מסעב יוסף: לנו יש חופש דת בירושלים, ליהודים לא!

אל תשקרו || היהודים רוצים שלום, אתם לא

'יום אחד מסיכת ה-BDS תורד''.
מסעב חסן יוסף בניו יורק צילום: אריאל כהנא

אביו של מסעב חסן יוסף,"הנסיך הירוק", היה מראשי החמאס, הוא היה המודיע החשוב ביותר של השב"כ באינתיפאדה השנייה. בוועידה נגד ארגוני ה-BDS דיבר מסעב, בין היתר, על המצב בהר הבית והודיע שבניגוד לבכיינות המוסלמית, ממשלת ישראל מאפשרת בהר הבית חופש דת למוסלמים, אל לא ליהודים.

↓ מאת: אריאל כהנא, ניו יורק / nrg

בוועידה נגד תנועת החרם נשאו דברים גם פעילים פלסטינים, בהם "הנסיך הירוק", מסעב יוסף. בנאומו הגדיר את הארגון כאויב העם, וקרא להעצים את המאבק הפנים-פלסטיני נגדו. "הם שקרנים"

"הנסיך הירוק", מסעב חסן יוסף שהיה המודיע החשוב ביותר של השב"כ באינתיפאדה השנייה, קורא לקהילה הבינלאומית להפסיק לממן את ארגוני ה-BDS ומגדיר אותה כאויבת העם הפלסטיני. בוועידה נגד ה-BDS בבניין האו"ם בניו יורק האשים הלילה (ג')  יוסף את ההנהגה הפלסטינית כי היא מנצלת ילדים כי לקבל כספים, קרא להעצים את המאבק הפלסטיני נגד ה-BDS, ותמך בחיזוק ההתנחלויות. 

יוסף אמר כי "ההנהגה הפלסטינית, יאסר עראפת, אבו גי'האד ואבו מאזן, שלחה ילדים להיהרג מידי החיילים הישראלים כדי שתקבל עוד כסף. הם השתמשו בילדים ונשים כמגן אנושי. הם הרועים שאמורים היו לשמור על העדר אך שלקחו את הכבשים לשחיטה. אני הייתי הילד שזרק אבנים". 

ועידה נגד ה-BDS.
מפגן תמיכה בישראל בעצרת הכללית של האו''ם צילום: שחר עזרן

בכנס ראשון מסוגו שיזם שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, בשיתוף הקונגרס היהודי העולמי, ניתח יוסף את דרכי הפעולה של ה-BDS ואמר כי הארגון פועל באופן מתוחכם כדי להרחיק את ידידי ישראל ממנה. "הם עושים מניפולציה על ידידי ישראל, שהיא הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון. הם לא מצייגים את העם הפלסטיני". 

"אתם לובשים מסיכה ואתם שקרנים", האשים יוסף את ה-BDS. "יום אחד המסיכה שלכם תורד. אם הם באמת רוצים שלום הם יחשפו את ההיסטוריה האמיתית. אין בסיס להשוואה של ישראל לאפרטהייד של דרום אפריקה. למחבלים עם דם על הידיים הייתה זכות ללמוד באוניברסיטה ישראלית". אף נראה כי הוא התייחס בעקיפין לנושא הר הבית באמרו כי "בירושלים ממשלת ישראל נותנת למוסלמים לקיים את אמונתם ובה בעת לא נותנת ליהודים לעשות זאת". 

"ה-BDS הוא רק המשך למה שקורה הרבה שנים. למה מדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה מחרימות את ישראל? ה-BDS הוא מסיכה חדשה כדי לגרום לכולם לשנוא את ישראל, כדי להפוך דמוקרטיות אחרות נגד ישראל, והם מאוד טובים בזה. אחד הכלים הכי חשובים הוא להפסיק לתת להם כסף. במקום להעצים את ה-BDS נגד העם הפלסטיני תעצימו את הפרטים הפלסטינים נגדם. תנו להם הזדמנות". 

