ראש השנה והתשובה אל המקדש/ הרב ישראל אריאל

פרשת ניצבים || הרב ישראל אריאל

מנהג חדש התקבל בתקופתנו, הנקרא 'סיורי סליחות' • אנשים שעייפה נפשם מלומר 'סליחות', הולכים להתבונן באחרים, ב"עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" • נצא אף אנו ל'סיור סליחות' בעקבות עולי בבל, מחדשי הבית השני בראש השנה • נתבונן בהם, ונתעורר לחשוב, שמא ה'סליחות' שלנו אינן אלא הנצחת הגלות.

חנוכת המזבח בימי בית שני

↓ מאת: הרב ישראל אריאל/ מכון המקדש

נתבונן בזרובבל וביהושע בן יהוצדק מנהיגי הדור; מצב העולים הראשונים היה בכי רע; מספרם זעום - כארבעים אלף בלבד. המצב הרוחני ירוד, כן היו צריכים להעלות מס כבד שהטילה עליהם מלכות פרס. למרות האמור, עמדו והקימו את הבית שני. שלשה ימי ראש השנה ניתן לציין בתקופתם כפרק חדש בתולדות המקדש השני.

ראש השנה הראשון: עולי בבל שיקמו בחופזה את בתיהם בערים החרבות ועלו לירושלים, ככתוב (עזרא ג, א): "ויגע החודש השביעי' [תשרי]!... וייאספו העם כאיש אחד אל ירושלים". הם לא באו לקיים תפילות ימים נוראים בשירה ונגינה כבימינו, אלא עלו לירושלים עם כלי עבודה להקים את הבית השני מחורבנו, ככתוב: "ויבנו את מזבח אלהי ישראל, להעלות עליו עולות",זאת, בתוך הריסות המקדש. מנהיגי הדור שהיו חדורי אמונה, השכילו להביא את הציבור להכרה, כי תשובת הפרט בלי תשובה אל המקדש - אינה תשובה.

ראש השנה השני: למרות התנגדות העמים השכנים לבניין, והתנגדות מלכות פרס - העולים לא התייאשו, ככתוב (חגי א, א): "בחדש הששי [אלול] היה דבר ה' ביד חגי הנביא... לאמור: העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב?!" כוונתו לומר: הנה עברו שמונה עשרה שנה מאז נבנה המזבח והתחדשה ה'עבודה' במקדש. בניתם בינתיים בתים לעצמכם והבתים ספונים' ומצופים בארז, ואילו "הבית הזה חרב!" מול דברי תוכחה אלו התעורר העם לבנות. הדבר התחולל ערב ראש השנה, ובכך הונחו נדבכי אבן ראשונים להקמת היכל ה'. 

ראש השנה השלישי: תפנית נוספת אירעה בראש השנה השלישי, עם עלייתם של עזרא ונחמיה מבבל, ככתוב בנחמיה (ח, יג): "וביום השני [של ראש השנה] נאספו ראשי האבות... אל עזרא הסופר". המנהיגים והעם קיבלו על עצמם בשבועה, לקיים את המצוות שבמקדש. וכלשון הכתובים (שם י): "אנו כורתים אמנה וכותבים, ועל החתום שרינו, לויינו כהנינו". מדובר ברשימה ארוכה של מצוות, כגון, מצות מחצית השקל, לחם הפנים, עולת התמיד, מוסף שבת, ראש חודש, ומוספי המועדים. כמו כן קיבלו על עצמם לסייע ב"מלאכת בית אלהינו"כלומר, להמשך את בניין הבית ועבודת הכהנים.

סיור סליחות' זה שעשינו, חושף בפנינו את גודלם של הראשונים. על כגון זה אמרו חכמים (שבת קיב, ב): "אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים". ככל שאנו מתבוננים, עוטפת אותנו בושה: איזו גבורת נפש! למרות דלותם ולחץ הגויים עליהם - אלו המועטים קמו והקימו מקדש מחדש. ואילו דורנו – דור השפע, דור שזכה לחסד שמימי בשבירת עול הגויים מעל צווארנו, ובהקמת ממשלה בירושלים; במה עוסקים המנהיגים חילוניים ודתיים כאחד? באמירות קלושות: 'קימעא קימעא!' 'חכינו אלפיים שנה - נחכה עוד אלפיים!' לא גדלות של תורה יש כאן, אלא רפיסות ושפלות הנפש. מתברר, שהקטן בקטנים בדורו של זרובבל, הוא גדול שבגדולים מכל בני דורנו. גדלות בתורה אינה נמדדת בדיבורים, אלא בתשובה ובמעשים טובים. 

