תזכורת: כנס הר הבית בכפר סבא ביום חמישי הקרוב

כנס מרתק בכפר סבא || יום חמישי הקרוב בערב

סטודנטים למען הר הבית מזמינים את הציבור לכנס בנושא הר הבית בכפר סבא • הכנס יתקיים ביום חמישי, ה' באלול תשע"ו (8/9/16) • בית הכנסת בית עזרא בכפר סבא • בהשתתפות הרב אליעזר וולדמן, ח"כ יהודה גליק, ד"ר חגי בן ארצי

↓ הזמנה: כנס הר הבית בכפר סבא

מקום: בית הכנסת בית עזרא ברח' משה דיין 11, כפר סבא

זמן: יום חמישי, ה' באלול תשע"ו (8/9/16)

ערבית: 19:20

תחלת הכנס: 19:50

דוברים: 

• הרב אליעזר וולדמן - ראש ישיבת קרית ארבע
• ח"כ יהודה גליק - פעיל זכויות אדם וחופש פולחן בהר הבית
• ד"ר חגי בן ארצי - היסטוריון ואיש חינוך

בתוכנית: 

• שיעורים מפי הדוברים
• רב שיח פתוח בהשתתפות הדוברים והקהל
  בהנחיית הרב בנימין קוסובסקי - איש חינוך וחוקר המקדש

לפרטים והרשמה: אדי - 054-4848792

הזמנה לכנס: סובו ציון והקיפוה

סובו ציון והקיפוה || כנס בכפר סבא

סטודנטים למען הר הבית מזמינים את הציבור לכנס בנושא הר הבית בכפר סבא • הכנס יתקיים ביום חמישי, ה' באלול תשע"ו (8/9/16) • בית הכנסת בית עזרא בכפר סבא • בהשתתפות הרב אליעזר וולדמן, ח"כ יהודה גליק, ד"ר חגי בן ארצי

↓ הזמנה: כנס הר הבית בכפר סבא

מקום: בית הכנסת בית עזרא ברח' משה דיין 11, כפר סבא

זמן: יום חמישי, ה' באלול תשע"ו (8/9/16)

ערבית: 19:20

תחלת הכנס: 19:50

דוברים: 

• הרב אליעזר וולדמן - ראש ישיבת קרית ארבע
• ח"כ יהודה גליק - פעיל זכויות אדם וחופש פולחן בהר הבית
• ד"ר חגי בן ארצי - היסטוריון ואיש חינוך

בתוכנית: 

• שיעורים מפי הדוברים
• רב שיח פתוח בהשתתפות הדוברים והקהל
  בהנחיית הרב בנימין קוסובסקי - איש חינוך וחוקר המקדש

הרב ולדמן על הרב טאו: "כואב הלב שרבנים פוסלים דעתם של רבנים אחרים"

כן לעלות להר הבית || לא לזלזל בגדולי הדור שעולים להר

ראש ישיבת ´ניר´, הרב אליעזר ולדמן פורס את הבנתו בנושא הר הבית ומתייחס בחוברת חדשה שתופץ השבת לדברי הרב טאו שפורסמו לפני שלושה חודשים: "וכי מותר לקטרג על עם ישראל? זה מגיע לנו?"

↓ מאת: מערכת כיפה

ישיבת 'ניר' בקרית ארבע תפיץ בשבת הקרובה בבתי הכנסת חוברת ובה שיעורים שניתנו בישיבה על ידי ראש הישיבה הרב אליעזר ולדמן בנושא העלייה להר הבית.

השיעורים ניתנו בישיבה בעקבות פרסום קובץ שיעוריו של נשיא ישיבת הר המור הרב צבי טאו, בחוברת בשם 'ומקדשי תיראו' בה פרס הרב טאו את משנתו בנושא וקבע  כי אין לעלות להר הבית.

הרב ולדמן מתייחס לכך בפרק 'נעם- אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל' בו הוא מצטט את דבריו של הרב טאו המביאים מדרש שקובע כי פגיעה בקדושת המקדש חמורה מעבירות ייהרג ובל יעבור ובהמשך מביא את דברי הנביא יחזקאל שמחבר בין פגיעה במקדש בשיקוצים ובתועבות לפגיעה בעם ישראל. הרב ולדמן מצטט את דברי הרב טאו ומתייחס: "המחבר טוען שזו אינה הרשעות של הערבים שרוצחים ודוקרים אותנו, אלא אנחנו אשמים משום שאנו גורעים את כבוד המקדש לשאר ארץ ישראל ונוהגים בו מנהג חולין".

