שמן למקדש - רקע כללי

פנינת המקדש || על השימוש בשמן בבית המקדש

בימים אלה שוקדים על הכנת שמן בטהרה שיוכל לשמש כשמן למנורה. מן הראוי להתייחס לשמן במקדש

לשכת "בית שמניה", בה מאוחסנים אוצרות היין והשמן של המקדש

כתבות קשורות:

• צפו: כך הופק השבוע שמן טהור למקדש
• עונת המסיק החלה: כללים למסיק בטהרה

↓ מאת: הרב אבי כהנא/ מכון המקדש

הקדמה: השמן שימש במקדש להדלקת המנורה בהיכל, למנחות המובאות למזבח, וכן לטהרת המצורע. כמו כן הלכה היא, שניתן להקריב שמן בפני עצמו כקרבן נדבה. לשכה מיוחדת היתה בעזרת נשים הנקראת 'לשכת בית שמניה', ובה היו הגזברים נותנים את השמן הדרוש לכל צורכי המקדש¹.

סוגי השמנים: ניתן להביא למקדש שמן מעצי זית הגדלים בכל מקום, אך לכתחילה מביאים שמן מובחר, הגדל במקומות מסוימים. לפי המתואר במשנה השמן המובחר ביותר הובא למקדש מתקוע, והשמן השני בטיבו הובא מרגב שבעבר הירדן².

השימושים בשמן במקדש:

א. הדלקת המנורה: אין מדליקים את המנורה אלא ב'שמן זית זך', שנאמר: "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד"³, והוא השמן הראשון המופק מן הזית. כלומר, לאחר שמוסקים את הזיתים, כותשים אותם ושמים אותם בסל שבבית הבד, והשמן הזב מהם – הוא המוגדר כ'שמן זית זך'. באשר לשמן היוצא אחר כך, כשטוענים את הזיתים בקורה שבבית הבד, או היוצא לאחר מכן, כשטוחנים את הזיתים וטוענים אותם שנית בקורה, שמן זה פסול למנורה, שאינו זך⁴. בכל יום היו שמים בכל אחד מנרות המנורה שמן כשיעור הראוי שיהא דולק מערב עד בוקר⁵, שנאמר: "יערוך אותו אהרן מערב עד בוקר"⁶. חכמים קבעו שישימו חצי לוג באופן קבוע בכל נר⁷, שכן, שיערו חכמים ששיעור זה מספיק אפילו ללילות הארוכים ביותר בשנה⁸.

ב. שמן למנחות: כל המנחות הקרבות למזבח טעונות שמן, חוץ ממנחת סוטה וממנחת חוטא, שאין בהן שמן⁹. גם שמן שאינו 'זך' כשר למנחות, ומכל מקום מצוה לקחת לכתחילה שמן מובחר ככל האפשר. בהלכה נקבעו דרגות שונות של טיב השמן הראוי למנחות, לפי מקומם על העץ ולפי תהליכי הכתישה שעברו עד שיצאו מן הזיתים¹⁰. שמן שנעשה מזיתים שנשרו במים, או מזיתים כבושים או שלוקים, או שמן של שמרים, או שמן שריחו רע – פסול אף למנחות. מאידך, שמן שנעשה מעצי זית הנטועים בבית הזבלים, כלומר, שדה הזקוקה לזיבול, או בבית השלחים, היינו, שדה הזקוקה להשקאה בידי אדם, השמן כשר בדיעבד. כך גם שמן מעצי זית שנזרע זרע ביניהם, והזרעים מכחישים את הקרקע, או 'שמן אנפיקנון', כלומר, שמן מזיתים שלא בשלו כל צורכם – לכתחילה לא יביאנו, ואם הביא כשר¹¹.

ג. שיעור השמן למנחות: מנחת נסכים שיעורה מפורש בתורה: כשהיא באה עם כבש, שיעורה רביעית ההין, כלומר, שלושה לוגים. כשהיא באה עם איל, שיעורה שלישית ההין, כלומר, ארבעה לוגים, ובפר – חצי ההין,  כלומר, שישה לוגים¹². שיעור השמן במנחת נדבה, הוא לוג שמן לכל עישרון סולת¹³, מאידך מנחת חביתין, אף שהיא נעשית מעישרון סולת – יש בה שלושה לוגים של שמן¹⁴. כך גם דין מנחת חינוך¹⁵. לחמי המצה שבקרבן תודה נעשים מעשרה עשרונים סולת בתוספת חצי לוג שמן¹⁶, ואילו לחמי נזיר נעשים משישה עשרונים סולת ושני שליש עשרון, בתוספת רביעית הלוג שמן¹⁷.

ד. הקרבת שמן בנדבה: נחלקו תנאים בשאלה, האם אפשר להקריב שמן בפני עצמו כקרבן נדבה? רבי טרפון אומר שמתנדבים שמן, ורבי שמעון ורבי עקיבא אומרים שאין מתנדבים שמן¹⁸. להלכה נקבע ש"מתנדב אדם שמן בפני עצמו"¹⁹. המתנדב שמן כיצד מקריבים אותו? קומץ הכהן ממנו שמן בקומצו, ומקריב את הקומץ על אשי המזבח, ושאר השמן נאכל לכהנים²⁰.

ד. טהרת המצורע: המצורע מביא ביום השמיני לטהרתו ביחד עם קרבנותיו - לוג שמן. הכהן מניף את השמן, מזה ממנו שבע פעמים לפני ה' - לכיוון הפרוכת, ואחר כך נותן ממנו על תנוך אוזן המיטהר הימנית, על בוהן ידו הימנית, על בוהן רגלו הימנית, ועל ראשו²¹.