יוסף אף הפתיע כשהביע תמיכה בחיזוק ההתנחלויות. "ההתנחלויות הן קהילות נפלאות ליצירת הזדמנויות לפלסטינים לכלכלה, לחינוך, ולתעסוקה בימים כאלה. לא רק שה-BDS לא תומכים בעם הפלסטיני אלא שהם האויבים של העם הפלסטיני. ואני מדבר על ההנהגה הצבועה, 'המתונה', שאיננו יודעים מה טבעה האמיתי", אמר יוסף. 

פעיל זכויות האדם הפלסטיני, באסם עיד, תקף גם הוא את ההנהגה הפלסטינית ואמרה כי לא עשתה דבר לחיזוק הכלכלה הפלסטינית. "נניח שישראל תוחרם. מה יקרה אם ישראל תחרים בחזרה את הפלסטינים? האם גרמניה תאכיל ארבעה מיליון פלסטינים? האם האו"ם ידאג להם? ויש ארגון נורא יותר שנקרא 'הקול הישראלי לשלום'. ה-BDS משתמש בנו הפלסטינים כדי לפגוע בישראל. זו אחת הטרגדיות של העם הפלסטיני". 

פורסם במקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/783/233.html

כשהמדינה תשתנה, יהודה גליק יעלה להר

פרובוקציה מהלכת שיש להרחיקה? || יחס המדינה ליהודה גליק

יהודה גליק עם ד''ר רונן שובל מייסד ''אם תרצו''

יהודה גליק כבר איננו אדם פרטי שנאבק על זכויות האדם שלו, אלא סמל. הרחקתו מהר הבית היא עוד ביטוי להתקפלות הישראלית בעניין המקום הקדוש בעולם

מאת: ארנון סגל/ nrg

מעניין עוד כמה גלגולים משפטיים ואחרים נצטרך לעבור בשנים הקרובות סביב יהודה גליק. בשבע שנות היכרותי הקרובה עם גליק אני זוכר לפחות עשרים כאלו. יהודה זכה, יהודה זוכּה, יהודה ניצח, יהודה הפסיד. יהודה הורחק, יהודה יוחזר.

כעת הוא הפסיד. שופט בית המשפט המחוזי כרמי מוסק החליט היום לקבל את ערעור המשטרה ולחסל אפילו את כבשת הרש שאפשר לו בית משפט השלום לפני שבועות אחדים – לעלות להר הבית אחת לחודש, ללא טלפון נייד, ובנוכחות אדם נוסף אחד בלבד. מה הבעיה בטלפון נייד? שבעזרתו אפשר לצלם, והצילום בהר מרגיז את המוסלמים. מרגיז נורא. ובכן, לטעמו של השופט מוסק נוכחותו של גליק בהר עודנה מסוכנת. גם אחרי שנים רבות של הרחקה מלאה או הרחקה לסירוגין מההר. גם אחרי ההתנקשות בו. יהודה מסוכן.

בפעם האחרונה הורחק גליק מההר לפני קרוב לשנה, לאחר שהואשם שתקף שם אשה מוסלמית. בתחילה נקטה המשטרה בתאריך שבו גליק כלל לא עלה ההרה – כמועד שבו התרחשה כביכול התקיפה. משהתבררה הפאדיחה מיהרה לשנות את התאריך. כמה עדי שקר, ביניהם אנשי משטרה, התגייסו במטרה להלביש על גליק בכל מחיר תיק כדי להרחיק אותו מההר, וכך להקל על כאב הראש שנגרם להם בכל עליה שלו.

גליק מצדו גייס את היומנים המבצעיים של המשטרה עצמה שבה לא דווח כלל על תקיפה מצדו, את רשת הקשר המשטרתית שגם בה לא נשמע כל דיווח על תקיפה כביכול וכן את צילומי הוידאו שגורמים איסלמיים הקפידו לבצע בכל עלייה שלו. בכל אלו לא היה רמז למה שטענה המשטרה, אבל דבר לא הועיל. הדיון הבא בכתב האישום נגד גליק יתקיים בעוד חצי שנה, ועד תום ההליכים הוא מורחק מההר.