הרב ולדמן מתייחס בכאב ובחריפות לדברים: "איזה מנהג חולין נוהגים בו? הרי העולים לומדים את מצוות מורא מקדש ומקיימים אותה, טובלים במקווה והולכים בלי נעליים ובכובד ראש. וכי המציאות שערבים שהם בוודאי טמאים וחכמינו גזרו עליהם כזבים וזבות, נמצאים שם אינה חילול ה'? זה לא נורא? רק כשיהודים עולים בטהרה זה נורא? אתמהה!"

הרב ולדמן מוסיף ואומר: "איך מותר לתלמיד חכם גדול להעז ולומר דברים כאילו הוא יושב במועצה האלוקית העליונה ויודע מדוע הערבים רוצחים. וכי מותר לקטרג על עם ישראל? זה מגיע לנו? הס מלהזכיר. איזה כישלון של שיפוט וסברות. יש לבכות על כך. אכן, יש מחלוקת בין תלמידי חכמים אך העולים להר עושים זאת על פי דעה הלכתית של תלמידי חכמים מובהקים".

גם הרב טאו וגם הרב ולדמן מתלמידיו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שאין מחלוקת שאסר על העלייה להר. עיקר הדיון הוא האם היה משנה הרב צבי יהודה את דעתו לאור המציאות הקיימת כיום בהר. הרב ולדמן מזכיר כי הרב כתב במפורש בספר 'ארץ צבי: "כל החומרה הגדולה ההלכתית של איסור הכניסה אליו...אינה פוגעת וגורעת, במשהו בערך הבעלות הקניינית שלנו על שטח המקום הקודש הנאדר בקודש הזה".

הרב ולדמן מסביר בהקשר זה: "זוהי הצהרתו של רבינו. את הדברים האלה של הרצי"ה שאנו צריכים לשלוט בהר הבית ולקבוע הסדרים כמו בכל המקומות בארץ ישראל איננו שומעים מאלה שאומרים לא לעלות להר הבית". ועוד מוסיף ואומר ראש ישיבת 'ניר': "הרצי"ה לא הסיר מן הפרק את המצווה של יישוב ארץ ישראל לגבי הר הבית, כמו בכל חלקי הארץ. לא כפי שיש הטוענים שצריך להפריד בין ארץ ישראל להר הבית לעניין זה".

במקום אחר אומר הרב ולדמן על הרצי"ה: "אף אחד לא יכול לומר בביטחון מה היה אומר הרב צבי יהודה היום. גם אנחנו אומרים רק סברה, שכך הוא היה אומר אילו היה חי במציאות הזו של החרפה והבושה , במיוחד כשמתרחקים אפילו ממקומות שהם ספק מחנה לוויה. הרבה רבנים הכריעו כך, ובהם הגאון הרב נחום רבינוביץ' שליט"א והגאון הרב דוב ליאור שליט"א, מגדולי פוסקי הדור. אמנם יש רבנים שאינם סבורים כך ויש חילוקי דעות אבל בוודאי אף אחד לא יכול לומר שרבנים אלה העולים להר הבית פוגעים בקדושת המקום. חלילה!".

בני קצובר: ייתכן שכיום הרב צבי יהודה היה פוסק אחרת בעניין העלייה להר הבית

כיום הרב צבי יהודה היה מתיר || כך אומרים חלק מתלמידיו

דיין: "לא מרשים ליהודים להתפלל בהר הבית. זה אבסורד" >>" דף הבית, מקור ראשון

בשבוע שעבר פרסם העתונאי ארנון סגל פרוטקול של פגישה בין משה דיין לראשי המתנחלים (ר' קישור: דיין: "לא מרשים ליהודים להתפלל בהר הבית. זה אבסורד" >>"). בפגישה עלה כבדרך אגב נושא התפילה בהר הבית והאיסור ההלכתי, לדעת הנוכחים, לעלות להר.

כיום, 45 שנה אחרי הפגישה ההיא, אומר אחד המשתתפים, שהדברים היום היו נראים אחרת. משתתף נוסף באותה פגישה, עולה בעצמו להר הבית יחד עם תלמידיו.

רבים מאותה קבוצה מורחבת וביניהם תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה, עולים כיום להר הבית ומובילים את המאבק לשחרור ההר. הם מאמינים שהמאבק על ההר עשוי להכריע את גורל מפעל ההתיישבות ואת עדיתנו כאן בארצנו.

↓ איסור עליה להר הבית? המצב השתנה!

בשבת האחרונה התארח בקרית ארבע במסגרת שבת חתן, מי שהיה מראשי גוש אמונים וראש המועצה האזורית שומרון בני קצובר. קצובר הגיע לסיור משפחתי בחוות פדרמן ופגש במקום את נעם פדרמן.