ה. שמן המשחה: שמן המשחה נעשה משמן זית בשיעור הין, כלומר, שנים עשר לוגים, זאת, בתוספת סממנים שונים, שהם שנתנו לשמן את תכונתו וריחו המיוחד²². 

________________________________________________

1. משנה מידות ב, ה. רמב"ם בית הבחירה ה, ח.
2. משנה במנחות פה, ב. רמב"ם איסורי מזבח ז, א - ב.
3. ויקרא כד, ב.
4. משנה במנחות פו, א. רמב"ם איסורי מזבח ז, ח - י.
5. מנחות פט, א. רמב"ם תמידין ומוספין ג, יא.
6. ויקרא כד, ג.
7. מנחות שם. רמב"ם שם.
8. ראה תוס' מנחות שם ד"ה ושיערו. ע"ע הדלקת הנרות.
9. משנה במנחות נט, א. רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ז.
10. משנה במנחות פו, א.  רמב"ם איסורי מזבח ז, ח - י.
11. משנה במנחות פה, ב וגמרא שם פו, א. רמב"ם איסורי מזבח ו, יד.
12. במדבר טו, ג - יא. רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ד.
13. משנה במנחות פח, א, וכתנא קמא. רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ז.
14. משנה במנחות פז, ב. גמרא שם נא, א. רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ב.
15. ראה רמב"ם שם סוף ה"ד, ושם יב, ח.
16. שיעור השמן - משנה במנחות פח, א. שיעור הסולת – משנה במנחות עו, ב. רמב"ם מעשה הקרבנות ט, יז, ושם הלכה כ.
17. שיעור השמן - משנה במנחות פח, א. שיעור הסולת – משנה במנחות עח, א. רמב"ם שם הלכה כג.
18. משנה בזבחים צא, א. משנה במנחות קד, ב.
19. רמב"ם מעשה הקרבנות יד, א, וראה מהר"י קורקוס שם (מובא גם בכס"מ), מדוע פסק כרבי טרפון, אע"פ ש"הלכה כרבי עקיבא מחברו".
20. שמואל בזבחים צא, ב. רמב"ם מעשה הקרבנות טז, יד. וראה ביאור סוגיה זו בהרחבה בשערי היכל לזבחים מערכה רלב, וראה שם עוד איך אפשר קמוץ את השמן, שהוא נוזלי.
21. ויקרא יד, י - יח. להרחבה בעניין זה, ע"ע לוג שמן של מצורע.
22. שמות ל, כב ואילך. רמב"ם כלי המקדש א, א - ב. להרחבה בעניין זה ע"ע שמן המשחה.

עונת המסיק החלה: כללים למסיק בטהרה

הזיתים כבר מוכנים, השמן בדרך || רק הבית חסר

בשבוע שעבר החל מסיק הזיתים לקראת כתישתם והכנת שמן למקדש • השמן בבית המקדש משמש לכמה מטרות: שמן למאור, מנחות, נדבה, טהרת מצורע, שמן המשחה • לקראת המסיק ערך מכון המקדש תדריך מיוחד למוסקים לשמירה על דיני הטהרה • הרב עזריה אריאל כתב הנחיות הלכתיות מפורטות בעניין

כתבות קשורות:

• צפו: כך הופק השבוע שמן טהור למקדש
• שמן למקדש - רקע כללי

↓ כללים לעשיית השמן בטהרה:

ניתן למסוק את הזיתים ללא הגבלה, אם נזהרים שלא להרטיב אותם. מרגע הרטבת הזיתים במים או יציאת השמן יש להקפיד על טהרתו, כדלהלן:

1. יש להתכוון שאנו משתדלים לשמור על השמן בטהרה לשם שימוש במקדש. מאידך, יש להקפיד שלא להגדיר את הזיתים והשמן כ"קודש", כדי למנוע מעילה, חלילה. הם חולין, אך נשתדל להקפיד על טהרתם כדין קודש.
    
2. בשום שלב אין לנגוע בשמן בידי אדם כלשהו. כל נגיעה תהיה באמצעות שקית ניילון.
    
3. אין להניח את השמן ישירות בכלי מתכת, עץ, חרס או זכוכית, אלא בכלי אבן או פלסטיק, או בכלי אחר כששקית ניילון או נייר אלומיניום חוצצים בין הכלי לשמן.
    
4. בשום שלב השמן לא יוזז על ידי אישה שאיננה בימי טהרתה, וכן לא על ידי גוי. עם זאת, ניתן להסיע את השמן ברכב הנהוג על ידיהם.
    
5. למרות כל האמור, על פי שיטה רווחת השמן ייטמא גם אם יינקטו כל אמצעי הזהירות הללו, אלא אם כן כל העוסקים בשמן וכל הנמצאים עמו תחת אותה קורת גג יימנעו מלשאת עליהם חפצי מתכת וגם חפצים מסוימים שיש בהם חלקי מתכת.
    