זוהי ההתעוררות לתשובה במובן האמיתי, להתנער מן התרדמה המתמשכת, ומהפניית העורף למקדש! כבר אמרו חז"ל (מדר"ש יג): "ישראל מאסו במקדש, ואינם רואין סימן ברכה לעולם עד שיחזרו ויבקשו את בניינו, ככתוב: 'אחר ישובו בני ישראל.. ופחדו אל ה' ואל טובו' - זה בנין בית המקדש!" השוכן במקדש מצפה לתשובתנו: "שובו אלי - ואשובה אליכם!"

ראש השנה: החג המוסתר

פרשת המקדש || ראש השנה | שמואל בן חמו

למה יש מצוות מעשיות מועטות ואין מצוות עלייה לרגל?
למה החג חל בראש חודש ללא תאריך משלו?
למה עושים סימנים בליל ראש השנה ולא תפילות מפורשות ?
למה הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר דווקא ולא מצווה אחרת?

↓ מאת: שמואל בן חמו

ננסה ליישב את כל השאלות בבת אחת, בעזרת פירוש ה"שם משמואל" על התורה משנת עטרת דפים ס-סא.

הסימנים שאנחנו נוהגים לאכול בערב ראש השנה באים להתקין גזרות טובות עבורנו. הסימנים מגלים לנו יסוד חשוב איך הקב"ה מנהיג את העולם. כאשר עושים מעשה או סימנים בעולם הזה בסופו של דבר הם מתקיימים בשמים. לכן עושים סימנים בערב ראש השנה כדי להזמין גזרות טובות לשנה החדשה.

ראוי לציין שעושים סימנים בלבד ולא מבקשים את הדבר בצורה מפורשת.

הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר המסוגל לגבור על כוחות הטומאה, זה סוד ומתנה שה' נתן לנו.

כמו שמובא בזפר הזוהר: "וההוא סטרא אחרא קיימא קליפה תקיפא, דלא יכיל לאתברא, בר בההוא עיטא דקודשא בריך הוא יהיב לישראל, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כסה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר, וכד מתערי ישראל לתתא בשופר, ההוא קלא דנפיק משופר, בטש באוירא ובקע רקיעין, עד דסלקא לגבי ההוא טנרא תקיפא (נ"א סטרא אחרא) דחפי לסיהרא, אשגח ואשכח אתערותא דרחמי, כדין ההוא." (זהר חלק ב • קפד א).

יש בכוח קול השופר לשבור את כוחות הטומאה בעולם ולהגיע ישירות להקב"ה.

כוחות הטומאה יכולים לשלוט רק בדבר שהוא גלוי. למשל מקום מוסתר כמו בית הסתרים אינו מקבל טומאה. רש"י אומר את זה במפורש בפרשת בחוקותי: " ורדו בכם שנאיכם. שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאמות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר (שופטים ו ג. ד) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ, אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו' " (רש"י ויקרא כו,יז).

אומות העולם והמכשפים שלהם יודעים להשפיע על הירח כדי להזיק לישראל. לכן בקידוש הלבנה אנחנו מתפללים לה' שלא יקבל את הכישופים שלהם. כמו שכתוב בנוסח התפילה: " בָּרוּךְ יוצְרֵךְ בָּרוּךְ עושךְ בָּרוּךְ קונֵךְ בָּרוּךְ בּורְאֵךְ: כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מְרַקְּדִים ירקד ג' פעמים כְּנֶגְדֵּךְ. וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִגַּע בַּךְ כַּךְ אִם יְרַקְּדוּ אֲחֵרִים כְּנֶגְדֵּנוּ לְהַזִּיקֵנוּ, לֹא יוּכְלוּ לִגַע בָּנוּ וְלֹא יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְלֹא יַעֲשׂוּ בָנוּ שׁוּם רוֹשֶׁם תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרועֲךָ בִּגְדל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפּל: ".

נראה לומר שמסיבה זאת ראש השנה חל בראש חודש תשרי ביום שאין הירח גלוי בשמים; וכאשר אין ירח, הגויים אינם יכולים להשפיע עליה ולהזיק לנו ח"ו.

לאחר כל ההקדמות האלה ניישב את כל הקושיות.