פדרמן שאל את קצובר על נכונות הפרסום בדף הבת בעיתון מקור ראשון, שם פורסם על פגישה שנערכה בין ראשי גוש אמונים: הרב לוינגר זצ"ל ויבל"א הרב ולדמן, בני קצובר ובנציון היינמן, לבין שר הביטחון בשנת 1970 משה דיין, פגישה שעסקה בסגירת מערת המכפלה לכניסת יהודים בשל מותו של נשיא מצרים גאמל עבדל נאצר, אך גלשה לדיון סביב תפילת יהודים בהר הבית.

קצובר אישר עקרונית את נכונות תוכן הפגישה ואישר כי הם טענו בפני משה דיין שאינו דומה דין תפילת יהודים במערת המכפלה לתפילה בהר הבית שעה שבעוד הכניסה למערת המכפלה מותרת על פי ההלכה, כניסה להר הבית אסורה.

בני קצובר הסביר את עמדתם אז, בכך שהרב צבי יהודה היה נגד כניסה להר הבית. 'צריך להבין' אמר קצובר: 'הרב אונטרמן זצ"ל והרב צבי יהודה זצ"ל היו נגד כניסה להר הבית, ואילו הרב גורן זצ"ל היה במיעוט". קצובר הוסיף ואמר שלהערכתו האישית (כך הוא הדגיש): 'לוּ הרב צבי יהודה היה חי עמנו היום, הוא היה משנה את דעתו ומתיר כניסת יהודים להר הבית'.

בני קצובר לא היחיד

תלמידי הרב צבי יהודה: הרב אליעזר ולדמן והרב צפניה דרורי בהר הבית

ראוי לציין שבני קצובר אינו היחיד מבין משתתפי הפגישה ששינה את דעתו. משתתף נוסף בפגישה ההיא הוא הרב אליעזר ולדמן שליט"א. הרב ולדמן הספיק בשנים האחרונות לעלות פעמים רבות להר הבית.

בהיותו חבר כנסת פנה הרב ולדמן לממשיכו של הרב צבי יהודה זצ"ל בהנהגת הישיבה - הרב אברהם שפירא זצ"ל. הרב שפירא אישר לח"כ מטעם התחיה לעלות להר הבית יחד עם ח"כים נוספים. ח"כ הרב ולדמן עורר סערה, כאשר עלה עם מנין של חברי כנסת ואמר בהר קדיש בקול רם.

הרב אליעזר ולדמן שליט"א, שעמד שנים רבות יחד עם רבה של קרית ארבע חברון הרב דוב ליאור שליט"א בראש ישיבת ההסדר בקרית ארבע מעודד את תלמידיו לעלות להר הבית ופעמים רבות הוא עלה להר בראשות תלמידי הישיבה.

נראה שהרב ולדמן סובר כמו הרב דוב ליאור שליט"א, שברור שלאור המצב כיום בהר הבית, הרב צבי יהודה היה תומך בעלית יהודים להר הקדוש ואולי אף היה עולה בעצמו להר.

נכדו של הראי"ה קוק זצ"ל הרב שלמה רענן זצ"ל הי"ד, עלה פעמים רבות להר הבית ואף העיד שלמד את הנושא עם דוֹדוֹ הרב צבי יהודה ומעולם לא שמע ממנו על איסור לעלות להר.

לסיכום - הפספוס לא יחזור

אין ספק, המצב השתנה: מצד אחד - השליטה הישראלית בהר הבית התערעה מאוד והחוצפה המוסלמית גברה מאוד ומצד שני - תודעת המקדש והרצון המעשי לחזור להר ולבית קנו מקום בליבותיהם של יהודים רבים, ביניהם תלמידי חכמים חשובים מכל הגוונים. 

נכון. כיום נראה שלא הבנו את גודל השעה ואת ההזדמנות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא לאחר ששת הימים. אפילו עתירי הזכויות - הלוחמים הגדולים למען ישוב מרחבי ארץ ישראל, היו שותפים שלא מדעת להפקרת הר בית קודשנו. אולם  אין ספק שבהזדמנות הבאה שיזמן לידינו בורא עולם, הציבור ומנהיגיו ינהגו אחרת.

המחזיר שכינתו לציון

בעלייתנו להר הבית אנו מראים לקב"ה את ההשתוקקות שלנו לקרבת אלוקים ולבניין ביהמ"ק במהרה בימינו אמן. 