6. לאחר הכנת השמן, ניתן יהיה לוותר על הדרישה שבסעיף הקודם, באופן הבא: השמן יוכנס לכלי אבן או פלסטיק, יונח עליו מכסה שאף הוא איננו מקבל טומאה (אבן, פלסטיק, או דבר שאיננו כלי כלל: משטח נייר אלומיניום למשל), והכיסוי יודבק לכלי עד לאטימתו המוחלטת באמצעות חומר דביק כלשהו, או נייר דבק; באופן זה השמן יהיה מוגן מטומאה גם אם יהיה בבית שיש בו דבר המטמא באהל. עדיין יהיה אסור להזיז אותו על ידי אישה בימי טומאתה או על ידי גוי.
    
7. רצוי שאחד המלווים את התהליך לכל ארכו יהיה פנוי מכל משימה אחרת לטובת פיקוח על שמירת כללי הטהרה.

צפו: כך הופק השבוע שמן טהור למקדש

שמן זית זך כתית למאור || השמן כמעט מוכן להדלקה במקדש

הפקת שמן טהור למנורת המקדש שונה מהכנת שמן רגיל • מדובר בתהליך שבסופו אמור להתקבל שמן שיהיה כתית, זך וטהור • המדרשה לידע המקדש מציגה סרטון של הכנת השמן לפני מספר ימים • כשהשמן יהיה מוכן, ניתן יהיה להדליק בו את המנורה שתוצב במקומה בהר הבית • בימים הקרובים נפרסם כאן רקע קצר על השמן במקדש וכללים הלכתיים כיצד לשמור הטהרה

כתבות קשורות:

• עונת המסיק החלה: כללים למסיק בטהרה
• שמן למקדש - רקע כללי

↓ הפקת שמן למנורת המקדש

ראש חודש מרחשוון - למתק את המר

למתק את המר || הלל ויס

פרופ' הלל ויס ידיו רב לו בחידוש תודעת עבודת המקדש • אין חודש בשנה שפרופ' ויס לו מצא בו הקשר ללימוד ותרגול של עבודה נוספת מעבודות בית מקדשנו • בחודש מרחשוון, בו הימים מתקצרים ונראה שהחושך גובר על האור, עוסקים במסיק הזיתים לשמן זית זך כתית למאור • להאיר את המקדש • להאיר את העולם • הנה דברי עידוד שכתב פרופ' ויס לעוסקים במלאכת הקודש

מסיק זיתים לשמן למנורת המקדש בשנת תשע"ה

↓ מאת: פרופ' הלל ויס

בחודש מרחשוון אנו עוסקים במסיק לשם שמן המנורה. שמן זית זך כתית למאור- זו השנה הרביעית.

היונה של נוח עפה להר המשחה הוא הר השמחה, הר הזיתים להביא עלה זית טרף בפיה כי בארץ ישראל לא היה המבול. זהו רמז לימות עולם לאחרית הימים שעל אף מלחמת גוג ומגוג הצפויה ממש עכשו יעמדו רגליו של הקב"ה על הר הזיתים והוא יגן כציפורים עפות על עמו ישראל ולא יהיה מבול.

כבר ניבא הנביא : לעת ערב יהיה אור. 

כל שנה למדנו תילי תילים של הלכות מכוח המעשה של הפקת שמן המנורה הטהורה השונה משמן זית כתית שאינו זך שהוא שמן המנחות. כי מחמת הטחינה בריחיים או בקורה, מחמת הסחיטה מתערבים בו שמרים, חומרים זרים מן החרצן ומן הקליפה שמעכירים ולו במקצת את השמן ואילו האור היוצא מן המנורה הוא אור בראשית לכל באי עולם, אור התורה, ועינינו עם ישראל ראו ולא זר. 

אנו תקווה שבכל הארץ, ארץ ישראל יעסקו כל בתי הספר, גני הילדים, המשפחות, והקהילות, הנערים והנערות במסיק בקדושה ובטהרה כהלכה לשם הפקת שמן המנורה ויביאו את שמנם לבית האוצר כדי שתיווצר כמות של כארבע מאות ליטרים שמן לפחות מפני שבעזרת השם יתברך כאשר יאירו עיני שכלם וכוחות נפשם לבם של ישראל ושל אומות העולם יצוק עליהם ה' רוח טהרה, רוח חן ותחנונים וירוצו מיד להדליק המנורה בעזרה עם הכהנים הקדושים ולא ייהנו מההיתר של טומאה שהותרה בציבור או דחויה אלא יאמרו לקב"ה קיימנו "והכינו את אשר יביאו". לא עבדנו עליך ולא טמנו ידינו בכיסים. התכוונו! 

ושוב לא תחדל המנורה מלהאיר מן הנר המערבי לכל באי עולם כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. 

ותמתק מרירותו של חשוון ושוב לא תגיד היונה הפותה יהיו מזונתי מרים כזית כי מתוק האור לעיינים ומרפא ללב והיה עלהו לתרופה.. 

לעת ערב יהיה אור. 

לחץ פיזי מתון

יש כבר שמן זית זך כתית למאור || חסרה מנורת המקדש במקומה

כמה יהודים מהשומרון הצליחו לשוב ולהפיק שמן זית זך כתית בתהליך הנשכח שדורשת התורה עבור מנורת המקדש: בלי לטחון את הזיתים ובלי לסחוט אותם, אלא פשוט להניח לנוזל היוקרתי לזוב מעצמו • בדיקות מעבדה טריות הוכיחו: מדובר בשמן איכותי באופן נדיר

↓ חנוכה - לא רק הסטוריה, גם עתיד

אחוז חמיצות נמוך באופן דרמטי. משמאל לימין: שמן כתית שהצטבר ביום הראשון לאחר הכתישה (הנראית בתמונה משמאל), שמן שזב בחמשת הימים הבאים (אמצעי) ושמן זית רגיל שנקנה בחנות

הרב יקי וצביה סביר מאלון מורה הם מומחים עולמיים להפקת מנחות. כבר זמן רב הם מנסים לפענח את תיאורי הפקתן המופיעים במקורות חז"ל ולתרגם אותם לרשימת מצרכים והוראות מדוייקות בשפה עכשווית. כעת, יחד עם פרופ' הלל וייס מאלקנה שמוביל את הכוח, הם מסתערים באותו אופן על תהליך הפקת שמן הזית הזך והכתית היוקרתי שדורשת התורה לצורך המנורה. בשבועיים האחרונים הפיקו אותו השלושה בסיוע של רבים נוספים, על פי התיאור המופיע במשניות. 