סכנה לשלום הקונספציה

המעניין הוא שבדיונים המשפטיים בעניין הרחקתו מהמתחם המקודש 'התקיפה' כמעט שאיננה מוזכרת בידי המשטרה, כאילו היא עצמה לא מאמינה שיהיתה כזו ורק מבקשת לנצל את כתב האישום כדי לנטרל את הגורם המטריד. בבית המשפט מוזכרת רק 'מסוכנות' ערפילית לשלום הציבור שגליק עלול כביכול ליצור בעלייתו להר. "מסוכנותו רק גברה בעקבות ההתנקשות", הביעה נציגת המשטרה את דעתה באחד מאינסוף הדיונים שהתקיימו בעניין. לא מעט עזות מצח וערלות לב דרושות כדי לטעון טענה כזו כלפי אדם שלא היה חסר הרבה שיהיה עכשיו בקבר.

היטיב לתאר את האבסורד שבעניין עורך דינו של גליק, יצחק בם. בדרכו הצינית האופיינית הוא כתב במסמך שהגיש למחוזי השבוע: "אכן, אם יעלה העורר להר הבית, יהיה הדבר לצנינים בעיני 'הציבור' שעל ההר. לא די בכך שלא הצליחו לרצוח את יהודה גליק, הוא גם חזר להר ודמותו הג'ינג'ית שבה וגורמת התקף התפרעות לנשים חסודות ששם אללה בפיהן... עצם קיומו הוא פרובוקציה אחת גדולה אליבא דמשטרת ישראל ואליבא דווקף המוסלמי".

ובכן, הסכנה שגליק יוצר איננה לשלום הציבור אלא לשלום הקונספציה. לטוב ולמוטב, יהודה גליק כבר איננו אדם פרטי הנאבק על זכויות האדם שלו. גליק הוא סמל, והרחקתו מהר הבית הפכה כבר לחלק מהסטטוס קוו. מותר להעריך שהרשויות במצבן הנוכחי כבר אינן מסוגלות גם אם היו רוצות בכך, לתת לגליק לעלות. עליה כזו תעמיד במצב התנגשות את הגורמים שבאמת שולטים בהר עם אלו שרוצים מאוד שנחשוב שהם השולטים. אירוע כזה יחשוף את כל הקלפים, חלילה וחס.

גאולה לא תבוא מבית המשפט

הסיפור של יהודה גליק והר הבית הוא עוד ביטוי אחד מני רבים להתקפלות הישראלית בכל עניין שמשיק למקום הקדוש בעולם. בחנו וראו את העניין, ותגלו שלא הייתה ולו נקודה אחת שבה עמדנו על שלנו שם: פרשת אי-בנייתו של גשר המוגרבים בשל התנגדות ירדנית, הגדלת מספר אנשי הוואקף, הפסקת סיורי חיילי צה"ל להר, עבודות המוסלמים בכיפת הסלע והאימפוטנציה הכללית בהתמודדות עם המוראביטון – ארגון חובבי דאעש בירושלים שאנשיו מציקים ליהודים העולים להר ברמה יומיומית. בשבוע האחרון הללו הביאו את המשטרה לגונן על ברזי המים בהר מפני 'גיורם' בידי יהודים שישתו מהם מים. חוסר האונים הממוסד המוכתב מלמעלה כלפי הגורמים האלימים באמת, מביא להוצאת כל העצבים של כחולי המדים על יהודים שאכלו תפוח בהר (ועל הדרך בירכו עליו, אבוי).

בינתיים גליק וחבריו לדרך צריכים עצבים חזקים. עוד פסק ועוד פסק, ורבים כבר מבינים שהטיעונים הביטחוניים בבית המשפט הם שם קוד לפחדנות נפוצה. שהמדיניות הישראלית ה'מורכבת' בהר היא פשוט למסור אותו כפי שהוא לאנשי ג'בהת א-נוסרה. הגאולה לא תבוא מבית המשפט וכנראה גם לא משאר הרשויות, אבל מן הון להון הציבור קולט היטב שהדרך למדינה עברית עוברת דרך עלייה חופשית.