הקולות של שופר והשופר עצמו מכילים סודות רבים שאין אנחנו מסוגלים להבין אותם.

נראה לומר שזה דומה לשפת המורס המורכב מצלילים רצופים באורכים שונים. קולות השופר הינם שפה סודית בין ישראל ובין הקב"ה שאין לגויים אחיזה בהם. השופר מוזכר לראשונה במהלך עקידת יצחק שהתרחשה בהר הבית שאף הוא היה מקום מוסתר מעיני כל. הר הבית היה נסתר אפילו מפני אברהם אבינו כאשר הקב"ה סימן לו את המקום על ידי ענן.

מקום המקדש נשאר נסתר אפילו מפני דוד המלך עד שנתן הנביא גילה לו את מקום המקדש.

ראש השנה חל יחד עם ראש חודש, יום ללא ירח כדי להטעות את הגויים ולהמעיט את השפעת כוחות הטומאה. ראש השנה הינו החג היחיד שחל בראש חודש כדי לא להעיר את צומת ליבם של כוחות הטומאה בעולם.

הסימנים של ליל ראש השנה דומים לצלילים המקודדים של השופר. כאשר אנחנו מבקשים גזרוות טובות מהקב"ה בצורה של רמז.

לכן אין מצוות מעשיות גלויות נוספות בראש השנה. עכשיו אפשר להבין למה אין מצווה לעלות לרגל בחג כדי לא לעורר חשד של המזיקים ביום הדין.

נראה לומר שמאותה סיבה הר הבית היה מוסתר במשך תקופה ארוכה כדי שהגויים לא יפגעו בו.

אנחנו ראינו במשך ההיסטוריה ורואים היום מה עושים הגויים על הר הבית כאשר המקום גלוי לעיני כל. הם בונים מסגדים או כניסיות במקום בית המקדש, מחללים את המקום הקד ומתפרעים בו.

לסיכום אנחנו רואים שראש השנה הנקרא בתורה יום זכרון תרועה הינו יום מיוחד שהקב"ה מסתיר מפני הגויים. לכן כל המצוות והמנהגים של היום הזה אינם גלויים אלא דרך רמזים בלבד.

עלינו לחזור בתשובה בסימן השופר והעקידה ולמסור את הנפש למען הר הבית כמו יצחק אבינו וסוד השופר שהתגלה במעמד זה.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

לקריאת מאמרים נוספים: WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM

צפו: לא, אומן - ראש השנה! כן, הר הבית - ראש השנה!

מתחילים את השנה בהר הבית || עשרות יהודים עלו בראש השנה בהר הבית

יהודים בראש השנה בהר הבית
מקבלים עול מלכות שמים בהר הבית

עשרות יהודים עלו להר הבית בראש השנה, מתוכם קבוצה גדולה של חסידי ברסלב. עוד עשרות יהודים נמנעו מלהגיע להר מחשש שההר יהיה סגור ליהודים.

↓ ראש השנה תשע"ה בהר הבית

עשרות יהודים עלו ביום הראשון של ראש השנה להר הבית. ביום השני של החג ההר היה סגור ליהודים כבכל יום שישי. מעט הערבים שהיו בהר הבית קיבלו את היהודים בקריאות "אללא אכבר".

לא רק באומן

העתונאי ארנון סגל ובנו בהר הבית בראש השנה

הרב אריה ליפו הוא חסיד ברסלב, שמקפיד לפקוד את הר הבית מדי פעם ובפרט בראש השנה. לפני מספר שנים היה הרב בדרכו לאומן, אולם בשדה התעופה עלו בו הרהורי תשובה, הוא זרק את כרטיס הטיסה ועלה לירושלים, שם הוא חגג את ראש השנה בתפילות בהר הבית ובסמוך לו.

השנה הגיע הרב ליפו עם חסידים נוספים להר הבית, שם הם פגשו בעוד משפחות של חסידי ברסלב עם ילדים, שהחלטו לערוך את ה'קיבוץ' של אנשי ברסלב בהר הבית. הרב ליפו מספר שמדובר בקיבוץ הגדול בהסתוריה של רבי נחמן בהר הבית. בראש השנה. הם התפללו: מלוך על כל העולם... בהר ציון משכן כבודך.