"רש"י מסביר ששמן זית זך הוא זה שאין בו שמרים", מבאר הרב סביר. "השמרים הם המשקע השחור שבתחתית הבקבוק. בבתי הבד של היום השמן עובר סינון עם מסנן איכותי מאוד ולכן איננו שמים לב לשמרים, אבל הם בהחלט קיימים בשמן בעת הפקתו.

"המשנה במסכת מנחות (ח, ד) מסבירה שקיימות שלוש דרגות באיכות השמן: 'כותש ונותן לתוך הסל... זה ראשון. טען בקורה – רבי יהודה אומר: באבנים – זה שני. חזר וטחן וטען – זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות'. כלומר שמן שנכתש רק כתישה ראשונית ולא הופעל עליו משקל בעזרת קורת בית הבד או אבנים, הוא השמן המובחר יותר ורק הוא כשר למנורה. לפי אותה משנה, את השמן המיועד למנורה גם אסור להפיק באמצעות טחינת הזיתים. אם הופעל על הזיתים לחץ, אפילו לפני טחינתם, זהו שמן שפסול על-פי התורה להדלקה במנורה".

איך מייצרים כיום שמן? הפעולה הראשונה שמתבצעת בבית הבד אחרי הפרדת העלים היא ריסוק של כל הזיתים במערבל עצום שהופך את הזיתים על גלעיניהם לרסק אחיד שעובר דרך מסננת. גם בתקופת חז"ל ידעו לטחון את הזיתים על חרצניהם, בעזרת הממל – גלגל אבן גדול שסובב חמור או לחילופין עבד על גבי ה'ים' – בית קיבול העשוי גם הוא מאבן. כך היה מושג בימי קדם אותו רסק המופק בבתי הבד המודרניים. 

הרב סביר: "בימינו, לאחר הריסוק מתבצע עירבול שתפקידו ליצור פעולה ביוכימית שתגרום למולקולות השמן להיפרד מבשר הזית. באותה עת מחממים את הרסק לחום של כשלושים מעלות כאשר מדובר בכבישה קרה, כבישה היוצרת שמן שטעמו וריחו טובים יותר. במקרים שבהם אין צורך בכבישה קרה מחממים את הרסק לחום של כשבעים מעלות, שמסייע לשמן להשתחרר מהציפה של הפרי. אחרי כארבעים דקות של עירבוב התערובת נכנסת למנגנון הסחיטה. 

"בזמן חז"ל, כדי לבצע את הסחיטה היו מעמידים ערימה של סלי נצרים מלאים בעיסת-זיתים טחונה, משעינים עליהם את קורת בית הבד ועל גביה תלו משקולות של אבן. כך היה נוצר מנוף לחץ חזק מאוד על עמוד הסלים שבתוכו העיסה המרוסקת והטחונה, וכך היה נסחט השמן מהזיתים. היום משיגים את אותה המטרה בעזרת סרכזת [צנטרפוגה] בלחץ הידראולי עצום – כ-6,000 סיבובים בדקה. זהו לחץ השקול לכמה טונות והתוצאה היא הפרדה של ציפת הפרי המכילה כחמישים אחוזים מים וכחמישים אחוזים שמן, לשלושה מרכיבים – שמן בצינור אחד, מוהל בצינור אחר, ובצינור שלישי רחב יותר זורמת הגפת, הפסולת המוצקה כשהיא סחוטה היטב לאחר הסרכזת". 

בלי סיפורי בדים

על פי המשנה, כאמור, שמן כתית הוא זה שבו הזיתים רק נכתשים ואילו השמן זב מאליו ללא סחיטה וריסוק. זאת מכיוון שסחיטת הזיתים בלחץ חזק משחררת מהם רכיבים נוספים המכונים בשפת חז"ל 'שמרים'. לעומת זאת, כאשר מניחים לנוזל היקר לטפטף מאליו לאחר הכתישה, התוצר איכותי יותר – אם כי מטבע הדברים גם מועט וממילא יקר יותר. 

פרופ' וייס: "רש"י מפרש את המושג 'שמן זית זך כתית למאור', באומרו שהכוונה רק לטיפה הראשונה היוצאת מהזית. זה נראה כהגזמה, אולם במבחן התוצאה אנו רואים שהוא ממש לא הגזים. הכוונה היא לטיפה הראשונה שמופקת מהזית בלי לחץ פיזי שאיננו מתון". 