בית המשפט קבע: יהודה גליק יורחק מהר הבית

גלי מסוכן לציבור? || אין גבול לאטימות

בית המשפט דחה את ערעורו של גליק נגד החלטה קודמת להרחיקו מההר בשל הליכים משפטיים המתנהלים נגדו בגין חשד כי תקף אישה ערבייה על ההר: "על רקע הימים הלא פשוטים בהם אנו מצויים, פוטנציאל הנזק הינו, אפוא, גדול"

מאת: ארנון סגל/ nrg

חודש לאחר שניצל מהתנקשות בחייו ולאחר ששוחרר מבית החולים, קבע היום (ה') שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אריה רומנוב, כי יהודה גליק יורחק מהר הבית עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו באשמת תקיפת אישה ערבייה וגרימה לחבלתה. 

בהחלטתו קבע השופט כי: "בשים לב לרגישות המיוחדת הקיימת בהר הבית; למתח הרב הקיים בין הקבוצות השונות; ועל רקע הימים הלא פשוטים בהם אנו מצויים, דומה שאיש לא יכול להבטיח כי אם אירוע דומה אכן יתרחש שוב, הוא יסתכם אך בשבירת יד ולא במהומה רבתי רבת נפגעים. פוטנציאל הנזק הינו, אפוא, גדול". השופט ציטט בהחלטתו פסק דין נוסף בו נכתב כי "התנגדות פסולה בתחום הר הבית טומנת בחובה פוטנציאל של התלקחות שסופה מי ישורנו". 

בא כוחו של גליק, עו"ד אביעד ויסולי הגיב להחלטה: "השופט התעלם לחלוטין מכל סרטי הוידיאו שהוצגו לו ובחר לצטט את דברי השוטרים הסותרים את הצילומים. שוב בית המשפט מאשים את היהודים באלימות של המוסלמים ואת המחיר ישלם יהודה גליק. על ההחלטה יוגש עירעור לבית המשפט העליון". 

בראשית השבוע דן בית המשפט בבקשתו של יהודה גליק לשוב ולהגיע להר הבית, בעקבות צו הרחקה שהוצא לו מהמתחם על ידי משטרת ירושלים, עוד קודם לניסיון ההתנקשות בחייו. גליק עצמו לא השתתף בדיון בשל מצבו הרפואי, אך שיגר מכתב לכבוד השופט אריה רומנוב, בו שטח את טענותיו. 

"מזה 25 שנה מאז 1989 אני מדריך קבוצות בהר הבית", כתב גליק לשופט, "עד היום הדרכתי מאות קבוצות ובהם אלפי משתתפים. בשנים האחרונות זו פרנסתי ואני מדריך קבוצות  לעתים 3 עד 4 פעמים ביום". גליק התייחס לטענה כי הואשם בתקיפת ערבייה בהר הבית וטען כי "מאז עליתי להר הבית שמונה פעמים ובשום שלב לא נתגלתה מסוכנותי. מוכח בעליל שאין בעליתי להר הבית משום מסוכנות לציבור". 

באשר לאירוע בו הוא מואשם טען גליק כי "כיהודי דתי שעולה להר הבית אני מלווה תמיד בשוטרים העומדים צמודים אלי. יצוין כי שני שוטרים וקצין אחד שהיו בסביבת מקום הזירה לכאורה טוענים חד משמעית שלא ראו אירוע כמדובר. – לא יעלה על הדעת שהייתי דוחף אישה מפיל אותה לרצפה וכל השוטרים בסביבה לא היו רואים. כל הסיורים שלי בהר הבית מצולמים הן על ידי והן על ידי משתתפים בסיור והן על ידי גורמים ערבים במקום והן על ידי המשטרה באמצעות מצלמות נייחות וניידות. שהותי המלאה בזירת האירוע לכאורה מצולמת במלואה מארבע זוויות שונות. בכולם ניתן לראות שאני המותקף במקום להגיב בהגנה עצמית אני פונה ומבקש מהשוטרים במקום שירחיקו את הפורעים". 