לא רק ברסלב

יהודים בראש השנה בהר הבית
מקבלים עול מלכות שמים בהר הבית

העיתונאי ארנון סגל והפעיל הותיק שמואל בן חמו מספרים על עשרות יהודים שפקדו בראש השנה את הר הבית בנוסף לחסידי ברסלב. הם מתארים אוירה נינוחה מאוד ביחס לאירועי ערב ראש השנה. לדבריהם היו מעט מאוד ערבים ומעט מאוד תיירים, והיו רגעים שהיה רוב יהודי בהר הבית (חוץ מכוחות המשטרה).

הערבים חוששים מאוד מריבוי העולים היהודים להר הבית וקוראים לאספסוף להתארגן למלחמת חורמה ביהודים בהר הבית. מנגד ידוע על מאות יהודים שמתכוננים לפקוד את הר הבית בין כסה לעשור ובימי החג.

התמונות והסרטון צולמו בראש השנה על ידי ערבים בהר הבית במטרה להמחיש את המצב ה"מסוכן" של הר הבית.

בסרטון שצולם מרחוק נראים יהודים בראש השנה בהר הבית סמוך לכותל המזרחי ליד שער הרחמים

מלוך על כל העולם כולו בכבודך... בהר ציון משכן כבודך.
יהודים בראש השנה בהר הבית

מחפשים את המלך
יהודים בראש השנה בהר הבית

המלך בשדה. יהודים בראש השנה בהר הבית

קיבוץ חסידי ברסלב  בראש השנה בהר הבית

מתפללים לשנה טובה
יהודים בראש השנה בהר הבית

יהודים בראש השנה בהר הבית
מקבלים עול מלכות שמים בהר הבית

יהודים בראש השנה בהר הבית

צפו: ברכת כהן בהר הבית מפי השר אורי אריאל

ברכת כהן || השר אורי אריאל הכהן מברך את עם ישראל בהר הבית

השר אורי אריאל עלה בערב ראש השנה להר הבית. לקול גידופי האספסוף הערבי ולקול קולות הנפץ של הזיקוקים שהשליכו הערבים על השוטרים ורימוני ההלם שהשליכו השוטרים על הערבים הוא שולח ברכת שנה טובה לעם ישראל ממקום המקדש.

↓ ברכת כהן מבית ה'

צפו: ערב ראש השנה בהר הבית לקול פיצוצים וצרחות האספסוף הערבי

מתכוננים לשנה החדשה || עולים להר הבית

יותר ממאה יהודים עלו בערב ראש השנה להר הבית. המשטרה פתחה את ההר בבוקר ליהודים למרות התפרעויות הערבים. בעת העימותים של המשטרה עם האספסוף הערבי, נפצעו שוטרים מזיקוקים ומחפצים שהושלכו עליהם. בין הפצועים היה אחד המפקדים הבכירים במשטרת ירושלים.

למרות מאמצי המשטרה בבוקר, המשטרה סגרה בצהריים את הר הבית בפני יהודים.

בראש השנה הר הבית היה פתוח ליהודים ועשרות יהודים עלו להר והתפללו לשנה טובה לעם ישראל.

↓ ממתינים בכניסה להר הבית ושומעים את הקולות מבחוץ

ממתינים בכניסה להר הבית.

ברקע קולות הפיצוצים של הזיקוקים שיורים הערבים בשוטרים ורימוני ההלם שמשליכים השוטרים על הערבים.

↓ שרים במעלה את הר ה'

יבנה המקדש.

שירי כיסופים למקדש בדרך העולה להר

↓ רואים את הקולות

עשרות יהודים בערב ראש השנה בהר הבית.

מתקרבים לה' למרות הפרעות האספסוף הערבים.

שנה טובה, שנת בנין המקדש

שנה טובה  || שנת בנין המקדש

ממערכת אתר חדשות הר הבית שלוחה ברכת שנה טובה לכל העולים בטהרה להר הבית, לכל פעילי המקדש ולכל עם ישראל.

יהי רצון שבשנה זו ניגש באופן מעשי להכשרת שטח הר הבית ולבנין המקדש.

יה"ר שהשנה נחדש את עבודת בית אל-והינו ונעלה כל עם ישראל בלב אחד כאיש אחד אל בית א-לוהינו.

יה"ר שהשנה יאמרו הגויים: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקוב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו.

יהי רצון שבשנה זו יעסקו שוטרי משטרת ישראל בהדרכת העולים להר בית ה', במניעת כניסת זבים וזבות, נידות ויולדות להר הבית, במניעת כניסת טמאי מת וגויים לפנים מהסורג וכו'.

יהי רצון שהשנה לא נסתפק באיחולים ותפילות, אלא נטה שכם, נעלה להר הבית ונתחיל במלאכה!