"לפני כשבועיים", מוסיף הרב סביר, "מסקנו זיתים באיתמר שהופקרו בידי בעליהם בשל השמיטה, והבאנו לחצר ביתנו כ-15 קילוגרמים של זיתים. כתשנו אותם תוך שאנו משתדלים לא לרסק את הגרעינים, השארנו את הזיתים לעמוד כך בסל כביסה מנוקב ופנינו לעניינינו. בבוקר שלאחר מכן הצטבר בדלי שמתחת לסל חומר שמנוני בצבע שחור, שהתברר כמוהל הזית שהוא בעצם מים. כעבור יום נוסף מצאתי בו נוזל ששני שלישים ממנו הם שמן ואילו שליש – אותו נוזל שחור שמנוני. עד לבוקר החמישי זב מהזיתים בסך הכל כחצי ליטר שמן. לו היינו ממשיכים גם לשלב הטחינה היינו מקבלים כמות גדולה פי שמונה ממה שקיבלנו בשמן הכתית. מצד שני, שמן שנטחן יהיה הרבה פחות איכותי. 

"סיפרתי על כך למנהל בית הבד באחיה, איתמר וייס, שמיהר להגיע לביתי ולבדוק את השמן. הוא אמר שריחו מעולה, ובכל זאת טען שמתרחש כאן משהו מוזר. שמן רגיל, טען, הוא בעל צבע צהוב חזק הנוטה לירוק כאשר הוא טרי. במקרה שלנו קיבלנו שמן בהיר מאוד, צהבהב חיוור מאוד על גבול השקוף. בהיר יותר משמן קנולה". 

מנהל בית הבד הסביר שבדרך כלל השמן מקבל גוון כזה כאשר הוא מתיישן ונפגם מעט, בגיל שנתיים-שלוש. מצד שני, איזן וייס, הריח של השמן בחצר בית משפחת סביר מעיד דווקא על איכות גבוהה. השמן עוד המשיך לזוב מהזיתים עד שחלף שבוע מעת הכתישה. רק אז, כשצבע הזיתים הכתושים התחלף, החליטו בני הזוג סביר לקטוע את התהליך. 

והתוצאות מצויינות. אפילו מדהימות: השמן הראשוני נשלח למעבדה בידי צוות בית הבד של משק אחיה והתגלה שאחוז החמיצות בו הוא 0.16% בלבד, בהשוואה לתקן העליון המקובל העומד על 0.8%. ככל שהחמיצות נמוכה יותר, כך השמן בריא, יציב ואיכותי יותר. רמת החמיצות בשמן הזית עולה עם הזמן והיא אחד המרכיבים המרכזיים בדירוגו. בבית הבד של משק אחיה אמנם מחמירים יותר מהתקן הנדרש ומקפידים על שיעור חמיצות נמוך מ-0.5%, ובכל זאת הופתעו מאחוז החמיצות הנמוך בצורה יוצאת דופן במקרה הזה. השמן עבר גם טעימה של המומחים לשמן מבית הבד באחיה והם מצאו שרמתו גבוהה במיוחד. 

הרב סביר: "מנהל בית הבד אמר שזהו שמן באיכות הגבוהה ביותר, וציין שרק לפעמים מתקבל אצלם שמן כזה, וגם זאת רק כאשר מביאים לבית הבד זיתים ברמה גבוהה מאוד ואלו מוכנסים מיד אחרי המסיק לטחינה. השמן שהפקנו, לעומת זאת, הצטבר למעלה מ-24 שעות אחרי הכתישה, ובכל זאת איכותו כה גבוהה. זה מתאים למדרשי חז"ל המסבירים ששמן זית זך כתית הוא שמן ברמה גבוהה מאוד. 

"בדרך כלל אדם מייעד את השמן הפחות טוב להדלקה ואילו את המשובח יותר אוכל. במקדש זה הפוך: עבור המנחות משתמשים בשמן פחות טוב מאשר זה המיועד למנורה, והמדרש מסביר שהדבר נובע מטעמי חיסכון – 'חסה התורה על ממונם של ישראל'. עבור המנורה נדרשת כמות קטנה יחסית ולכן אפשר לדרוש במקרה הזה תוצר משובח יותר מאשר נדרש האדם הפרטי המביא בדרך כלל את המנחה". 

השבוע התגייסה קבוצת תלמידי ישיבה לכתוש כמות גדולה נוספת של זיתים בחצר בית משפחת סביר. בסך הכל מקווים פרופ' וייס ובני הזוג סביר להפיק עד לחג החנוכה כמות מספקת עבור כל נרות מנורת המקדש ליממה אחת – שלושה וחצי לוג, כלומר כליטר וחצי. זאת לצורך תירגול הדלקתה במעמד שיקיים מכון המקדש ברובע היהודי בירושלים בנר השמיני של חנוכה (יום ראשון, א' בטבת, 13.12, בשעה 19:00 בקארדו). בני הזוג סביר, פרופ' וייס ושאר 'משוגעי המקדש' כפי שהם מכנים את עצמם, ינסו להפיק עד אז שמן זית זך כתית למאור שיספיק למלא לכל הפחות כד קטן אחד. 

צפו: כך הכנו שמן טהור למנורת המקדש

שמן זית זך כתית למאור || הכל מוכן ומחכה לחזור פנימה למקום

הרב עזריה אריאל שליט"א מספר על הכנת שמן טהור למנורת המקדש שלב אחר שלב, לראשונה מאז החורבן.