איומים על חיי כתב nrg שדיווח על הר הבית

הסתה לרצח || האספסוף הערבי גולש לאיומים ברצח

ארנון סגל, כתב ב-nrg ו"מקור ראשון" קיבל איומים על חייו בדף הפייסבוק שלו, בעקבות פעילותו לקיום עליה להר הבית. "אני אחתוך את הראש שלך מהגוף שלך", נכתב באחד הסטטוסים בעוד בדף אחר הופצה תמונתו עם איקס עליה

↓ מאת: nrg חדשות

''העיתונאי הידוע בקיצוניותו''. דף הפייסבוק התוקף את סגל

המתיחות סביב עליית יהודים להר הבית עולה: "בימים האחרונים קיבלתי איומים מפורשים על חיי. זאת לא הפעם הראשונה שאני מקבל איומים שכאלו אבל הפעם זה היה חריף מאד מה שגרם לי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה נגד בחור תושב בית לחם בשם טאל אל שהאדה", אומר ארנון סגל, עיתונאי nrg ומקור ראשון ופעיל לעידוד העלייה להר הבית. 

ארנון סגל שכותב מדי שבוע על הר הבית בטורו בעיתון מבהיר שלפופולאריות העולה של העלייה להר יש מחיר בדמות תגובות קיצוניות של המוסלמים ואיומים על חייו. ארנון הוא בנו של חגי סגל, עורך העיתון "מקור ראשון" ואחיו על העיתונאי עמית סגל מערוץ 2. 

בדף הפייסבוק בערבית שמעדכן בנוגע למתרחש בהר הבית, מתפרסמת תמונתו של ארנון סגל עם סימון איקס גדול על ראשו. בקולאז' התמונות מופיעים גם יהודה גליק, פעיל ידוע בנושא העלייה להר ועמית סגל. 

"אני אחתוך את הראש שלך מהגוף שלך", כתב טאל אל שהאדה בדף הפייסבוק של סגל. "אני אהרוג אותך", כתב בסטאטוס אחר אליו צירף תמונה של פעילי חמאס 

רעולי פנים ותמונות הלקוחות מסרטונים של הארגון האסלאמי הקיצוני דאעש . בהודעות שמתפרסמות בערבית לקראת ביקורים בהר הבית להם שותף סגל הוא מוגדר כ"עיתונאי הידוע בקיצוניותו"  ו"העיתונאי הציוני". 

אם בעבר עלייה להר הבית הייתה מזוהה עם קומץ אנשים המשתייכים לזרם מסוים ביהדות, היום כמות היהודים שעולים להר הבית הולכת וגדלה מדי יום. "אנחנו עדים לעלייה במספר המבקרים בהר הבית, אך לצערנו לא בקצב שאנחנו מעוניינים. באוגוסט האחרון היו 1500 יהודים בהר הבית - מספר די משמעותי שמלמד על סוג של שינוי חיובי. אבל עדיין  בהשוואה ליהודים שמבקרים במקומות אחרים בירושלים לדוגמא בכותל עדיין מדובר במספר צנוע של מבקרים", אומר ארנון. 

אלע"ד: הצביעות המקוממת של בית המשפט

משפט סדום || לא בית משפט שלום

בשל משמעויותיו ההיסטוריות והדתיות, אמר השופט, אסור לתת לעמותה שליטה במתחם הנושק להר. ובהר הבית? הוואקף שולט באין מפריע וחותר תחת ישראל

מאת: ארנון סגל/ nrg

אלע''ד הפכו סלאמס למרכז תיירותי. מממצאי עיר דוד

פעילי הר הבית קראו שלשום את פסק הדין של בית משפט השלום המפקיע את הפעלת מתחם הכותל הדרומי מידי עמותת אלע"ד, ועיניהם ראו וכלו. "מתחמי קרקע בעלי ייחוד היסטורי-ארכיאולוגי, תרבותי, דתי, או לאומי צריכים להישאר בידיה של הרשות הציבורית כנאמן של הציבור", ציטט השופט מרדכי בורשטיין מפסק בג"ץ שניתן לפני שנתיים, והורה לזרוק את אנשי עיר דוד מהגן הארכיאולוגי. "משנה תוקף מקבלים דברים אלה שעה שעסקינן במקרקעין הגובלים בהר הבית", צִקצק שופט השלום הנכבד באי נחת, כאילו כולנו חיים על הירח ומשוכנעים שהר הבית הוא אכן מתחם של הלאום ולא מה שהוא באמת – המטה הראשי של חמאס וחיזבאללה באל קודס. 