היום שעל סף האין

ותחזינה || גיליון 178 | א‘ תשרי תשע“ה | ראש השנה

רק אתמול התחיל חודש אלול וכבר מתרגש ראש שנת תשע“ה לפתחינו. השבוע הקצר שיצר חג ההמלכה של הקב“ה השנה הביא לכך שלא נותר לי זמן רב לחשוב על רעיון המתאים לבית המקדש וליום המיוחד הזה. למרות זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן אשתף אתכם ברעיון אחר שעלה בי בשבועות האחרונים. אפשר ומהלך הכתיבה יביא לקשירת הרעיון אל בית ה‘, ואפשר ובעת הקריאה אחד מכם יראה את החיבור ויאיר את עיניי. על כל פנים, בקשת סליחתי נתונה לכם מראש...

היום בו מתחדש הזמן

ראש השנה הוא יום מיוחד. יחודו איננו מתבטא רק במנהגים המיוחדים ובתפילות המרגשות, אלא בעצם מהותו של היום ובשמו - ”ראש השנה“. בראש השנה בא בית דין (ובעצם, כל אדם ואדם), עוצר לרגע את הזמן, ומכריז: היום מתחילה שנה חדשה!

עכשיו מתחיל זמן חדש! מהיום נספור את הימים מחדש, נחשב את החודשים מחדש, נוסיף לשנות השמיטה והיובל עוד שנה. נעצור את מהלכו של כדור הארץ בחלל ונכריז שהיום מתחילה שנה חדשה. זהו רעיון אבסורדי, שכן את הזמן אי אפשר לעצור. אין כל הבדל בין היום לבין מחר ובין חודש אחד למשנהו. הימים חולפים, השעון דופק, הזמן נע במרוצתו הקבועה ואין כל חדש תחת השמש. כיצד ניתן להגיד כי - הנה! ישנה שנה חדשה! ישנו זמן חדש, ובהחלט יש חדש תחת השמש! אפילו חילוף העונות איננו חל בראש השנה כי אם בחג הסוכות. אבסורד זה הוא מה שנותן לראש השנה את אופיו המיוחד...

ראש השנה חל באופן קבוע ”בכסה ליום חגנו“ - בעת כיסיו של הירח. אם נשנה רגע את תפיסת עולמנו ונעבור לצורת מחשבה של בני העולם הקדום נגלה שיום תחילת החודש הוא באופן קבוע יום לא ברור. האם זהו סופו של החודש הקודם או תחילתו של הנוכחי? כיצד נוכל לדעת מה התאריך אם הירח כה דק עד שאיננו יכולים להבחין בו בשמיים? דווקא כיסויו של הירח הוא המעיד על התאריך, דווקא ההעלם של הלבנה אומר לנו שהיום חל ראש החודש, תחילת המחזור הנוכחי, חידוש הזמן. דווקא חוסר העדות לתאריך המדויק היא העדות לתאריך המדויק. המשמעות היא שראש השנה חל באופן קבוע ב“אין זמן“. גם הכפילות של החג והצורך בשני ימים נועד כדי לצאת מהספק - האם היום חל היום הקדוש או שמא מחר?

הנקודה העומדת ביסוד כל האמור לעיל היא שראש השנה הוא חג שמעל הזמן, מעבר למגבלה הארצית של מימד הזמן... מה המשמעות של מסקנה זו?

בין תשובה פתאומית לתשובה הדרגתית

הראי“ה קוק בספרו אורות התשובה (פרק ב) עושה חילוק בין שני סוגים שונים של תשובה: ”תשובה פתאומית“ לעומת ”תשובה הדרגית“. "הפתאומית באה מתוך איזה ברק רוחני הנכנס בנשמה.  בפעם אחת מכיר הוא את הרע ואת הכיעור של החטא ונהפך לאיש אחר, וכבר מרגיש הוא בקרבו השתנות גמורה לטובה. תשובה זו באה על ידי איזו הופעה של סגולה פנימית, על ידי איזו השפעה נשמתית גדולה, שראוי לחפש את נתיבותיה בעמקי תעלומה. וישנה תשובה הדרגית. לא בריקה הבריקה בקרבו להתהפך מן העומק של הרע אל הטוב, אלא מרגיש הוא שצריך להיות הולך ומטיב דרכיו ואורחות חייו, רצונו, הלך - מחשבותיו, ובמהלכו זה הולך הוא וכובש לאט לאט את דרכי היושר, מתקן את המידות, מיטיב את המעשים, מלמד את עצמו איך להתכשר יותר ויותר עד שהוא בא למעלה רמה של זיכוך ותיקון."