↓ צפו בסרטון

כד קטן

נס פך השמן || בימים אלו, בזמן הזה

פך שמן לא מצאנו, אך היו מי שיצרו אותו לאחרונה במו ידיהם, טהור ממש כמו פעם * נכון, הוא איננו חתום בחותמו של כהן גדול – לעת עתה יוצריו מסתפקים בסיליקון לצורך איטומו – ובכל זאת יש לדעתם מקום להשוואות לימי החשמונאים * הדלקה נסיונית ביום שני הקרוב * לסרטון ופרטים נוספים לחץ כאן >>

↓ שמן טהור למקדש מקצרין שבגולן

קריאת כיוון לחידוש חיי הטהרה. איילת יורב ופכי השמן שיצרה

הסירו את המשקפיים, את שעוני המתכת ואת הצמידים – כאן עוסקים בענייני טהרות. עינת זיו, אחות במקצועה אבל גם חברה מהמניין בצוות מכון המקדש, סימנה לאחרונה עבור המכון יעד חדש – להעמיד הכן את כל כלי המקדש וצרכיו. היא שואפת שבתוך 24 שעות מרגע הקריאה תוכל העבודה היומיומית במקדש להתחדש, כאילו לא חלפו אלפיים שנה מאז הפעם האחרונה שזה קרה. מטבע הדברים, מנורת המקדש מקבלת מקום של כבוד בהקשר הזה. בחוברת שהפיק המכון לאחרונה העלה בירור הלכתי שגם בהעדר בית מקדש בנוי יש להדליק את המנורה במקומה בהר הבית, מרגע שתתאפשר הצבתה שם באופן קבוע. עינת זיו החליטה לקחת את העניין הזה ברצינות. 

המאמץ ההתחלתי ביעד שהציבה עינת זיו, במרוץ שנפתח כבר לפני יותר משנה, היה להשיג שמן זית כשר למנורת המקדש. יועץ מיוחד המליץ למכון לפנות לבית בד בקצרין המייצר שמן זית זך על פי הגדרים ההלכתיים הנדרשים למנורה. מדובר בבית הבד היחיד בישראל שבו מופרד הגרעין מהזית בטרם כתישתו. העיסוק בשמן הביא את אנשי המכון לשבור את הראש בשאלה איך שומרים על שמן כזה טהור כדרישות ההלכה, בעידן הטומאה המודרני שבו אין בנמצא אפר פרה אדומה להיטהר מטומאת מת. הרי כולנו – שלא נמנענו מלהיוולד בבתי חולים (ורובנו גם איננו מתנזרים מהצגת רגלינו בבתי קברות) – נחשבים טמאי מת. 

ענייני טהרות הם כנראה התחום המרוחק ביותר מהתודעה המודרנית, אפילו זו הדתית. הרי איש מאיתנו, כמדומה, איננו חושב פעמיים לפני שהוא יושב על כסא, ולא תוהה לרגע האם נגע בו שרץ, למשל, או ישב עליו אדם טמא מת. אפילו במכון המקדש, האמון על ניעור מאבק של נושאים שיד אדם לא נגעה בהם אלפיים שנה, מדובר בחריש ראשוני של שדה זרוע סלעים, אם לא מוקשים. 

מי ששיקע עצמו בהיבטים ההלכתיים בעניין הוא הרב עזריה אריאל, בנו של מייסד ונשיא מכון המקדש, הרב ישראל אריאל. הרב עזריה הפיק חוברת בעניין הכוללת הדרכות פרטניות כיצד יש ליצור כד חרס עבור השמן באופן שיהיה שמור מטומאת מת ושאר טומאות. למה דווקא חרס? לאו דווקא מסיבות נוסטלגיות, אלא מהסיבה שעל פי כללי ההלכה קשה יותר לטמא כד חרס ואת תכולתו מאשר כלי מתכת או זכוכית. 

"הלכות הטומאה והטהרה מורכבות מאוד", מקדים הרב עזריה אריאל במדריך שכתב. "גם מי שלמד אותן כהלכה עלול לטעות בשטח מחוסר ניסיון, וכל טעות קלה עלולה לטמא את הכד או השמן. מעבר לכך, גם המטרה אינה נהירה כל צורכה: ואם נזכה ואכן יהיה בידינו כד שמן טהור, ונזכה לראות את המקדש בעבודתו כאשר השמן יהיה איכותי וראוי לשימוש, האם גם הכהן המדליק והמנורה יהיו טהורים? ואם לא, הרי המנורה תטמא את השמן עוד לפני הדלקתו".

ותשובתו החד-משמעית – "בגשתנו למלאכת הקודש יש לזכור את הכלל: 'לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה'. אנחנו עושים את המיטב, וגם אם חלילה תארע תקלה שתטמא את הכד והשמן, עצם הניסוי הוא התקדמות עצומה. זוהי קריאת כיוון לבית ישראל לחידוש חיי הטהרה כהלכתם". 

מי שנבחרה ליצור את הכדים הטהורים היא שכנתה ליישוב של עינת זיו, איילת יורב. יורב קפצה על ההצעה להעמיד לרשות המכון את הסטודיו שבו היא מפסלת בחומר ובנוסף גם את כשרון ידיה שלה. יורב: "זה היה בסגנון 'נעשה ונשמע'. עוד לא הבנתי לגמרי במה זה כרוך, אבל אמרתי לאנשי המכון שיסבירו לי מה לעשות ונראה איך נתקדם מכאן. כל מי שעלה להר הבית כבר מכיר את הצורך לשמור על טהרה לא רק לענייני אישות. צעדנו עקב בצד אגודל. התחלתי לשאול שאלות: איפה צריך להניח את הכד ועל גבי מה לעבוד? כל שאלה ששאלנו, עינת ואני, הצריכה לימוד שלאחריו קיבלנו בדוא"ל את המקורות ואת הפסיקה. 

