הר הבית הציל את ארץ ישראל || ההסכם שלא נחתם
היום חשף העיתונאי אבי יששכרוף שהנשיא לשעבר פרס הגיע עם אבו מאזן להסכם מסגרת, אשר כלל ויתור על 98% מיהודה ושומרון, הסכמה על חלוקת ירושלים והסכמה לחזרת פליטים ערבים לתחומי מדינת ישראל הקטנה והמוחלשת. התעקשותו של אבו מאזן על ריבונות ערבית בהר הבית ואי הסכמתו של נתניהו לכך מנעו חתימה על הסכם הכניעה.
↓ זכות הר הבית הצילה את ארץ ישראל והעם היושב בציון
 |
| כולם מסכימים שעל הר הבית לא מוותרים |
בכתבה באתר ואאלה חשף העיתונאי אבי יששכרוף שהנשיא לשעבר פרס ערך, בהסכמת נתניהו, שיחות עם נציגי המחבלים בראשות אבו מאזן. בחלוף הזמן, נרשמה בשיחות התקדמות משמעותית. לכל אורך הדרך, נתניהו קיבל עדכונים על השיחות. אבו מאזן, מצדו, שיתף את אנשיו הקרובים ביותר בנוגע להבנות הנרקמות לקראת הסכם המסגרת, שמזכיר, במידה רבה, את התכנים של הסכם העקרונות, שביקש גם ג'ון קרי לגבש. ההבנה המרכזית של שני הצדדים הייתה שיש להגיע להבנות בסיסיות על הנושא הטריטוריאלי: גבולות המדינה הערבית, סוגיית ירושלים (ובעיקר ה'מקומות הקדושים') וסוגיית הפליטים.
לא מעט ניסוחים נבדקו עד שהתגבשה הבנה הדדית, ולפיה המסמך המתוכנן יכלול אמירה בדבר הקמת שתי מדינות, ערבית וישראלית, בגבולות תשכ"ז, תוך חילופי שטחים שוויוניים. בשלב הזה עדיין לא דובר על מספרים מדויקים: אנשיו של אבו מאזן מסבירים היום כי במהלך השיחות, יו"ר הרשות שב והסביר כי הוא יהיה מוכן "להסתפק" ב-98% מיהודה ושומרון. הוא גם התעקש שחילופי השטחים יהיו שווים באיכות ובגודל, ומכאן הנוסח שנקבע להסכם המסגרת.
בנושא ירושלים נוצרה הבנה לגבי חלק מהסוגיות השנויות במחלוקת, בעוד שאת זו הנוגעת ל'אגן הקדוש', הותירו לשלב מאוחר יותר של המו"מ. פרס ואבו מאזן הסכימו לכך שירושלים תהיה בירת שתי המדינות ותישאר "עיר פתוחה". השכונות היהודיות יהיו בריבונות ישראלית, והשכונות המאוכלסות בערבים - בריבונות ערבית.
הר הבית - לב המחלוקת
 |
| נתניהו הסכים לוותר על הכל חוץ מהר הבית |
המחלוקת שנותרה בעינה הייתה סביב הר הבית. בשום שלב, לא הסכים אבו מאזן לוותר על הריבונות בהר הבית, גם לא בתמורה לאמירה הכללית לגבי ריבונות ערבית או "דתית". לכן, הוחלט שהסכם המסגרת המתוכנן, לא יכלול בשלב זה אמירה אודות גורלו של הר הבית.
מהיכן ההתעקשות הפלסטינית על ריבונות בהר הבית? לא מעט הסברים ניתנו לנושא זה, כולל טענה חוזרת ונשנית מצד בכירים פלסטינים שהושמעה בפניי, ולפיה "אל-אקצא שלנו", ושלא יהיה הסכם שלום ללא ריבונות 'פלסטינית' שם. זו אינה עמדה חדשה, וייתכן שהיא נובעת מהרצון של המחבלים לרכוש מעמד יוקרתי במיוחד בעולם המוסלמי. כלומר, שאם סעודיה היא האחראית על שני ה'מקומות הקדושים' ביותר לאסלאם, מכה ומדינה, הרי שהמחבלים יהיו "בעלי הבית" של ה'מקום השלישי', מסגד אל-אקצא. מבחינת הפלסטינים, לא מדובר רק בנושא דתי. זהו סיפור לאומי, והסמל הדתי הוא אמצעי לביסוס מעמד מדיני.
הרושם של הצד הישראלי והערבי, אז וכיום, הוא שהשיחות התנהלו בפיקוח מרחוק של נתניהו. הוא ידע על כל פרט ומשפט. ואולי מכאן התדהמה שבה התקבלה "הבריחה" של נתניהו מהתקדמות להסכם מסגרת רשמי. ברגע האמת, בחודש יולי 2011, ראש הממשלה התקפל. נתניהו לא עמד בהתחייבות להעביר אסמכתא רשמית לשיחות, ופרס הבין שאין טעם בפגישה עם אבו מאזן בעמאן. הצעה נוספת, להסכם מסגרת, נזרקה לפח, והיחסים בין פרס לנתניהו עלו על שרטון, כאשר הנשיא דאז איבד את האמון שהיה לו בראש הממשלה.
עלית יהודים להר הבית הצילה ותציל את ארץ ישראל
בתנועות הר הבית והמקדש לא הופתעו מהידיעה. לדברי חברים במטה המשותף של תנועות המקדש, גם בשיחות קמפ דיוויד שניהל ברק, הר הבית היה הנושא שעמד במחלוקת ואשר הציל את מדינת ישראל מהסכם כניעה מול מחבלי הפתח בראשות יאסר ערפאת ימ"ש.
לדברי חברי המטה המשותף, הדבר מוכיח עד כמה חשובה עליית יהודים להר הבית ועד כמה בכח העליה להר הבית והפעילות סביבו, להציל את מדינת ישראל ואת העם היושב בציון מאסון היסטורי שעלול חלילה להתרחש כתוצאה מויתור על רוב חלקי ארצנו וחלוקת בירת ישראל.
הדברים מוכיחים עד כמה נכונה ראייתם קדימה של הרבנים ומנהיגי הציבור, העולים להר הבית ומעודדים את העליה להר ועד כמה מסוכנת הפקרת הר הבית לידיים זרות. במטה המשותף לתנועות המקדש מציינים ששוב הוכח, שככל שיותר יהודים יעלו להר הבית, כך נרחיק מעלינו סכנות דומות בעתיד ונבצר את אחיזתנו בהר הבית עצמו, בירושלים ובכל ארץ ישראל.