תמיד חשבתי שהתשובה ההדרגתית מתאימה לספירת העומר או לימי שובבי“ם, ששניהם תקופות ארוכות בהן האדם חוזר לאט לאט בתשובה, ומתקן את עצמו באיטיות וביסודיות. לעומת זאת, הברק המבריק והתשובה הפתאומית הרגישו לי כחלק מזמן אלול ועשרת ימי תשובה – תקופה קצרצרה בה נעשה באדם מהפך קיצוני, מהלך מהיר, ”מחטף“ מה יוצר את היכולת להשתנות והתחדשות בזמן כה קצר? איך ניתן למצוא את התשובה הפתאומית בתוך נתיבות עמקי התעלומה?

היום שעל סף האין

תהליך התשובה גם הוא ביסודו תהליך אבסורדי. האדם ניצב יום אחד ומכריז – מה שהייתי אינני עוד,עברי וחטאי חדלים להתקיים - אני כעת אדם אחר, אדם שונה – אדם חדש! מחיקת העבר והתחדשותו של האדם הם דברים שמעל ההיגיון, שהרי אף שופט שפוי לא יעניק חנינה לפושע שיתחרט על מעשיו ויכריז שהוא לא יחזור עליהם לעולם. דווקא ביום בו מתחדש הזמן ניתנת לאדם ההזדמנות לחדש את מעשיו, לחדש את נשמתו ולשוב בתשובה. דווקא ביום הזה, בו נולד העולם כפי (שאנו אומרים בתפילת ראש השנה: ”היום הרת עולם“, מלשון הריון) ניתנת לאדם הזדמנות להוליד את עצמו מחדש...

דווקא היום האבסורדי, המיוחד, בו מתעלה הזמן ומגיע אל סף ה“אין“ מושג (יסודי בתורת החסידות המתאר את האינסוף, את הנקודה שמעבר להבנת האדם ומעבר לכל מוגבלות חומרית. האין הוא הקיום האמיתי, בעוד היש הינו אשליה עצומה ומוגבלת שיצר הקב“ה בעת בריאת העולם) ניתנת לאדם האפשרות להעלות אף עצמו אל האין ולהגיע למצב בו הוא חדש לחלוטין, נקי ובר מעברות וחטאים. ואולי דווקא מתוך מקום נקי וחדש זה, בו מתנער האדם מכל קליפותיו ומשיל מעליו את ”נשל הנחש“ הכולא אותו, הוא יכול לבוא אל מול הקב“ה האינסופי - אור אין סוף ברוך הוא - ולהמליך אותו על כל העולם, בעוז ובהדר, בהוד ובנוראות!

(ואולי נוסף, המחבר אותנו אל בית הבחירה - אולי דווקא במקדש, המקום בו החומר מגיע למצב בו הוא מבטא רוח בלבד, בו האבנים והעצים הופכים לקודש קודשים והבהמות לקרבנות לה‘, המקום בו האין כבר נמצא בתוך היש, ניתן להמליך את ה‘ באמת ובתמים, מתוך התחדשות מלאה ההופכת את המקום ל“מעל המקום“?..)

ראש השנה בהר הבית

תלמידי ה"סבא" ר' ישראל דב אודסר זצ"ל יחגגו את ראש השנה בירושלים ולא באומן.

התפילות יערכו ליד הכותל המערבי למרגלות הר הבית.

 

פעילי המקדש רואים בדבר כצעד משמעותי ביותר של חזרה בתשובה. הם אומרים שאין ספק שמדובר בהליך הדרגתי, שתחילתו עליה מטומאת ארץ העמים לקדושת ירושלים והשלב הבא יהיה בע"ה עליה מקדושת ירושלים לקדושת הר הבית.

יש להזכיר שלבית המקדש תפקיד מיוחד בראש השנה ושמצוות תקיעת שופר במקדש שונה ממצוות תקיעת שופר בשאר המקומות ולכן תקיעת השופר במקדש דוחה שבת, שלא כמו במדינה.

 

אין ספק שגם כיום בעת חורבן הבית, יש לראש השנה בהר הבית משמעות מיוחדת.

 

הר הבית פתוח ליהודים בראש השנה מ-7:30 עד 11:00 ומ-13:30 עד 14:30