"למדתי שרק לאחר שריפת כד החרס הוא נחשב כלי וצריך לשמור על טהרתו. עד אז הוא נחשב 'כלי אדמה' שאיננו מקבל טומאה כלל. לפני השריפה מותר להשאיר את חדר הסטודיו פתוח ואין בעיה שמבקרים ייכנסו אליו. לצורך שריפת הכלי מתחנו יריעות ניילון מהתקרה ועד לרצפה סביב התנור והאזור שבו עבדנו בכדי לחצוץ מפני טומאה אפשרית, ובנוסף הוצאנו מהסטודיו כל חפץ ממתכת שייתכן שהיה אי פעם בבית חולים או בבית הקברות. ביום שבו התכוונו לשרוף את הכדים לתנור הגיע צוות המכון לחדר ובדק כל פרט, ממש כמו בבדיקת חמץ". בנוסף, אגב, פיקח על התהליך גם רב היישוב עפרה, אבי גיסר. 

לבקשת המכון הכינה יורב שני כדים, בני ליטר וחצי ושני ליטר. ליטר וחצי הוא בערך השיעור שאמור להספיק לכל נרות המנורה לדלוק לאורך לילה תמים. "מיד כשגמרנו לשרוף את הכד סגרנו אותו היטב ואטמנו אותו בסיליקון, וכך עשינו שוב לאחר מילויו בשמן השבוע. פתאום הבנתי למה החשמונאים היו צריכים לאתר דווקא כד חתום בחותמו של הכהן הגדול. בגלל עניין הטהרה הכד חייב להיות סגור הרמטית ואסור ששום דבר ייכנס לפתחו". 

בכך לא הסתיימה הדרמה. לאחר הכנת הכדים ואטימתם מצאה איילת לחרדתה מטבע בפינת החדר. רק אחרי התכתבות מהירה עם הרב עזריה אריאל היא שבה ונרגעה. מתברר שמטבע איננו מקבל טומאה ואיננו מטמא את הכלים הטהורים שבחדר. 

פלסטיק טהור לגמרי

בימי החשמונאים הביאו את השמן מהגליל, ככל הנראה. היום מביאים אותו מהגולן. בארבע בבוקר ביום שני שעבר יצא צוות המכון מעיר הקודש צפונה, לגולן. היום נפתח במסיק מאומץ בן שלוש שעות וחצי במטע זיתים במושב רמות, שהתנהל תחת הוראות קפדניות ותדריך מקדים: העבודה מתבצעת בידיים יבשות בלבד, מכיוון שהרטבת הזיתים מכשירה אותם לקבל טומאה. מאותה הסיבה, הזהיר הרב עזריה, יש להישמר מלירוק בטעות על הזיתים תוך כדי דיבור. למרות החום, שתיה התבצעה במרחק בטוח מאתר המסיק. לאחריה היה על המשתתפים לנגב את ידיהם היטב בטרם שיבתם לעבודה. בשעת צהרים המשיכה החבורה עם השלל – 115 קילוגרמים של זיתים – לבית הבד בקצרין. 

בבית הבד דווקא לא הרימו גבה לשמע ההוראות המשונות של הרב עזריה: כלי המתכות הוצאו מחדר העבודה והדלתות ננעלו במטרה לבודד את המתחם שבו התבצעה הכתישה. למרות סיור מקדים במקום התברר כעת לרב שמיכל האחסון שאליו נשפכים הזיתים לאחר שטיפתם איננו מחובר לקרקע. כלי שאיננו מחובר לקרקע עלול לטמא ולהיטמא, מה עושים? צוות הפתרונות המהירים של המכון – כלומר הרב עזריה – התכנס ומצא פתרון יצירתי: על פי בקשתו הובא למקום מיכל פלסטיק חלופי וכן דליי פלסטיק. כלי פלסטיק אינם מקבלים טומאה (שהרי כולנו נסכים שבשום מקום בתורה ובמקורות חז"ל לא כתוב שהם מקבלים טומאה). צוות המכון נאלץ להעביר את הזיתים באופן ידני בעזרת דליי הפלסטיק אל המכונה המפרידה בין בשר הזית לגרעין. 

בתהליך הפקת השמן עצמו נאלצו הרב עזריה אריאל, עינת זיו וחבר צוות נוסף – הרב חיים ריצ'מן, להיפרד ממשקפיהם ומהמכשירים הסלולריים, כי על פי דעה רווחת בהלכה חפצי מתכת כאלו נחשבים למקור כל הצרות כשמנסים להשיג כאן שמן טהור לראשונה אחרי אלפיים שנות (אכן, יש לציין שאצל הרב עזריה אריאל כבר מצוי בקנה מאמר ארוך המציע שלא לקבל את ההחמרה המדוברת בכלי מתכת, אולם כמדיניות העדיפו במכון לפי שעה להחמיר בכך). 

לא נרשמה התנגדות להיפרד לשעה קלה מהפלאפונים, אך בלי משקפיים היה קשה. הזיתים היו רטובים כעת לאחר שטיפה, כלומר מוכנים ומזומנים לקבל טומאה, וממילא נאסר על השלושה בתכלית האיסור לגעת בהם בידיהם. מצד שני, בעלי בית הבד הזהירו את השלושה מחדירת חלקי ענפים למטחנה. המשימה הבלתי אפשרית היתה לגלות את חלקי הענפים בלי משקפיים, ולהוציאם מבלי לגעת בזיתים הרטובים בכדי שלא לטמאם חלילה. 