מאת: הרב אליעזר ולדמן - ראש ישיבת ההסדר 'ניר' קרית ארבע, ממייסדי 'גוש אמונים', ח"כ לשעבר ('התחיה')

הרב אליעזר ובנו הרב נועם (מאחור) ולדמן עם הרב צפניה דרורי בהר הבית

ביום זה אנו חוגגים את איחודה של ירושלים, את שיבת עם ישראל ללב האומה - הר בית השם. עלינו להתבונן במה אנו שמחים ביום זה, שהרי גם בדורות קודמים גרו יהודים בירושלים שבין החומות, בסמיכות להר הבית, ובתקופה שלפני מאורעות תרפ"ט אף היה בירושלים רוב יהודי. עוד יותר מכך הרמב"ם מתאר שבעת ביקורו בארץ ישראל עלה לירושלים וזכה לעלות להר הבית. א"כ מה החידוש בשחרור ירושלים והר הבית?

בכדי להבין את גודל השעה צריך להתבונן בחזון הנביאים ובדברי חז"ל. הבטיחה התורה: "ושב ד' אלוקיך את שבותך" ודרשו חז"ל: "והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהן" (מגילה כט.). אומנם בכל שנות הגלות לא זזה שכינה מכותל מערבי של ביהמ"ק, אך אין זו השראת השכינה בגילוי כאשר היתה בזמן שעמד המקדש על מכונו. כאשר עם ישראל חוזר לארץ ישראל בהמוניו, וישראל מיישבים את ארצם ושוכנים בירושלים עיר קודשם, ומעבר לכך - שולטים ומבטאים את בעלותם על ארץ ישראל וירושלים, השכינה חוזרת עמהם ומופיעה בצורה יותר גלויה לעיני ישראל ולעיני כל העולם. לכן, אומות העולם שמרגישות בפנימיותן את חזרת השכינה, מגדילות את רשעותן ומנסות לעכב את חזרת ישראל. וככל שמתקרבים אל הר הבית, ההתנגדות של הרשעה גדלה, ויש מאבק על כל סנטימטר ועל כל ביטוי הכי קטן של חזרת השכינה ושלטון ישראל. זה הדבר שנתחדש ביום ירושלים: עם ישראל חזר לשלוט בלב האומה, בהר בית ד' ובירושלים עיר הקודש.

חז"ל מלמדים אותנו ששמחת ירושלים תלויה באבלות על חורבנה: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". מי שרגיש לחיסרון - מפתח רגישות לבניין וחש בכל התקדמות ובכל צעד בבניין ירושלים ובניין המקדש. לכן אין השמחה ביום זה סותרת את הצער והצפיה להשלמת הבניין החרב. כל העולה ביום זה להר הבית מרגיש בצער השכינה על השועלים המהלכים בו. ושכינה מייללת: מקום המקדש, בית התפילה ובני אינם יכולים לשאת בו תפילה?! מצד שני, כל העולה ביום זה אל ההר, רואה בחוש את המתנה הגדולה שנתן לנו ד'. חזרנו אל לב האומה, ושכינה חוזרת איתנו אט אט. בעלייתנו להר הבית אנו מראים לקב"ה את ההשתוקקות שלנו לקרבת אלוקים ולבניין ביהמ"ק במהרה בימינו אמן.

חג ירושלים שמח!

• נערך מדברי הרב ע"י בנו, הרב נעם ולדמן, ראש ישיבת ההסדר 'ניר' קרית ארבע

רשמים מעליה לרגל להר הבית/ חרדים רק לכבוד השכינה/ תמונות וסרטון

 פסח בהר הבית: יהודים בכניסה להר הבית 

היום זכיתי לעלות להר הבית. ניתן לספר רבות על החורבן האקטיבי בהר הבית, על ההמתנה הארוכה (לעומת התיירים) בתור, על אוזלת היד השלטונית מול המחבלים הערבים בהר הבית, על כך שנאלצנו להכנס שמאלה כאבלים ולצאת מיד מההר מבלי להקיף את ההר כרגיל ועוד ועוד...

אולם אנסה לראות בטוב ירושלים ולהתמקד בחיבור ההולך ומתעצם של חלקים גדלים בעם ישראל למקום המקדש. ניסיתי לחוש חלק קטן מהתרוממות הרוח שחשו עולי הרגל בזמן הבית וב"ה הצלחתי בזכות המקום הקדוש ובזכות היהודים שפגשתי בהר, בדרך אליו וביציאה ממנו - חלקם תלמידי חכמים מובהקים וחלקם יהודים פשוטים שהגיעו מתוך תשוקה אמיתית לראות ולראות במקום אשר בחר ה'.

אנסה לשתף אתכם בחלק קטן מחוויותי אלו.