וזה נמשך. בורשטיין מאוד לא מרוצה ומלא חששות כרימון: "הפעלת האתר על ידי עמותה אינה יכולה להבטיח את העיקרון שלמקום רגיש וחשוב כדוגמת השטח שבמחלוקת יהיה אופי כלל ישראלי ויהודי, ללא פעילות סקטוריאלית מכל סוג שהוא". חשוב שנבין היטב: בורשטיין נוזף בעמותה המיישבת היעילה ביותר בישראל, זו שהרימה מאשפתות את עיר דוד כשאף גורם שלטוני לא התעניין במקום, והפכה אותו מסלאמס לאתר תיירות יוקרתי. 

ראו את גודל הרשעות: הקרבה להר הבית היא סיבה מספקת כדי להפקיע אתר מידי עמותה פרטית בטיעון הצדקני שחייבים לשמר נקודה כה חשובה לכלל האומה (ובמלים ברורות יותר: לנשות הכותל, שזה מכבר הובטח להן פלח משטח מרכז דוידסון לטובת מקום פולחן משלהם), אבל הר הבית גופו איננו עונה כנראה לדעת בית המשפט להגדרה "מתחם קרקע בעל ייחוד היסטורי-ארכיאולוגי, תרבותי, דתי או לאומי". 

הר הבית הוא כמובן כל אלו יחד והרבה יותר מזה, אבל כבר שנים דורס שם סקטור אחד באוכלוסיה סקטור אחר בחסות משטרת ישראל ובחותמת בג"ץ ובברכת הממשלה. מישהו כאן מרמה את עצמו. או גרוע מכך, מרמה אותנו. 

בלי למצמץ משליכים בהר כחולי מדים יהודים למעצר על לא דבר. על כלום. רצים עמם לבית המשפט כדי לבקש הארכות מעצר על הנפת דגל הלאום או שירת התקווה. מסמנים פעילים יהודיים כדוגמת יהודה גליק כגורמים פורעים, מתריעים בכל במה אפשרית נגדם, עוקבים אחר פעילותם – וכביכול ללא כל סתירה מאפשרים במקביל לדגלי דאע"ש להתנופף בחופשיות וברמה באותו המקום בדיוק. כן, ממש במקביל למתן פסק הדין הונפו השבוע בהר דגלי דאע"ש. וזה לא מקרי ולא חד פעמי. זה קורה כל הזמן ועובר תמיד בשקט מופתי מצד הרשויות. 

זה היה יכול להיות נפלא לו באמת הפסק המדובר לא היה רק התייפייפות אלא עמדה עקרונית של המדינה המיושמת ביושר וללא משוא פנים, אך מדובר בצביעות מכוערת. זהו בית משפט שמעולם לא העניק סעד כלשהו ליהודים שנעצרו עשרות מטרים צפונה מהמתחם הזה, בפנים ההר, משום שמילמלו פסוקים או השתטחו על הרצפה בתפילה. מעולם לא הוצא פסק דומה לזה של בורשטיין כנגד הוואקף – גוף שגם הוא לגמרי לא ממשלתי שממש מעבר לקיר עושה בלי עכבות מיוחדות את כל מה שהשופט חושש כל כך ממנו. אלא מה? הקיר גבוה והשופט כנראה לא ראה מעולם שבכלל מתרחש משהו בצד השני. 

מנפיק הפסק הזה הוא בית משפט השלום, אבל כל קשר בינו לבין שלום מקרי לחלוטין. מה לו ולשלום? יש כאן טעם מר של אפליה גזענית. דין סדום. איפה ואיפה. בית המשפט מסמן היטב שהעתירה לערכאות היא קלף שלמיוחסים בלבד מותר להשתמש בו, לבני הגזע הנכון. לבעלי הדעות הצודקות, לא ליהודים בעלי זקן ופאות וציציות בחוץ. חשוב להזהיר: הפסק הזה הוא מתכון לפיצוץ, והמדיניות השלטונית המפלה בהר הבית היא חבית חומר נפץ של תיסכול מרוכז שהולך ומתרתח מיום ליום. יום אחד היא עשויה להיבקע כאן בקול רעש גדול. השופט בורשטיין מסתמא יצקצק אז בלשונו בחוסר שביעות רצון.