הרב עזריה אריאל: "העבודה נעשתה באגף מיוחד ונפרד. סגרנו דלתות וחלונות ונעלנו. היה שם חלון גבוה שחיבר בין שני האגפים ועליו סבכת ברזל. מרוב גובהו היה קשה לסגור אותו. נזכרתי שהרמב"ם כותב שאם חרכי החלון הם בגודל של מטבע המכונה פונדיון, הטומאה עוברת מחדר לחדר. על פי ההערכות המקובלות קוטרו של פונדיון הוא 2.5 סנטימטרים. מדדנו את חורי הסבכה וגילינו שקוטרם הוא 2.4 סנטימטרים. ניצלנו".

בסופו של דבר התקבלו שישה ליטרים של שמן זית זך וטהור. הוא אוחסן במיכלי פלסטיק (שכאמור אינם מקבלים טומאה) ונאטם בנייר דבק. ביום ראשון השבוע מיכלי הפלסטיק שבו ונפתחו, הפעם בעפרה, במטרה למלא שמן בכדים שיצרה איילת יורב. הרב עזריה אריאל ביקש למלא את הכד בשמן מתחת כיפת השמיים, כי כך פשוט יותר מבחינת דיני הטהרה, אך בשל מזג האוויר באותו יום הוחלט בסופו של דבר לפנות את חדר הסטודיו של איילת יורב פעם נוספת מכלי מתכות ולבצע שם את מילוי הכד בשמן בנוהל הרגיל. 

כמו במבצע צבאי שוב ננעלו הדלתות וכל חפצי המתכת שייתכן שבילו פעם בבית חולים או בבית קברות הוצאו ממנו כלאחר כבוד. אפילו המצלמה שבה תיעדו בני המשפחה את האירוע היתה צריכה לעבור בדיקה ואישור רבני, ורק מכיוון שמדובר במצלמה חדשה שבוודאי לא נלקחה אי פעם למקום שבו הסתכנה בטומאת מת – היא אושרה בידי הצוות הרבני של מכון המקדש והוכנסה לחדר המטוהר. לעומת זאת, אישה שטבעת הנישואין שלה סירבה בעקשנות להיפרד מאצבעה נאלצה להמתין בחוץ כל זמן שהכד היה פתוח. 

לאחר שריפת הכדים ובטרם מילויים השבוע בשמן, שכנו הללו במקום של כבוד במדף התצוגה של משפחת יורב. "חששתי שמי שיראה את הכדים לא יבין את העניין וזה ייראה לו הזוי", מתוודה איילת, "אבל להפתעתי כשהסברתי למבקרים בביתנו במה מדובר, התגובות היו נרגשות. זה כנראה עניין שחודר ללב".

ביום שני הקרוב, ל' בכסלו, נר שביעי של חנוכה, יתקיימו בעיר העתיקה בירושלים הדגמה ותירגול של הדלקת מנורת המקדש בשמן הטהור שיוצר בידי אנשי המכון. בשעה 17:30 תצא תהלוכת מביאי שמן הזית משער ציון למכון המקדש. בשעה 18:00 תחל הדגמת ההדלקה סמוך למנורה. בשעה 19:00 – חנוכת המזבח הנייד המוכן בתערוכת מכון המקדש. במקביל יושאו משואות באתרים שונים ברחבי הארץ. לפרטים: 02-6264545.

בחנוכה מחזירים את האור למקדש

בע"ה

הורים יקרים!

חג החנוכה הוא חג המקדש,

השנה אנו מבקשים להביט בעיניים נשואות לתקוות הגאולה, השבת המנורה על כנה, וחידוש קידוש החודש, זו המצווה הראשונה שנצטוו ישראל, ובה המליך הקב"ה את ישראל על הזמן ומעליו.

לשם כך מוסקים אנו היום זיתים, למען הפקת שמן למנורת המקדש. כמו שנאמר: "ואתה תצווה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך, כתית למאור, להעלות נר תמיד" (שמות, כ'ז, כ').

את הזיתים המובחרים שאנו מוסקים מראשי העצים, נכתוש בידינו ונעביר לבית בד, כדי להכין מהם שמן טהור, שייתרם ויופקד בלשכת השמנים, במכון המקדש.

אם יתאפשר נדליק ממנו עוד היום במקום המנורה בהר הבית, על ידי הכהן החשוב הרב ברוך כהנא שליט"א.

בכל מקרה נדליק במנורה הלילה, יום שלישי, נר שביעי, סמוך למקום ממנו בוקע האור לעולם, מן הנר המערבי דרך 24 חלונות אטומים שקופים של המקדש.

בשעה 17:00 נצא משער ציון עם פכי השמן בתהלוכת זמר למכון המקדש. שם נביט ונחזה בכלים המוכנים, ובשעה 18:00 נצא ממכון המקדש, להדלקת הנרות במקומם, בפאר והדר בשיר וזמר. כאשר בנוסף לפך השמן הקטן שלנו. יידלקו בליל זה משואות וחנוכיות על כל ראשי ההרים ממקום המקדש לצפון הארץ, יצולמו ממעוף ציפור, ויוקרנו על גבי מסכי ענק.

יהי רצון שבזכות עבודת הקודש של הילדים המתוקים נזכה בקרוב ממש שאור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו אמן.

בברכה

צוות מסיק כהלכה