימיות הענן; בית קדשי קדשים שהוא לפנים מן ההיכל הוא כנגד עב הענן, הוא הערפל אשר שם האלקים. " (רבנו בחיי שמות יט, יז).
השכינה ירדה על הר סיני בארבע דרגות שונות כנגד בית המקדש: עזרת ישראל, עזרת הכהנים, ההיכל וקודש הקדשים.
לאחר כל הרמזים האלה מדרש תהילים שופך אור חדש על מהות הר סיני ואומר את הדברים בצורה מפורשת כאשר הר סיני הינו הר שנעקר מהר המוריה.
כמו שכתוב: " וסיני - מהיכן בא? אמר רבי יוסי: מהר המוריה נתלש, כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו. אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו - נאה לבניו לקבל עליו את התורה". (מדרש תהלים, הוצאת ר"ש באבער, סח, ט).
יוצא מכאן שהר סיני הינו חלק ממש מהר הבית שהועבר למדבר סיני לזמן מוגבל של מתן תורה.
למעשה מעמד הר סיני וקבלת התורה מהווים טעימה קטנה מבית המקדש בהר המוריה. הקב"ה הביא את חלק מהר הבית למדבר סיני כדי לפתות ולשמח את ישראל לקראת העתיד. כאשר הקב"ה רומז לעם ישראל שכל מה שקרה בהר סיני הוא רק הכנה לדבר האמיתי שהו בנין בית המקדש בהר הבית.
אולי אפשר לפרש בצורה חדשה את הפסוק וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט,יז) המתאר את העמדת הר סיני מעל ראשי בני ישראל כדי להכריח אותם לקבל את התורה. "ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע/א).
על פי מדרש תהילים נראה לומר שהר הבית עמד מעל ראשי בני ישראל לא מתוך איום אלא מתוך חזון עתידי של שמחה ואהבה כלפי עם ישראל.
גם האיום "שם תהא קבורתכם" ניתן לומר שהוא דבר חיובי. לאחר שבני ישראל הרגישו קצת מקדושת הר הבית הם היו מוכנים למות ולוותר על העולם הזה כדי להנות כבר עכשיו מזיו השכינה בעולמות העליונים.
נראה להוסיף שמאותה סיבה בנו את המשכן במדבר לאחר מתן תורה. הרי לא היה מתוכנן לבנות משכן זמני במדבר אלא בני ישראל היו צריכים להיכנס לארץ, לכבוש אותה ולבנות את בית המקדש בירושלים.
לאחר שבני ישראל טעמו קצת מקדושת הר המוריה כמו החלה שמופרשת מהעיסה, הם רצו לבנות מקדש במדבר והוא המשכן. כמו שלהר סיני היתה קדושה לזמן מוגבל גם למשכן השכינה לא שרתה לתמיד. לכן משכן שילה לא שמר על קדושתו לאחר חורבנו כמו הר סיני לאחר הסתלקות השכינה.
אנחנו זכינו לראות את מעמד הר סיני, זכינו לראות את בית המקדש הראשון והשני. טעמנו מכל סוגי הקדושות והנסים שהקב"ה עשה לנו במהלך הדורת.
למה אנחנו מחכים כדי לחדש את עבודת המקדש ולבנות בשמחה ובאהבה את בית ה'?
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ויעקב דון ולרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