שער המוגרבים: סיפור הגשר של חלם

מַעֲלֶה או מוֹרַד? || גשר המוגרבים

בגמגום של יותר מעשור מתקשה ממשלת ישראל להעז ולבנות גשר ראוי לשמו במקום זה שקרס בשלגים. הירדנים וראאד סאלח צוחקים

↓ מאת: ארנון סגל / nrg

 

עוד ציון דרך מגוחך, אבסורדי ואופייני רשמה אתמול מדינת ישראל בתולדות יחסי השנאה-חשש שלה עם המקום הכי קדוש בסביבה. הר הבית – המטרד שהיינו מתים להיפטר ממנו, האיום המתמיד על השקט התעשייתי במדינה הציונית - מוציא מאיתנו כרגיל את כל הרע.

כבר יותר מעשור מאז קרסה הסוללה הוותיקה שהוליכה אל שער המוגרבים בואכה הר הבית (בעקבות שילוב הרסני של רעידת אדמה וסופת שלג), ועדיין התיק הדי-פעוט הזה איתנו. מה פירוש איתנו? מעולם לא היה חי ובועט יותר. בינתיים העכבר כבר הפך להר, כי ככה זה כשההנהגה שלנו חסרת ביטחון בסיסי בדרכה.

שער המוגרבים משמש כניסה יחידה להר הבית ליהודים, אך במקום לבנות גשר חדש וגמרנו, או לחילופין לפתוח אחד או כמה מתשעת שערי ההר האחרים לכניסתם (למה לא, בעצם? מהיכן נשאב האיסור הגזעני הזה על מדרך יהודים במפתנם?), בחרה הנהגת ישראל לפנות לממשלת ירדן – 'שומרת המקומות הקדושים' – ולבקש את אישורה לבניית גשר קבע. נו, הירדנים כמובן סירבו. למה לשלטון ההאשמי להסכים לבקשה של הציונים הארורים? מעולם לא הפסיד כאן איש דבר מכך שסירב לציונים.

הסאגה נמשכה גם בשנים הבאות. נשיא המדינה דאז, פרס, שיגר את עצמו כמה פעמים לארמון המלך הירדני כדי להתרפס על נפשו בפני שליט אביון שאיננו מסוגל אפילו לספק מים לאזרחיו ללא סיוע ישראלי. הוא ביקש מהאפוטרופוס הירדני להניח לנתינים הישראלים להשלים את בניית המיזם הזה ללא התנגדויות בעלי הבית הירדנים, והבטיח שאין לישראל כל שאיפות ביחס לציפור הנפש המוסלמית, הר הבית. באמת, מה יש לנו לחפש בהר? וזה כבר די מזכיר גשר אחר, את הגשר בחלם, שכשהוא הופך לרעוע והחבר'ה נופלים ממנו ונפצעים, העיריה בוחרת לבנות לרגליו בית חולים במקום לתקן את הדרוש תיקון.  

ומכיוון שהירדנים סירבו, ומכיוון שראאד סלאח התסיס את השטח כאן, בניית גשר הקבע נדחתה פעם אחר פעם. כך בשנת 2007 וכך שוב ב-2011, כשמהנדס העיריה כבר שיגר צו סגירה מיידי לגשר הזמני (שהרי זה לא תוכנן להחזיק מעמד יותר משנתיים, וכבר היווה סכנה של ממש), אבל לא איש כמו נתניהו יירתע מהתרעות של מהנדס עיריה פשוט. נתניהו רועד רק כשמדובר בערבים (מכל הסוגים). במקרה כזה הוא רך כחמאה. רכיכה נוקשה יותר ממנו. וזה בדיוק מה שקרה הפעם: בקבינט הוחלט לבצר ולחזק עוד את הגשר הזמני הכעור במקום להחליפו במבנה קבע נאה, ואכן, מאז באו שלום ושלווה על ישראל.