נתחיל מההסעה מקרית ארבע חברון להר הבית.

 פסח בהר הבית: יהודים בהר הבית 

ההסעה מומנה ע"י נדיב לב החפץ בעילום שמו. אותו נדיב לקח על עצמו לעודד עלית יהודים מכל הגוונים להר הבית וניתן לזקוף לזכותו מאות עולים בשנה האחרונה. רק בפסח זה הוא זכה להעלות כמאתיים איש, כולל כחמישים חרדים.

בראש העולים מחברון עמד מו"ר הרב אליעזר ולדמן שליט"א אשר בעודו בשיא כוחו, העביר באצילות נפש את ראשות הישיבה לבנו הרב נועם ולדמן שליט"א, שעלה איתנו גם הוא. בכניסה להר הבית המתינו לרבנים עשרות מתלמידיהם שהגיעו כדי לעלות לרגל יחד עם רבם.

בין יתר העולים היו ר' חי סעדיה ואליעזר ברויער הכהן מותיקי הישוב המתחדש בקרית ארבע היא חברון, גרגורי ראסקין בן התשעים, שעלה לפני כעשרים שנה ארצה הישר לחברון והיום עלה לראשונה בחייו להר הבית, הרופא המפורסם מהודו ד"ר אהרון אברהם שעלה מהודו לחברון להסתופף בצל השכינה לצד האבות הקדושים ועלה היום לראשונה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ועוד רבים וטובים אחרים.

 פסח בהר הבית: 
 הרב אליעזר ולדמן והרב ישראל אריאל ביציאה מהר הבית 

הכניסה להר הבית

בהר הבית פגשנו את הרב ישראל אריאל שליט"א והרב צבי עידאן שליט"א לצד עולים מכל הגוונים וביניהם - משפחות של עולי אתיופיה שהגיעו מאשדוד, חרדים מכל העדות והזרמים, כיפות סרוגות מכל הסוגים והגדלים, משפחות עם תינוקות וילדים לצד זקנים וזקנות. כולם הגיעו כשמחת הרגל נסוכה על פניהם נרגשים לקראת הכניסה אל הקודש.

את פני העולים קידם השוטר המסור מוטי, אשר למרות העומס הרב, ניסה כמיטב יכולתו לעשות את עבודתו במסירות ובאנושיות.

מפקד יחידת המקומות הקדושים סנ"צ אבי ביטון הבטיח שכל היהודים הרבים שהמתינו בתור יכנסו להר הבית למרות הדוחק והצפיפות ועמד בדיבורו.

בהר בית ה'

 פסח בהר הבית: יהודים ביציאה מהר הבית 

המשטרה הפרידה אותנו לקבוצות של עשרים איש. שתי הקבוצות הראשונות נתקלו בפרובוקטוריות ערביות, שטופלו על ידי המשטרה בכפפות של משי ובמקום להרחיקן מנעה המשטרה מהקבוצות הבאות להקיף את כל ההר. אולצנו לפנות משער המוגרבים שמאלה ולצאת לאחר כמה מטרים דרך שער השלשלת.

למרות האכזבה, שמרו העולים על מצב רוח מרומם והבטיחו לחזור בהקדם שוב להר, כדי להקיף את כולו וכדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום.

היתרון שבגזירה היה בכך שכל העולים נפגשו ביציאה מהר הבית בשער השלשלת.

בצאתם מן הקודש - ירושלים עיר שעושה כל ישראל חברים



 פסח בהר הבית: יהודים ביציאה מהר הבית 



המחזה ביציאה מהר הבית היה מרהיב ומיוחד. בימים האחרונים אנו חווים במסע נורא של השמצות ושנאה בכל הארץ, אולם כאן, במקום הקדוש הזה, אנו רואים את דברי חז"ל "ירושלים עיר שעושה כל ישראל חברים" מתמלאים במלוא משמעותם.

לא ניתן להבחין כאן בין אשכנזי לספרדי ואתיופי, בין חרדי לדתי לאומי או מסורתי, בין תושבי הערים לתושבי הספר. ניתן לראות כאן אהבה וחיבור אמיתיים, כי כאן כולנו מרגישים בנים של המלך וכאן כולנו מרגישים אחים מול האויב האמיתי.

ביציאה מההר רקדו כולם יחד ולאחר תפילת מנחה משותפת התרחק הציבור מההר בשירי כיסופים לבנין המקדש.

חבל שנציגי המפלגות לא הגיעו...  אולי בעצם עדיף שישארו במקומם ולא יהרסו גם כאן...

 פסח בהר הבית: 
 הרב צבי עידאן והרב נועם ולדמן ביציאה מהר הבית