עד לאחרונה. ליותר מדי גורמים כבר נמאס מגרוטאת העץ והברזל בדמות הגשר הזמני, שתקוע כמו קוץ בלב התיירותי של ארץ הקודש לתפארת מדינת ישראל. בקרן למורשת הכותל כבר תיכננו גשר חלופי ונתניהו בוודאי שותף גם הוא בסוד העניינים (כי על פיו יישק דבר שם, לאור הטראומה של אירועי מנהרת הכותל ב-96'). בשבועות האחרונים, בשקט בשקט, ייסדו שם גשר עץ חדש, בתקווה להפוך אותו לגשר קבע במהרה. ניסו לקבוע עובדות בשטח, אך אבוי – ללא קבלת הסכמה מהירדנים או מהפלג הצפוני של התנועה האיסלמית. דא עקא, כעת החבר'ה הטובים בירדן ובקרן אל אקצה כבר ממש נעלבו: הם התרגלו שלא מזיזים כאן אבן בלעדיהם. רק להם מותר לחפור ולהרוס בהר הקודש היהודי עתיקות ללא אישורים ישראליים ובניגוד לחוק, בלי בג"ץ ובלי בצלם.

נתניהו נאלץ כעת לבלוע את הדייסה שבישל. כל הדגלים קופלו ברגע, והיושב בראשות ממשלתנו הורה אתמול לפרק את כל שכבר נבנה, ואפילו טען שהגשר החדש נבנה בכלל בלי ידיעתו. מי מאמין לכך? אף לא אחד, אבל המיקרופון התקשורתי סובל הכל.

נו, ומה יקרה עכשיו? כלום. נתניהו כבר לא יעז אפילו לחלום על החלפת הגשר הזמני-קבוע הזה. היצירה הישראלית המכוערת הזו תישאר על עומדה עד שיקום כאן מנהיג אמיץ יותר מהמצאי הקיים. מי יודע, אולי בימיו יוסר כיעור נוסף מהסביבה, האיסור המבזה סטייל-אפרטהייד על תפילת יהודים בהר הבית. אם תרצו אין זו אגדה.

גדולי הפוסקים מתירים ביקור בהר הבית של...

גדולי הפוסקים המוסלמים מתירים כניסת מוסלמים מכל העולם להר הבית. מתי גדולי התורה יענו לאתגר ויעודדו עליה בטהרה של יהודים להר בית ה'? עד מתי תהא כהנת כפונדקית? עד מתי ימשיכו גדולי הדור להתעלם מבית ה' החרב ולהשאיר את העיסוק בו רק לגויים?

להלן כתבה על 'פסק ההלכה' המוסלמי:

 

פסק הלכה מוסלמי: מותר לבקר בהר הבית

גדולי הפוסקים בעולם האיסאלמי אסרו עד כה את הביקור במקום למוסלמים ברחבי העולם, מחשש כי המהלך יעיד על נרמול היחסים עם ישראל

מאת: יונתן אוריך/ nrg

 

פסק הלכה מוסלמי מתיר למיליוני מוסלמים ברחבי העולם להגיע ולבקר במסגד אל-אקצה אשר בהר הבית. עד כה פורסמו מספר פסקי הלכה אשר אסרו למוסלמים את הביקור במקום, בטענה כי הביקור בישראל נתפס ככינון יחסים נורמליים עם המדינה הציונית.

האם מיליוני מוסלמים בדרך לכאן? הר הבית צילום ארכיון: פלאש 90

מאחורי פסק ההלכה עומדים גדולי פוסקי הדת בעולם המוסלמי והוא נחתם השבוע בועידה שהתקיימה בעמאן, בירת ירדן, תחת הכותרת ”הדרך אל ירושלים“. על ה“פתווה“ חתמו 39 פוסקים, בהם גם סגנו של גדול הפוסקים בעולם המוסלמי-סוני, השייח‘ יוסף אל קרדאווי.

הפסק קובע כי ביקור בהר הבית איננו נחשב לנרמול היחסים עם ישראל ולכן האיסור הקודם, שמנע ממוסלמים מהעולם להגיע למקום - בטל. מעתה יוכלו להגיע למקום מחזיקי דרכונים אירופאיים וכ-450 מיליון מוסלמים המתגוררים מחוץ לעולם האיסאלמי, שגם לגביהם הותר הביקור במסגד.

"עדיף לקיים את מצוות הביקור באל-אקצה בקבוצות ולא ביחידים, תוך הדגשת המסר לשמור על המסגד", נכתב.